1 בנובמבר. בג"ץ על הרכב רשות השידור. שופטי בג"ץ הורו לממשלת ישראל לנמק מדוע לא יבוטל הרכב מליאת רשות השידור, על רקע טענות כי השיקולים באיוש המליאה לא תואמים את חוק רשות השידור. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה של פורום היוצרים התיעודיים, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה ואיגוד התסריטאים בישראל.

2 בנובמבר. גלי צה"ל ימשיכו לשדר. צה"ל איננו מתכוון לסגור את תחנת השידור הצבאית וגם לא להגביל את שידורי החדשות שלה, אמר ראש אגף כוח-אדם במטכ"ל, אלוף יהודה שגב, בעת ביקור בגל"צ. הוא הבטיח כי יימשכו ההשקעות בתחנה, כולל הקמת בניין חדש, שיחליף את הבניין המיושן ביפו שבו שוכנת התחנה מאז שנות החמישים.

2 בנובמבר. התמזגות בכבלים. שתי חברות הטלוויזיה בכבלים, תבל וערוצי זהב, פתחו בהליכים למיזוגן. על-פי דיווחים שונים החל מו"מ למכירת השליטה בחברת ערוצי זהב לחברת הכבלים תבל ולאיש העסקים אליעזר פישמן.

2 בנובמבר. יחסי-ציבור למשטרה. משטרת ישראל תסתייע בשירותיו של המשרד אדלר-חומסקי-ורשבסקי בתחום יחסי-הציבור. המשרד נבחר לאחר מכרז שערכה המשטרה, במאמץ להביא לשיפור תדמיתה בעיני הציבור, כדי להציג את פעילותה ולהגביר את אמינותה.

3 בנובמבר. פרסום באמצעות בג"ץ. חברי-כנסת עושים שימוש בעתירות שהם מגישים לבג"ץ, בין היתר כדי לזכות בסיקור תקשורתי – כך עולה ממחקר שערכו ד"ר מנחם הופנונג וד"ר יואב דותן, שהוצג בכנס של האגודה למשפט וחברה בירושלים.

5 בנובמבר. "מקור ראשון" לא הופיע. הופסקה הוצאתו לאור של שבועון הימין "מקור ראשון" בשל קשיים כלכליים. העיתון, שהחל להופיע בשנת 1997 ככלי ביטוי לעמדות ימניות, הופץ לאחרונה לכ-20 אלף מנויים, לדברי עורכו עמנואל שילה. הוא נקלע לחובות, ולאחרונה נעשו מאמצים להעבירו לבעלות אחרת או למצוא פתרונות אחרים שיאפשרו את המשך הופעתו. בדצמבר חודשה הופעת העיתון.

7 בנובמבר. נדחתה עתירה נגד "עובדה". בית-המשפט המחוזי בתל-אביב דחה עתירה של איגוד מכוני הרישוי, שביקשו להוציא צו שימנע את שידור תוכנית הטלוויזיה "עובדה" בערוץ השני. לטענת מכוני הרישוי, כמה מן הקטעים בתוכנית, הנוגעים לדרך בדיקת מכוניות, היו מבוימים. מפיקי התוכנית דחו את הטענה.

8 בנובמבר. הכבלים – מונופול. חברות הטלוויזיה בכבלים הן מונופול בתחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית בתשלום, כך הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר דוד תדמור. ההודעה נמסרה בעת דיון שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת על פתיחת שידורי הטלוויזיה לתחרות.

11 בנובמבר. "מסמך רביב" הותר לפרסום. שופטי בג"ץ התירו לפרסום מסמך המתעד דיון שנערך בפרקליטות המדינה בשנת 1996 ונוגע לעניינו של אבישי רביב, פעיל הימין וסוכן השב"כ. המסמך עמד להתפרסם כשבועיים קודם לכן בתוכנית "משעל חם" בערוץ השני, אולם היועץ המשפטי לממשלה הודיע אז כי אם המסמך החסוי יפורסם – יינקטו הליכים משפטיים נגד העיתונאים. השופטים קיבלו את העתירה שהגיש יואב יצחק ומתחו ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. בין היתר קבעו השופטים כי הגורם היחיד המוסמך לאסור פרסום הוא הצנזור הצבאי. השופטים גם קבעו כי איסור הפרסום איבד את משמעותו מרגע שהמסמך הופץ באתרים שונים באינטרנט. מיד בתום הדיון אישר הצנזור הצבאי הראשי, תת-אלוף יצחק שני, לפרסם את המסמך במלואו.

15 בנובמבר. מפיקים ובמאים מפגינים. שלושה אנשי קולנוע, ביניהם הבמאי דורון צברי, נעצרו בעת הפגנה שערכו יוצרים בתחומי הטלוויזיה והרדיו מול כינוס "עידן חדש בענף התקשורת" שנערך בתל-אביב. המפגינים תבעו שלא להאריך את הזכיונות לחברות הטלוויזיה בכבלים, משום שלטענתם אין החברות עומדות בתנאי הזיכיון, המחייב הפניית כספים להפקות מקוריות ישראליות.

15 בנובמבר. ורדי יבדוק את רשות השידור. ראש הממשלה אהוד ברק מינה את אלוף (מיל') רפאל ורדי לבדוק את מצב מוסדות רשות השידור. ורדי אמור גם להציע פתרון לחילוץ הרשות מן התקלות שנגרמו עקב המשבר החריף בין היו"ר גיל סמסונוב ובין המנכ"ל אורי פורת.

23 בנובמבר. נמרודי נעצר. מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, נעצר על-ידי המשטרה, כחלק מן החקירה המתנהלת נגדו בחשד של קשירת קשר לביצוע רצח ושיבוש מהלכי משפט ומהלכי חקירה. נמרודי נעצר לאחר חיפוש ממושך שנערך בביתו.

26 בנובמבר. עימות בשידור חי. עימות טלוויזיוני בשידור חי בין העיתונאי אמנון אברמוביץ' לעו"ד דן אבי-יצחק, פרקליטו של עופר נמרודי. בשידור התוכנית השבועית "יומן" תקף אבי-יצחק בחריפות רבה את אברמוביץ' וטען כי היה עליו לפסול עצמו מטיפול בפרשת נמרודי בגלל מעורבותו האישית בנושא, כעובד "מעריב" לשעבר.

29 בנובמבר. נגד פרסומות בגל"צ. מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו החליטה להצטרף למאבקן של תחנות הרדיו האזוריות נגד שידורי פרסומות מסחריות וחסויות בגלי צה"ל. בדיון שקיימה המועצה נמתחה ביקורת קשה על כך שגל"צ "הולכת ומשתלטת גם על שוק הפרסום, והופכת לתחנה מסחרית לכל דבר ועניין".

30 בנובמבר. הכתב: ראש העירייה. תוכנית החדשות "תחנה מרכזית" העמידה לרשות ראש עיריית תל-אביב–יפו רון חולדאי כתב וצוות טלוויזיה, כדי להכין כתבה לסיכום השנה הראשונה לכהונתו. הכתבה שולבה במסגרת תוכנית מיוחדת לסיכום השנה. על הכתבה נמתחה ביקורת בטענה שהיא היתה "שידור תעמולה ויחצנות" מטעם ראש העירייה".

דצמבר 1999

1 בדצמבר. זכרונות איראנגייט. מסמך העוסק בפרשת איראנגייט – מכירת נשק מישראל לאיראן בשנות השמונים כדי לסייע בשחרור בני-ערובה אמריקאים בלבנון – נתגלה ברשותו של החוקר הפרטי עודד בן-דב, הנחקר בפרשת החשדות נגד עופר נמרודי. בין הדמויות המרכזיות מן הצד הישראלי של הפרשה היו איש העסקים יעקב נמרודי (אביו של עופר) ועמירם ניר ז"ל.

1 בדצמבר. יו"ר חדש למועצת הכבלים והלוויין. שר התקשורת בנימין בן-אליעזר הודיע על כוונתו למנות את עו"ד דורית ענבר ליושבת-ראש המועצה לכבלים ולוויין. ענבר, שאמורה להחליף בתפקיד את עו"ד צבי האוזר, היא שותפה במשרד עורכי-דין ועסקה בדיני תקשורת ותאגידים.

2 בדצמבר. קוזנייצוב פוטר. עורך העיתון בשפה הרוסית "וסטי", אדוארד קוזנייצוב, סיים את תפקידו. לדברי מקורביו, פוטר קוזנייצוב בידי מו"ל "ידיעות אחרונות", הבעלים של "וסטי", בשל עמדותיו הימניות. קודם לכן היה קוזנייצוב עורך העיתון "ורמיה", שהופיע בהוצאת "מעריב".

2 בדצמבר. עיתונאי "ידיעות אחרונות" נגד אגודת העיתונאים. ועד עיתונאי "ידיעות אחרונות" ביקש מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב להוציא צו מניעה זמני נגד ועד אגודת העיתונאים בתל-אביב. לטענת הפונים, ועד אגודת העיתונאים פועל לניתוק נציגי העיתון מן הוועד. לטענתם, נציגיהם לא הוזמנו לישיבות הוועד שבהן נידונו תנאי פרישתו של המנכ"ל רזי גוטרמן ולמכרז לבחירת המנכ"ל הבא.

5 בדצמבר. יעקב נמרודי נחקר. איש העסקים יעקב נמרודי נחקר במשטרה בקשר לחשדות הקשורים לחקירה נגד בנו, עופר נמרודי, וכן לחשד בהחזקת מסמכים סודיים הקשורים לפרשת איראנגייט. יעקב נמרודי מכהן כממלא-מקום יושב-ראש מועצת המנהלים של "מעריב" מאז נחשפו החשדות נגד עופר נמרודי.

6 בדצמבר. סקס מצונזר באוניברסיטה. "תזה", עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, הופיע בגרסה מצונזרת, לאחר שיושב-ראש האגודה פסל קטעים מגיליון מיוחד שהוקדש כולו לסקס. הגיליון המקורי של העיתון נגנז, ובמקומו הודפס גיליון ללא חלק מן התצלומים והטקסטים שהיו בגרסה המקורית.

12 בדצמבר. בן-עמי וביילין מסתייגים. השר לבטחון פנים, שלמה בן-עמי, ושר המשפטים, יוסי ביילין, מסתייגים מכוונת ועדת וינוגרד להגביל בחוק בצורה חמורה את הפרסומים מחקירות המשטרה. טיוטת מסקנות הוועדה, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, כוללת בין היתר המלצות שיאסרו לפרסם חומר חקירה או דברים שנאמרו על-ידי נחקרים, וענישת מדליפים. לדברי השר בן-עמי, "כל עניין החיסיון ההרמטי אולי נשמע נכון, אך הוא איננו ישים". הוועדה הוקמה בשנה שעברה כדי לגבש המלצות בעניין פרסומים מחקירות המשטרה.

14 בדצמבר. מאסר בפועל למפעיל תחנה פיראטית. לראשונה הוטל עונש מאסר בפועל על אדם שהורשע בהפעלת תחנת רדיו פיראטית. בית-המשפט ברמלה הטיל עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס של 200 אלף שקל על שלום נחמני, שהורשע בהפעלת תחנת רדיו-סנטר, הבלתי חוקית.

19 בדצמבר. המאמר פורסם, העורכת הודחה. אילנה שבו, עורכת מדור "דעות" בעיתון "ידיעות אחרונות", הועברה מתפקידה על-ידי עורך העיתון משה ורדי, לאחר שהתנגדה לפרסם מאמר מאת עו"ד דן אבי-יצחק, פרקליטו של עופר נמרודי. במאמר מתח הפרקליט ביקורת על העיתונאי אמנון אברמוביץ'. קודם לכן ביקש אבי-יצחק לפרסם את המאמר ב"מעריב" וב"הארץ", אך נדחה.

19 בדצמבר. היוצרים "מתנתקים מהכבלים". פורום היוצרים בתחום הקולנוע, הכולל שחקנים, מפיקים, במאים ועובדים אחרים, הפגינו בתל-אביב במחאה על סירוב חברות הכבלים בטלוויזיה להגדיל את אחוזי ההפקה המקורית. ההפגנה הסתיימה מול משרדיו של איש העסקים אליעזר פישמן, שבו מתמקד חלק מן הביקורת של היוצרים.

22 בדצמבר. בג"ץ בעד "דין ודברים". שופטי בג"ץ הורו למליאת רשות השידור לדון שוב בשידורה של תוכנית הרדיו בנושאי חוק ומשפט "דין ודברים" בעריכת משה נגבי.

22 בדצמבר. המסך הוחשך בגלל "כלבוטק". שידורי הערוץ הראשון הופסקו מהשעה שבע וחצי בערב ועד סיום השידורים בשל עיצומי העובדים, במחאה על ההסכם שנחתם עם רפי גינת על הפקתה המחודשת של תוכנית הצרכנות "כלבוטק" באמצעות מפיקים חיצוניים.

24 בדצמבר. "רשות השידור על סף קריסה". מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, פירסם דו"ח ביקורת חמור על המצב ברשות השידור, וקבע בין היתר כי הרשות עומדת על סף קריסה. המבקר סקר את מערכת היחסים הקשה בין יושב-ראש הוועד המנהל, גיל סמסונוב, לבין המנכ"ל, אורי פורת, וקבע כי ראש הממשלה חייב להתערב בהקדם בנעשה ברשות. במקביל מצפים ברשות השידור לממצאי הדו"ח שיגיש אלוף (מיל') רפאל ורדי, על-פי בקשת ראש הממשלה אהוד ברק.

26 בדצמבר. הוגש כתב-אישום נגד נמרודי. שמונה אישומים, שהעונש המצטבר עליהם מגיע ללמעלה משבעים שנות מאסר, כלולים בכתב-אישום נגד עופר נמרודי שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. סעיפי האישום כוללים ניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות בנסיבות מחמירות, הטרדת עד בנסיבות מחמירות ומתן שוחד. בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל נאמר כי מכתב-האישום "עולה תמונה חמורה ביותר לפיה נמרודי לא בחל באמצעים כדי לשבש, להשחית ולפגוע באושיות שלטון החוק במדינת ישראל. מעשיו של המשיב [נמרודי] לא היה להם אח ורע במדינת ישראל, שכן תעוזתו הרבה גרמה לו לפנות לגורמי משטרה – החל במפכ"ל, עבור בנציבים, המשך בתת-ניצב, וכלה בחוקרי היחידה לחקירות בינלאומיות – אשר היו מופקדים על חקירתו. כל זאת במטרה לדלות פרטים ומידע על מהלכי החקירה ולשבשה". ואכן חומר ראיות חסוי הגיע לידיעתו.

מרבית המידע במדור זה מתבסס על הדיווחים שהופיעו בעיתונים

גיליון 24, ינואר 2000