אל מול הקו השחור
כותרות כל עיתוני הבוקר, למעט "ידיעות אחרונות", מוקדשות ל"חוק החרם" ולתגובות שהוא מעורר. הכותרות הראשיות של "ישראל היום" ו"הארץ" כמעט זהות ("'קו אדום' – אבל אגן על החוק בבג"ץ" ו"היועץ המשפטי: חוק החרם הוא קו אדום – אך נגן עליו בבג"ץ"), אבל היחס לחוק שונה.
ב"ישראל היום" משתדלים גם הבוקר לספק לקוראים סיקור מאוזן, בהתאם לעיקרון מס' 3 של העיתון – "להיות הוגנים ומאוזנים". מצד אחד מאמר בעד החוק מאת אמילי עמרוסי ("כשאתה מסית בארץ ובעולם נגד המדינה שלך, הממשלה שלה והאזרחים שלה, אתה מורד במלכות מהזן שהרב ליאור ואפילו הרב יצחק שפירא לא מתקרבים אליו"), ומן העבר האחר מאמר נגד החוק מאת יוסי ביילין ("[ישראל] זוכה מאז יום שני לביקורת בינלאומית חדשה. רק זה היה חסר לנו").
מאמרים התומכים בחוק אפשר למצוא גם ב"מעריב" ("מה שמתרחש אצלנו עכשיו הוא לא פחות מהתקפה בולשביקית של סטלין", טוען נדב העצני) ו"ידיעות אחרונות" ("במקום לבכות מרה, צריך להתפלא איך לא חשבנו על זה הרבה קודם", כותב חגי סגל). לקורא "הארץ", לעומת זאת, מוצעת האפשרות למקם את עמדתו כלפי החוק על סקאלת הדעות שבין זו של מיכאל הנדלזלץ ("אני לא ידעתי שכל הזמן גם אני בעבריינים") לזו של אלון עידן ("'חוק החרם' הוא פשיזם: חוק אנטי-דמוקרטי מובהק, שתפקידו לבטל אפשרות מחאה לגיטימית"), עם אפשרות להרחבה מצד יצחק לאור ("'הרצון הישראלי' נגזר מגרסה לאומנית של הדת היהודית"). גם הבוקר העיתון מעדיף את עקרון חופש הביטוי לעמדותיו על עקרון האיזון.
"במהלך הדיונים לקראת חקיקתו של החוק האמור התנהלו מגעים שונים בין גורמים שונים במשרד המשפטים לבין מציעי החוק, ובמסגרתם הועברו מטעמנו הערות שונות שמטרתן הפיכת החוק למידתי יותר כך שיעמוד לתפיסתנו במבנים חוקתיים", מצטטים ב"ישראל היום" צבי הראל, גדעון אלון ומתי טוכפלד את דבר היועץ המשפטי בידיעה הפותחת את גליון הבוקר. "חלק מההערות התקבלו וחלק לא. הנוסח שגובש מהווה סוג של 'קו אדום' מבחינת היועץ המשפטי, וכשנמצאים על גבול הרי שבכל צעד קטן עלולים לחצות אותו".
בטור פרשנות נלווה מעריך ד"ר אביעד הכהן כי "אין לתת משקל יתר לשימושה של הודעת היועץ במונח 'קו אדום'". לדברי הכהן, "כמו במפלס הכנרת, גם בחוקי הכנסת יש 'קו אדום עליון' ו'קו אדום תחתון', וכל עוד תוכן החוק אינו חוצה את ה'קו השחור', היועמ"ש יכול וצריך להגן עליו בבג"ץ". יוזם החוק, ח"כ אלקין, מצוטט בידיעה מאת גדעון אלון כאומר: "אם בכל זאת [בג"ץ] יחליט להתערב ולדרוש מאיתנו לשנות את החוק, תיאלץ הכנסת לדון בסמכויותיו".
"אי-אפשר לזרוק הכל לפתחו של בג"ץ", מצוטט פרופ' אוריאל רייכמן בידיעה מאת תומר זרחין ב"הארץ". "מי שנמצא בשלטון חייב לפעול מתוך רגישות. צריך להבין שמי שפוגע ברגל גסה בחופש הביטוי של קבוצה ובתחושות השייכות שלה, פוגע בלגיטימיות של השלטון".
בעוד מאמרי הדעה מבדילים את "הארץ" מיתר העיתונים, הסיקור החדשותי מבדיל את "ישראל היום" ממתחריו. נטשה מוזגוביה ודנה הרמן מדווחות ב"הארץ" על תגובות עולמיות לחקיקת "חוק החרם". משרד החוץ של ארצות-הברית ציין כי "חופש הביטוי, כולל החופש להתארגנות ולמחאה לא אלימה, זו זכות דמוקרטית בסיסית". מנהל הליגה נגד השמצה אברהם פוקסמן אמר: "אנו מודאגים מכך שהחוק הזה עשוי לפגוע בזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות של הישראלים, כגון חופש הביטוי". ארגונים כמו "אמריקאים למען שלום עכשיו", ג'יי-סטריט ואמנסטי הביעו עמדות תקיפות יותר. התגובה של ארה"ב מוזכרת גם בידיעה על החוק המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות".
הכותרת הראשית של "מעריב", "בריטניה: 'חוק החרם מדאיג'", שאובה מראיון שהעניק מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל, לכתב העיתון אלי ברדנשטיין. בראיון אומר גולד כך: "אנחנו מודאגים מהאישור של החוק, שפוגע בזכות הלגיטימית לחופש הביטוי ומנוגד למסורת הישראלית החזקה של דיון פוליטי ערני ונמרץ".
ב"ישראל היום" אין זכר לתגובות העולם על החוק. תיקון: בכל זאת יש ב"ישראל היום" ידיעה על תגובות לחוק מפי אנשים המתגוררים מחוץ לגבולות ישראל. אפרת פורשר מדווחת בכפולה הפותחת כי "תושבים ובעלי עסקים רבים ביהודה ושומרון הביעו אתמול סיפוק לנוכח אישורו של חוק החרם בכנסת".
הבדל נוסף בין "ישראל היום" ליתר העיתונים עולה מהשוואת ההקשר שבו מסוקר החוק. בשער "הארץ" מתפרסמת רשימה של "החוקים שבדרך". בין היתר: איסור על עמותות לקבל תרומה של יותר מ-20 אלף שקל מחו"ל; הטלת 65% מס על עמותות שאינן נתמכות על-ידי מדינת ישראל; ביטול אזרחותם של מורשעים בסיוע לטרור; עדיפות ליוצאי צבא בקבלה לשירות המדינה; והטבות לחיילים על פני מי שאינם משרתים. ב"מעריב" מלווה את סיקור "חוק החרם" רשימה של "חוקי הימין – חוקי הנאמנות למדינה שהוגשו בכנסת הנוכחית". ב"ידיעות אחרונות" מוזכרים לצד סיקור החוק החדש "החוקים שבמחלוקת של הכנסת ה-18".
ב"ישראל היום", עיתון שבו "חוק החרם" הוגדר כ"שנוי במחלוקת" ממש עד לדקה שבנימין נתניהו החליט לתמוך בו, אין ממקמים את החוק בהקשר נרחב יותר של חוקי נאמנות ופטריוטיזם כפוי שהוצעו או עברו בכנסת הנוכחית. החוק היחיד שמוזכר לצדו הוא החוק הנוגע להקמת ועדות חקירה לארגוני שמאל, שאמור להידון בקרוב.
בתחתית שער "מעריב" מתפרסמת הכותרת "הנפת דגל והמנון: חובה בגן". עמרי מניב מדווח על הנחיה חדשה של משרד החינוך לגני הילדים ולפיה "הגננת תפתח את השבוע בהנפת הדגל ושירת ההמנון. עד יום העצמאות כל הילדים יכירו את המלים של המנון המדינה".
מניב מסביר כי ההנחיה היא חלק מתוכניתו של שר החינוך גדעון סער לחיזוק ערכי המורשת היהודית ומציין כי גני הילדים שבהם לומדים ילדים ערבים לא יחויבו בינתיים לפתוח כל שבוע בהנפת הדגל ושירת ההמנון. "לגבי אלה", נמסר ממשרד החינוך, "מקיים האגף לחינוך קדם-יסודי במשרד דיונים מקצועיים כיצד יש להחיל את תוכנית 'תרבות ומורשת' בצורה מותאמת למגזר זה".
משתדלים
במדור המכתבים למערכת של "הארץ" מתפרסם מכתבו של עודד כהן, תושב הרצליה, בתגובה לידיעה "'מופעלים לחצים על ח"כים כדי שלא יפעלו לבלימת הריכוזיות'" מאת צבי זרחיה, אורה קורן וערן אזרן. "יש לשים קץ למנהג של לוביסטים להיפגש עם ח"כים בבניין הכנסת", כותב כהן. "נוכחות של לוביסטים בוועדות המקבלות החלטות הנוגעות ישירות לשולחיהם עלולה ליצור אווירה הסותרת את עצמאות המחשבה והפעילות של הח"כים, האמורים לייצג את הציבור".
במדור הרכילות של "כלכליסט" מדווח תומר אביטל על שני שתדלנים חדשים בכנסת: עו"ד דוד שמרון, בא-כוחם של ראש ממשלת ישראל ורעייתו, שעתיד לייצג את איש העסקים אלון רג'ואן, המנהל משא-ומתן עם הכנסת על נכס שבבעלותו; ועו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, שייצג את חברת צים. "אני לא פונה לראש הממשלה בשום עניין שקשור ללקוחות שלי", מבהיר עו"ד שמרון.
עוד כותרות
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לאלוף פיקוד הצפון היוצא גדי אייזנקוט, שהעניק לכתבי העיתון יוסי יהושוע ואמירה לם ראיון בלעדי. הראיון יתפרסם במלואו ביום שישי הקרוב. בינתיים מוגשת תמצית. "נסראללה בבונקר כמו אחרון המבוקשים", לשון הכותרת הראשית. "שגינו ושילמנו מחיר כבד – אבל חיזבאללה הוא זה שהפסיד במלחמת לבנון השנייה", מצוטט אייזנקוט בכפולה הפותחת של העיתון.
אייזנקוט מתייחס בראיון גם לחלקו בהעברת מסמך הרפז לתקשורת. לדבריו, עוזר הרמטכ"ל ארז וינר הראה לו את המסמך, והוא שמר אותו אצלו. "באחת השבתות הראיתי אותו לסיבוני והתייעצתי איתו [...] מהשלב הזה – ואת זה הוא אמר בקולו בטלוויזיה – הוא החליט להעביר את המכתב לאברמוביץ'".
בתשובה לשאלה אם היה מעורב בהדלפה ונפגש, כפי שדווח, עם סיבוני ותמיר פרדו בבית-קפה בדרך לכוכב-יאיר לשיחה על המסמך, אומר אייזנקוט כך: "לא היה כאן מימד קונספירטיבי, כאילו אנחנו יושבים בבית-קפה וזוממים איך להדליף. ישבנו, שתינו קפה הפוך, אכלנו איזה אבטיח והתייעצתי איתם אם ללכת לשר הביטחון, לראש הממשלה, למבקר המדינה, או לדחוק ברמטכ"ל לעשות את זה. זהו. אלה הדברים".
הכפולה הפותחת של "מעריב" מוקדשת, גם היום, לנושאי חברה. ליטל גרוסמן מדווחת על שביתת הרופאים שנכנסת היום ליומה ה-101, וזאת באמצעות מה שמכונה "סיפור אנושי": היחסים בין ד"ר אדי קאופמן, רופא מתמחה, ליוסי דבוש, שמאושפז במחלקה שלו.
המחויבות של "מעריב" לדיווח נרחב ובולט על ענייני חברה, בהתאם לחזון של נוחי דנקנר, ראויה להערכה. המלצה לכפולה הפותחת של מחר בעיתון זה – דיווח על שביתת העובדים בחיפה-כימיקלים. אבירמה גולן כתבה עליהם הבוקר בחלק ב' של "הארץ".
"מעריב" נמנה עם קבוצת אי.די.בי
"אפקט מטרנה", לשון הכותרת הראשית בשער מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "בעקבות הפרסום אתמול ב'ממון' על ירידת מחירי מטרנה בניו-פארם, נחתכים מחירי מזון התינוקות ברשתות נוספות", מדווחת נווית זומר בכפולה הפותחת של המוסף. על-פי הדיווח, רשתות סופר-פארם וכמעט-חינם הפחיתו את המחיר ל-50 שקלים, רמי לוי הפחית את המחיר ל-36.8 שקלים עבור חברי מועדון הרשת, ואילו חברי מועדון שופרסל יוכלו לרכוש אריזת מטרנה אחת ב-34 שקלים בלבד.
גם יתר עיתוני ומוספי הכלכלה מתייחסים להורדת מחירי מזון התינוקות. "הרשתות במלחמה והפורמולות יוזלו", מבשרת כותרת במדור פרסום ושיווק של "כלכליסט". "מלחמת המחירים: הרשתות מוזילות את תחליפי החלב", לשון הכותרת ב"דה-מרקר".
במוסף "עסקים" של "מעריב", שהצניע מאוד את הפחתת מחירי החיתולים, מקדישים למזון לתינוקות את הכותרת הראשית בשער – "חלב על הזמן". הכותרת בראש עמ' 4 נקראת כפרסומת לכל דבר ועניין – "שופרסל הורידה את מחיר המטרנה ל-33.99 שקל". בכותרת המשנה מובא ציטוט מפי מנכ"ל הרשת, ריצ'י הנטר, שאומר: "הרשת פועלת בהתאם להבטחתה להיות הרשת הזולה בישראל". בסיום הידיעה מוזכר כי "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי". רשת שופרסל נמנית עם הקבוצה.
עוד קצת על נוחי דנקנר
ב"גלובס" כותב שי ניב על "חוק החרם" ו"בכירי המשק". "דמוקרטיה וחופש הביטוי הם הבסיס גם לכלכלה חופשית, אבל מי שמכונים 'בכירי המשק' עדיין שותקים", כותב ניב. "[...] הם לא אמרו מלה כשהכנסת ביקשה לאסור תרומות לארגוני זכויות אדם, כשהיא ביקשה להדיר את הערבים מעבודה בשירות המדינה, וכשהיא ביקשה למנוע מהם לציין את יום הנכבה. מדינת ישראל הולכת ומאמצת חוקים פשיסטיים, לא פחות ולא יותר, אבל זה לא מדגדג לאף אחד שם למעלה במועדון הטריליון. שקט, קונים. כשנוחי דנקנר רכש את 'מעריב' הוא הסביר את המהלך בתחושה של ציונות שמילאה אותו, ברצון עז להגן על הדמוקרטיה. [...] עכשיו, יותר מתמיד, דנקנר וחבריו צריכים להוכיח שאכן לא רק העושר הוא שעומד לנגד עיניהם".
עיתון "דה-מרקר" מצא מקום בכפולה השנייה שלו לידיעה מאת רוני לוין המודפסת כולה על רקע צהוב ("ממורקרת"). תחת הכותרת "תנועת השמאל הלאומי העלתה את אתר נוחי לנד" מדווח על אתר חדש שאמור לשמש את התנועה במאבק בטייקונים. מאי.די.בי נמסר בתגובה כי "האתר ועצם התייחסותכם אליו הם קנטרניים ואינם ראויים לתגובה".
מהנגרייה ביד-אליהו – לתספורת מרינס
לפני כשנתיים, כשאילן בן-דב השתלט על חברת פרטנר, איור שלו תפס את מרבית שער "דה-מרקר". בן-דב נראה באיור מביט השמיימה, מוצף זוהר, כמו נגעה בו הרגע יד אלוהים. "מהנגרייה ביד-אליהו – לפסגת הסלולר", קראה כותרת בשער העיתון. הבוקר קוראת כותרת בשער "דה-מרקר" כך: "מולטי-מיליונר ולא מחזיר חובות לציבור".
בשער האחורי של העיתון מתפרסמת כותרת דומה: "עם הון של מיליארד שקל, בן-דב מבקש מחילה על חוב". מיכאל רוכוורגר, נועם בר, ליאור זנו וסיון איזסקו כותבים כי בן-דב הצטרף "לרשימה השחורה של הטייקונים שהגיעו – או נמצאים בדרך – להסדר לפריסת חובות". טור נלווה מאת אסא ששון נושא את הכותרת "בן-דב משפד את בעלי האג"ח".
"בן-דב, שהונו האישי מסתכם ב-300 מיליון דולר, פועל כאן בניגוד לאינטרס הציבורי ולטובתו האישית", טוען ששון. "אף על-פי שבן-דב יכול לפרוע את החוב, הוא פוגע בפנסיונרים ובחוסכים מקרב הציבור שמחזיקים באג"ח שלו באמצעות קופות הגמל וביטוחי המנהלים. על מנהלי ההשקעות באותם גופי חיסכון להילחם בכל כוחם כדי לקבל את המגיע להם – ולא לתת לו לשפד אותם".
בעיתוני הכלכלה האחרים הטון פחות נחרץ. הכותרת הראשית במוסף "שוק ההון" של "גלובס" מנוסחת כך: "אילן בן-דב מציע תספורת של 30%-60% למחזיקי האג"ח של טאו".
עירן פאר מגדיר בטור פרשנות את ההצעה של בן-דב כ"תספורת מרינס". פאר ממליץ לבחון את ההצעה במבט רחב: "הסדר חוב הכולל תספורת נאה ופגיעה בציבור מחזיקי האג"ח נהפך ללגיטימי", הוא כותב. "[...] מדוע זה אפשרי? כי מנגנון השכר ועונש של השוק לא מתפקד. [...] אין היום נורמה בשוק שלפיה איש עסקים ששומט חובותיו ולא פורע את אגרות החוב שלו במלואן לא יזכה לקבל שקל נוסף מהשוק, ובהנפקות האג"ח הבאות שלו אף גוף מוסדי לא ישתתף".
הכותרת הראשית במוסף "השוק" של "כלכליסט" מנוסחת כך: "עמדת הפתיחה של בן-דב: תספורת של 40% בטאו". טור פרשנות מאת גולן חזני מוקדש ל"נכויות של בן-דב" ונטען בו כי "יותר משחברת טאו צריכה את ההסדר עם מחזיקי האג"ח, בן-דב זקוק לו מאוד".
ענייני תקשורת
נועה פרג דיווחה בגליון "גלובס" שחולק אתמול למנויים כי אתר נענע10 ואתר nrg מקבוצת "מעריב" מנהלים מגעים מתקדמים למיזוג. על-פי הדיווח, המיזוג הוא בהתאם ל"אסטרטגיה של קבוצת IDB, שבשליטת נוחי דנקנר, להקים גוף מדיה רחב הכולל גם פלטפורמה אינטרנטית חזקה יותר".
"ראש מערך ההסברה במשרד רה"מ: בינתיים נשאר", לשון הכותרת לידיעה מאת שלמה צזנה, המתפרסמת ב"ישראל היום" בתגובה לדיווח של אמנון אברמוביץ' אתמול ב"חדשות 2" כי גידי שמרלינג, ראש מערך ההסברה במשרד, בדרכו החוצה.
ב"מעריב" מדווח עמית כהן כי ארבעה עיתונאים אמריקאים נעצרו שלשום על-ידי צבא מצרים ליד תעלת סואץ.
חגי חיטרון מדווח ב"הארץ" כי בין המועמדים לתפקיד מנהל רשת קול-המוזיקה רון מרחבי ואלישבע רגבי, אנשי התחנה, כמו גם איש רשת א' ברוך אסקרוב. "המכרז הפנימי למשרת מנהל קול-המוזיקה, אשר לו חשיבות רבה בסצינת המוזיקה הקלאסית בארץ, היה פתוח, כנהוג, לעובדי רשות השידור בלבד", מציין חיטרון.
דנה הרמן מדווחת ב"הארץ" כי חוקרי פרשת האזנות הסתר בצהובון הבריטי "ניוז אוף דה-וורלד" טוענים כי אנשי העיתון האזינו גם להם.
ב"כלכליסט" מתפרסם דיווח מאת סוכנויות הידיעות ולפיו העיתונים האמריקאיים "פילדלפיה אינקוואיירר" ו"פילדלפיה דיילי ניוז" ימכרו לציבור טאבלטים הכוללים אפליקציה של העיתון במחיר מסובסד.
ליאורה גולדנברג-שטרן מדווחת ב"מעריב" כי הוגשה תלונה לנציב שירות המדינה בעניין עובד קול-ישראל שנצפה בתחנה מאונן.