חשבון הטוויטר של "ידיעות אחרונות" משמש כן שיגור להתקפות על עיתונאים מכלי תקשורת מתחרים המעזים למתוח ביקורת על העיתון. בין השאר תקף החשבון את העיתונאים רותם שטרקמן ונתי טוקר מ"דה-מרקר" ואת העיתונאי אבנר הופשטיין מגלי-צה"ל ו"העין השביעית" (אביב הורביץ דיווח על כך ב-mako), ואת העיתונאי העצמאי יובל יועז (הורביץ דיווח בעבר על ציוצים נוספים שהתקיפו את "הארץ" ו"דה-מרקר"). הציוצים נשלחים בחודשים האחרונים באופן אנונימי מחשבון הטוויטר של העיתון, המשמש לקידום תכניו ברשת החברתית.

מקור המכיר היטב את ההתנהלות סביב חשבון הטוויטר של העיתון מאשר כי את הציוצים הללו לא מצייץ מפעיל החשבון, שהוא עורך בעיתון. מקור אחר מאשר כי נוסח הציוצים נכתב על-ידי העורך הראשי עצמו. גם עיתונאים המכירים היטב את סגנון התבטאויותיו של ירון ובאים איתו במגע שוטף מעידים כי אופי ונוסח ההתבטאויות תואם את אלו של ירון בעל-פה ובהתכתבויות פרטיות. בנוסף, הם אומרים, לא ייתכן כי עיתונאי העובד תחת ירון ב"ידיעות אחרונות" ירשה לעצמו להשתמש כך בחשבון הטוויטר של העיתון ללא אישורו של ירון.

לרון ירון נשלחו ביום חמישי פניות בתוכנת המסרים ווטסאפ ובדואר אלקטרוני, דרכם התקשר עם הח"מ בעבר, במטרה לשאול אותו בדבר אחריותו, כעורך ראשי או כמצייץ בפועל, לציוצים המתקיפים, אולם אלו לא נענו. ביום ראשון ענה ירון לשיחת טלפון אולם מיד ניתק. שיחה נוספת לא נענתה. גם מסרון חוזר בווטסאפ לא הניב תגובה.

עקיצות הדדיות בטוויטר אינן התרחשות ראויה לדיווח, וכמובן שאין פסול באדם המגיב לביקורת שנמתחה על עבודתו בביקורת משלו. גם ביקורת בוטה לא ראויה בהכרח לגנאי – אולם כאן מדובר במקרה שונה: עורך ראשי של עיתון גדול, או מאן-דהו הכפוף לו, שמנצל את התפוצה ואת מחסה האנונימיות של זרוע דיגיטלית של העיתון שמעסיק אותו, כדי לחסל חשבונות עם קולגות שהביקורת שלהם אינה נראית לו.

בנוסף, בחלק מהמקרים מדובר בהתבטאויות הנוגעות לעניינים אישיים של מושאי הציוץ, שייתכן שיש בהן ניחוח של פגיעה בצנעת הפרט או ניסיון להלך אימים. במקרה של יועז, מדובר גם במעסיק המנצל את הידע שיש לו על עובד לשעבר כדי לבוא עימו חשבון.

ציוץ נגד יובל יועז, 16.6.16

בהקשר הזה ראוי להזכיר את התיאור הידוע, בין היתר של בכירים לשעבר בעיתון, שלפיו "ידיעות אחרונות" אינו מתנהל רק כעיתון מדווח אלא גם משתמש בכוחו כדי לספק סיקור מיטיב לאישי ציבור שהוא חפץ ביקרם וסיקור שלילי לאלו שלא ("רשימות שחורות ורשימות לבנות"). כאן ב"העין השביעית" דיווחנו על הקמת מדור מיוחד ב-ynet שנראה היה כמוקדש לחיסול חשבונות עם אישים וכלי תקשורת מתחרים (ו"העין השביעית" בכללם).

בין אם רון ירון הוא המנסח או המפרסם בפועל של הציוצים הפוגעניים כנגד העיתונאים ובין אם לאו, הוא אחראי להם ממילא מתוקף תפקידו כעורך הראשי של "ידיעות אחרונות" (ואם כן, מעניין גם לשאול: לעורך של העיתון שהיה הנפוץ במדינה אין דברים אחרים לעשות חוץ מלכתוב תגובות אנונימיות בטוויטר?). ומאחר שמדובר בסופו של דבר בהתנהלות בריונית שנועדה להשתיק ביקורת, אפשר לומר שתמצית ההוויה של "ידיעות אחרונות", כשהיא מסתכמת כך ב-140 תווים, נעשית ברורה מתמיד. אם בעבר "ידיעות אחרונות" צינזר סיפורים וכותרות ונאלץ להעמיד פרסומים עיתונאיים שליליים כנגד מי שהעזו לא להתיישר עם הקו של העיתון, הרי שעכשיו מספיק לעשות זאת בטוויטר ללא כל מאמץ.

העיתונאים הנעקצים יכולים להתנחם בכך שחשבון הטוויטר של "ידיעות אחרונות" הוא דל תפוצה באופן יחסי: בעת כתיבת שורות אלה הוא מונה פחות מ-5,000 עוקבים, לעומת חשבון הפייסבוק, שלו מעל 700 אלף חברים. ייתכן כי הסיבה לכך היא שטוויטר היא רשת חברתית המזוהה פחות עם תכנים עממיים מהסוג ש"ידיעות אחרונות" מתמחה בהם.

*  *  *

ציוצים של "ידיעות אחרונות"

1.3.16

21.3.16

21.3.16

16.6.16

16.6.16