עיקרי הפסיקה
בית המשפט השלום בהרצליה ת"א 3148/03
בפני: כב' השופט צבי דותן תאריך: 9.5.2007
בעניין: מתי גולן
ע"י ב"כ עו"ד לוי דנילוב מבקשת
נ ג ד
1. שי גולדשטיין
2. דרור רפאל
3. מטר פלוס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יגאל חברוני משיבים
התובע טוען כי שורה של דיאלוגים סאטיריים שהיו בתוכנית הטלוויזיה "שי ודרור" מהווים לשון הרע נגדו. הדיאלוגים פורסמו בהמשך להתייחסות של התובע בתוכניתו לדיאלוג של הנתבעים שביקש למחות על החלוקה הצינית והמקוממת, הנעשית ע"י התקשורת וע"י רשויות השלטון, בין פיגוע "גדול" לבין פיגוע "קטן", ואשר איזכר את הפיגוע בכביש מס' 6 שבו נרצחה הילדה נועם ליבוביץ ז"ל.
בימ"ש השלום קיבל את התביעה בעיקרה בקובעו:
הזכות לחופש ביטוי, ולעומתה הזכות לשם טוב, הן זכויות יסוד שוות מעמד במידרג זכויות האדם. נקבע, שאין לזכות לחופש ביטוי מעמד-על לעומת זכותו של אדם לשמו הטוב, אלא מדובר בזכויות בעלות מעמד שווה.
כשמדובר בסאטירה, אין לייחס לביטויים בד"כ את משמעותם המילולית, אלא יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המלים לפי הקשרן תוך התחשבות באופיה של הסוגה ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר. על ביהמ"ש לקבוע מהי לדעתו המשמעות שהצופה הסביר יבין, ביודעו כי מדובר בסאטירה.
נפסק, כי בצד המשקל שניתן לחופש הביטוי בעת עריכת האיזון הראוי בענין "הבעת דעה מהסוג הטהור", יש לזכור כי גם ביטוי כזה עלול לפגוע בכבודו של אדם ולבזותו. אין לאפשר כל השתלחות פוגענית ולו מכיוון שהיא חוסה תחת סוגה של פרודיה או סאטירה. העלבות והכפשות אינן מוגנות. מקרים כאלה תגבר זכותו של התובע לשם טוב. הנה כי כן, חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל.
יחד עם זאת, חשיבותו של חופש הביטוי אכן גוברת, מקום בו מדובר בהבעת דעה בענינים ציבוריים ובנוגע לאישים הנושאים תפקידים ציבוריים. ודוק, ההגנה המוגברת הניתנת לחופש הביטוי כשמדובר בדמות ציבורית, תכליתה להגן על הפן הציבורי של חופש הביטוי. קשה למצוא ענין ציבורי בביטוי שעיקר תכליתו לפגוע ולגדף, ואין מאחוריו אמירה תוכנית ענינית. אימוץ הכללים המעניקים מעמד מיוחד לזכות הביקורת בנושאים בעלי ענין ציבורי המתייחסים לנושאי משרה ציבורית, אין בו כדי להתיר לכלי התקשורת כתיבה שלוחת רסן או לשחררם מכל סייג.
על רקע הכללים האמורים, ובנסיבות העניין, ביהמ"ש קובע כי הביטוי החוזר ונשנה "מדמם מזיקנה"; הקישור של התובע למצעד הגאווה; והשוואתו של התובע לכלב, יש בהם משום פרסום לשון הרע. לעומת זאת, בהצגת התובע כמי שמעונין כביכול בהמשך קיומם של פיגועים, ובקשירת התובע לעולם התחתון, אין משום לשון הרע.
[...]
אשר לפיצוי. בפרק הפיצויים מבקש התובע פיצויים בסכום עתק וחסר כל פרופורציה של 600,000 ₪, ולחלופין הוא מבקש פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א(ג) לחוק, בסכום של 100,000 ₪. בשקלול השיקולים לקולא ולחומרה, כמפורט בפסק הדין, מחייב ביהמ"ש את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע פיצויים בסך של 60,000 ₪. כמו כן מורה ביהמ"ש לנתבעים 2,1 לפרסם התנצלות במקום ובנוסח שיוצעו ע"י התובע, ויקבלו את אישור בית המשפט.
מתוך פסק הדין
[...]
באותו יום, 26/6/03, בערב, שודרה תכנית "שי ודרור". התכנית כללה שני מערכונים. להלן התמליל המלא של המערכון הראשון (אשר ייקרא להלן "שי ודרור 1"):
"תכנית 3– 26/6/03 פנים.
מערכון סאטירה – יום פיגוע. פצועים שוכבים על הריצפה. עשן. שי פצוע מדמם קצת. דרור כמתי גולן, נכנס עם מיקרופון וצלם ומוניטור נייד.
דרור: שלום לכם, פה זה היה הפיגוע. שלום לך, מתי גולן דוקומדיה ערוץ 1.
אני רוצה לשאול אותך איך אתה מרוצה מהכיסוי התקשורתי עד עכשיו.
שי: איפה אשתי, ראית את אשתי? איפה אשתי, היא היתה איתי.
דרור: אני לא ראיתי אותה פה, אבל לעצם הענין, חבל לנו על הזמן, עוד לא נגמרה השבעה על אשתך, בעצם אנחנו לא יודעים עדיין אם היא מתה או חיה, וכבר בתכנית הסאטירה עושים ממכם צחוק, האם זה מצחיק גם אותך?
שי: איי.... איפה אשתי? אני צריך את אשתי, איפה אשתי? היא היתה פה.
דרור: תראה, אני לא ראיתי אותה, בוא תראה ביחד איתנו, בוא תנסה לראות ביחד איתנו מה אומרים עליכם בתכניות הסאטירה.
שם לו מוניטור לידו, שי לא מצליח לסובב את הראש לראות.
דרור: בוא אני יעזור לך (מסובב לו את הראש לטלויזיה).
שי (בוכה).
דרור: זה לא מצחיק אותך, אני מבין. בוא תגיד לנו, איך הרגשת כשראית את הקטע הזה?
שי: הנה אשתי, הנה אשתי, היא חיה, אשתי חיה, היא שם, היא חיה, אני רואה אותה, ריקי.
דרור: אני לא ראיתי אותה, אבל לראות שצוחקים עליה אני ראיתי את זה בהחלט. בוא ביחד נעשה תרגיל לסאטיריקנים, ונעשה להם טלפון, לעמת אותם איתך ברגעיך הקשים, בסדר?
שי: איי איי איי.
דרור (מתקשר בפלאפון): הלו? מתי גולן דוקומדיה ערוץ 1. נמצא איתי פה הפצוע מהפיגוע שאתם צוחקים עליו בתכנית, לגבי אישתו, שאולי היא מתה, ואולי לא, אני לא יודע, והבדיחה שאתם עשיתם עליה, הלו? הלו? הם ניתקו.
אתה רואה? הם ניתקו.
שי: אשתי חיה, אשתי חיה, ראיתי אותה.
דרור: טוב, אתה יודע מה, עזוב את זה, זה כבר נון אייטם. בסדר, שיהיה בהצלחה.
פיצוץ נוסף. עשן. גולן נפגע ונופל ליד הפצוע הראשון.
דרור: מתי גולן. דוקומדיה. ערוץ 1. אני רואה שבפיצוץ הזה אשתך בסוף נפטרה, אבל עוד לא התאוששנו מהפיצוץ הראשון וכבר עושים בדיחות על הפיצוץ השני, איך ההרגשה?
שי: איי ... אני חושב שגם אתה נפצעת.
דרור: לא עזוב, אני סתם זקן.
שי: לא, אתה כולך מדמם.
דרור: אני מדמם מזיקנה, תאמין לי, זה לא, אל תתייחס אלי, אתה יודע מה? בוא נרים טלפון, נראה מה הסאטריקנים חושבים על אדם שמדמם מזיקנה, אולי גם זה מצחיק אותם, אולי גם יעשו מזה סאטירה. מתי גולן דוקומדיה ערוץ 1. הלו?
8. להלן התמליל המלא של המערכון השני (להלן "שי ודרור 2"):
תוכנית 3–26/6/03
פנים. שתי גברות בפארק – יום
דרור: איי מה שלומך, רננה, כמה זמן ...
שי: כן, דויאלה יותר מדי זמן ... אני התגעגעתי אלייך, מה זה איפה היית כל הזמן הזה.
דרור: אני על הגג, תמצאי אותי על הגגות, על גגות תל אביב, אני שואפת, אני אוהבת את המזגנים האלה, אני שואפת מזגנים, כל מזגן אני שואפת, מזגני חלון, מיני מרכזיים, מפוצלים, תני לי רק לשאוף, אני שואפת.
שי: אני שואפת ליותר, מזגנים לא מספק אותי חמודה, הייתי רוצה לשאוף את מתי גולן, איזה חמוד, איזה חמוד הא?
דרור: למה את לא עונה לו? פחדנית!! נמושה!! תעני תדברי!! ממה את מפחדת!! תעמדי מאחורי מה שאת עושה!! מה יש לך!! שפנה!! אם היה מתקשר אליי הייתי עונה לו.
שי: מה היית אומרת לו?
דרור: הייתי אומרת לו מה אני חושבת עליו.
שי: מה את חושבת עליו?
דרור: זה לא מה אני חושבת עליו, זה מתי אני חושבת עליו, אוי מתי, אומתי, מתי ...
שי: איי חמודה.
דרור: סליחה אני מצטערת, נסחפתי, הכריזמה שלו ... עזבי, תגידי מה את אומרת על בית מכרזים?
שי: מה קרה, ספרי פרטים!!
דרור: בית מכרזים בתל אביב נשרף, וקרס.
שי: אוי לי ולנפשי. אני השתתפתי במכרז, המכרז שלי נשרף?
דרור: איזה מכרז השתתפת?
שי: נתתי הצעה למצופים לידיים.
דרור: מה את צריכה מצופים לידיים?
שי: לידיים הכי נוח, פעם שמתי מצופים על הרגליים, כולי שקעתי למטה ורק הרגליים צפו חשבתי שאני טובעת, חשבתי שאני טובעת!!
דרור: נו,
שי: וטבעת? את רואה שלא, הנה אני פה איתך.
דרור: אה, נכון את באה למצעד הגאווה?
שי: מה פתאום, אני לא הולכת למקומות כאלה... סליחה.
דרור: מה, את נגד?
שי: מה פתאום, בטח שאני בעד, את לא יודעת עד כמה אני בעד ... אני מאוד מאוד בעד, את רוצה שאני אשכב איתך כאן, אני אראה לך כמה אני בעד, אני בעד, אני תמיד תמיד הייתי בעד.
דרור: גם אני בעד.
שי: את חושבת שמתי גולן בעד?
דרור: רגע, מה את אומרת פה עכשיו?
שי: אני לא אמרתי כלום, אני רק שאלתי שאלה.
דרור: לא, את אמרת משהו.
שי: תגידי לי, את מטומטמת? אני לא רמזתי כלום.
דרור: לא?
שי: אני שאלתי אם הוא בעד.
דרור: אני לא יודעת, אני לא דיברתי איתו לאחרונה למרות שלך היתה הזדמנות לדבר איתו ולא ניצלת אותה כראוי. אני לא באה אלייך בטענות או משהו, אבל תעשי מה שאת חושבת לנכון.
.....
התובע טוען כי המערכונים הנ"ל מהווים פרסום לשון הרע כלפיו, שכן, יש בהם כדי להעליב ולהכפיש אותו ולעשותו לבוז בעיני הבריות.