במשך שנים, עיתונאים שכתבו על הנעשה בעיתון "ידיעות אחרונות" ידעו שלמעט מקרים יוצאי דופן – הם לא יזכו לקבל תגובה או התייחסות גלויה מהעורכים הבכירים או מהמו"ל, נוני מוזס. המסר היה ברור: התעלמות היא כוח, ו"ידיעות אחרונות" הוא העיתון החזק ביותר בישראל. בשנים האחרונות, עם שבירת המונופול של משפחת מוזס בידי "ישראל היום" והתעצמות הרשתות החברתיות, החלה החומה הזאת להתפורר – אך עדיין, "ידיעות אחרונות" לא שש לקיים שיח גלוי עם העיתונאים שמסקרים אותו.

מי שסובל מההתנהלות הזו, באופן אירוני, אינם רק השקיפות והשיח הציבורי, אלא גם חלק מבכירי העיתון, שדווקא מעוניינים להלום במבקריהם ולהטיח בהם את אשר על לבם, אך מוצאים עצמם כבולים בידי המסורת שהנחיל הבוס מוזס. איך בכל זאת אפשר להכות בעיתונאים שמבקרים וחושפים מידע לא נוח על הנעשה ב"ידיעות אחרונות", ועדיין להישאר אנונימיים? בתקופה האחרונה מצאו בעיתון פתרון: טוויטר.

רוב הציבור בישראל לא עושה שימוש ברשת החברתית הקצרנית, אך בקרב העיתונאים היא תפסה לעצמה אחיזה כפלטפורמת דיון וקידום עצמי פופולרית. משתמשי טוויטר שעוקבים אחרי החשבון של "ידיעות אחרונות" שמו לב לסוגה בולטת של ציוצים שעלו בו מעת לעת: ציוצי חיסול חשבונות. עיתונאים שמתחו ביקורת על "ידיעות אחרונות" – בגלל קשריו של העיתון עם פוליטיקאים, הפרסום הסמוי הנפוץ בו או התנהלותם של בעלי טורים, למשל – גילו שישות אנונימית המסתתרת מאחורי המותג "ידיעות אחרונות" חובטת בהם תוך הסטת הדיון מהביקורת על העיתון אל המבקרים עצמם.

רון ירון, העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", מסרב בעקביות להשיב לשאלה מי עומד מאחורי הציוצים התוקפניים והבלתי חתומים שמשוגרים כלפי עיתונאים באמצעות חשבון הטוויטר, שהמפעיל הרשמי שלו הוא שי ספיר, "מנהל המדיה החברתית" של העיתון. בשנה שעברה, כשנשאל על-ידי "העין השביעית" האם הוא עצמו עומד מאחורי ציוצי חיסול החשבונות, סירב ירון למסור התייחסות כלשהי. אלא שהטכנולוגיה המאפשרת מתקפות מילוליות בחסות האנונימיות יכולה גם לחשוף את התוקפן ברגע של חוסר זהירות. רגע כמו זה שחווה ירון בשבוע שעבר.

זה קרה ביום חמישי האחרון. כתב החרדים של "הארץ", יאיר אטינגר, הודיע לעוקביו כי בקרוב יעזוב את תפקידו אחרי שני עשורים בעיתון. בין שלל האיחולים שזכה להם בלט ציוץ עוקצני ובלתי חתום שיצא מחשבון הטוויטר של "ידיעות אחרונות": "אבל למה לעזוב? חברך לעיתון גיא רולניק כבר שנים חי בארה"ב וממשיך להטיף לילידים איך לנהל את חיינו. רבותי, איפה הרגולטור, רבותי". בניגוד לציוצי חיסול חשבונות אחרים של "ידיעות אחרונות", הציוץ הזה נמחק תוך זמן לא רב – כנראה משום שהצייצן הנלהב הותיר בטעות פרט מזהה: את מיקומו.

הציוץ של "ידיעות אחרונות", שמחברו שכח להורות לטוויטר להסתיר את המקום ממנו נשלח, צויץ ממיקום מפתיע: "Ehrwald, Österreich". כפר קטן בחבל טירול, במורדות הצד האוסטרי של הר צוגשפיצה. מי ששהה באותה עת באותו אזור בדיוק הוא לא אחר מאשר רון ירון, העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", שיצא לשם במסגרת חופשה עם משפחתו המורחבת.

העובדה שעורך ראשי של עיתון גדול משתמש בחשבון הרשמי של העיתון כדי לטנף באופן אנונימי על עיתונאים מתחרים היא לא רק פתטית. הצורך של ירון להסתיר את זהותו הוביל אותו גם לשקר באופן בוטה: כשצלצלנו אליו באותו יום כדי לשוחח על הציוץ המפליל ושאלנו האם הוא בארץ – הוא ענה: "כן, למה?". כשנשאל מדוע אמר שהוא בישראל בזמן שהוא בעצם שוהה באוסטריה, סירב להשיב.

הציוץ המחוק של "ידיעות אחרונות", 29.5.17 (צילום מסך)