חלק בעיתון, ובהשאלה, סוג של כתיבה עיתונאית. במקור התייחסה המלה לחלק בעיתון שבו התפרסמו מאמרים שאינם פוליטיים, שעסקו בתחומי התרבות והדעת. מאוחר יותר התייחדה המלה לתיאור כתיבה פובליציסטית, ביקורתית או עיתונאית-ספרותית, שאינה דיווחית-חדשותית ואינה פוליטית-אידיאולוגית. במרוצת הזמן ניתנו למלה כמה משמעויות, מהן מרחיבות ומהן מצמצמות:

1. כל כתיבה שאינה עוסקת באקטואליה פוליטית.
2. כתיבה הומוריסטית.
3. כתיבה מתלהמת ופרובוקטיבית.

מקור הביטוי במלה הצרפתית Feuilleton או Feuillet, שפירושה "דף קטן", ושתיארה מוסף לעיתון שעסק בנושאים לא-פוליטיים. העיתונות הצרפתית בתקופת המהפכה, שבמובנים רבים היתה ערש העיתונות המודרנית, הוקדשה רובה ככולה לעניינים פוליטיים ולחילוקי הדעות בין הסיעות השונות שפעלו בפריז. צירוף תוספת שאינה פוליטית היה חידוש. מי שהיה חלוץ בפרסום תוספות כאלו – שפעמים היו מודפסות על דף נפרד שצורף לעיתון (ומכאן השם "דף קטן") ופעמים הודפסו על דפי העיתון עצמו בפונט קטן יותר וסומנו בקו מפריד – היה לואיס-פרנסיס ברטין "הזקן" (Louis-François Bertin the Elder), המו"ל של העיתון "Journal des Débats", שאחרי המהפכה השפיע רבות על התרבות הצרפתית. בתוספות הללו פורסמו מאמרים וביקורות בנושאי תיאטרון וספרות ואף קטעי פרוזה ושירה, אולם גם רכילות, בדיחות, שעשועי לשון ומכתמים בחרוזים. במהלך המאה ה-19 התקבל נוהג זה גם בגרמניה, והיה פופולרי במיוחד ברוסיה. משמעות השם "פיליטון" בעיתונות האנגלית היתה אחרת, והתייחסה לסיפור בהמשכים. הביטוי היה בשימוש בשפה העברית במאה העשרים, ובמיוחד במחציתה הראשונה.