לא מכבר נפתח בארלינגטון, וירג'יניה, ברובע רוסלין הצופה ממערב לפוטומאק לעבר ג'ורג'טאון ומרכז קנדי, מוזיאון מן המשובחים בעולם בנושא התקשורת.

שמו של המוזיאון Newseum, והוא מתעד כל מה שאפשר להעלות על הדעת בתחום העיתונות הכתובה והאלקטרונית, מאז תחילתה ועד ימינו אלה ממש.

ביקור בניוזיאום הוא כורח מקצועי וחברתי לכל מי שמתעניין במקצוע. אפשר לראות בו זוטות כמו כיצד מכינים כתבה בכתב וברדיו או בטלוויזיה, או לחזות בגרסה מוגדלת של העמוד הראשון של עשרות אחדות מעיתוני העולם שהופיעו ביום הביקור (בהם "ידיעות אחרונות" הישראלי). אפשר לחלוף בו במשך שעות מרתקות על פני חומר תיעודי הנוגע למאות עיתונאים שיצאו להם מוניטין בתחומים שונים במשך שנות עבודתם, במאה שעברה וכמובן בזו המסתיימת בקרוב. אפשר להשתתף בדיון אולפן שבו נדונות בעיות תקשורת, ואפשר לשחק משחקי הדמיה באולפני רדיו וטלוויזיה וכך ללמוד מהי אתיקה מקצועית ומהי חדשה וכיצד מראיינים וכדומה. תענוג ליום שלם, לפחות.

העניין בתערוכה רב מפאת האופן שבו היא נערכת. כמעט הכל אינטראקטיבי, מסכי טלוויזיה מתחלפים ברצף, מערכת קול (יודגש: קול ולא רעש!), המאפשרת למבקר ליהנות מן העבר הרחוק יותר או פחות ומן האקטואליה גם יחד. המבקר חי מחדש אירועים שהיו ויכול ללמוד כל שהציבור זכאי לדעת על מאות -- אולי אלפי -- העיתונאים, שהעשירו את מקצוע התקשורת מאז קיומו.

חובב אוספים יכול לזכות, תמורת שני דולרים, ב"עיתון" מיום הולדתו ובו עיקר החדשות של אותו יום רחוק (אכן, בדגש אמריקאי).

הקמת המוזיאון ותוכנו הסתכמו בחמישים מיליון דולר. הוא הוקם על-ידי פורום החירות, שהיא קרן בינלאומית המוקדשת לעיתונות חופשית, לחופש הביטוי ולרוח החופש, מנת חלקם של שוחריה.

כמו רוב המוזיאונים בוושינגטון ובסביבתה, הכניסה אליו חופשית. מחוץ למוזיאון הוקמה "שדרת החירות" תחת כיפת השמים, ובה אתרי הנצחה, כמו קטע ממרצפת רחוב בגטו ורשה, תיבת הצבעה ראשונה מאז בוטלה ההפליה הגזעית בדרום-אפריקה וכיוב'.

כמו כן, מוצבת שם אנדרטת זכוכית בצורת לולאה, שקרני השמש הנשברות בה משנות את גווניה משעה לשעה. חרותים בה שמותיהם של מאות העיתונאים שנהרגו, שעה שמילאו את משימותיהם המקצועיות בארבע כנפות הארץ.

משום מה, לא מצאתי שם את שמו של רפי אונגר ז"ל, איש קול-ישראל שנהרג במלחמת ששת הימים, על אף שמצויים שם שמות עיתונאים אחרים שנפלו באותה מלחמה (בן עויזרמן ז"ל, למשל).

גבריאל שטרסמן, גני-תקווה

הכותב, שופט בית-משפט השלום בתל-אביב, היה בעבר חבר מערכת "מעריב"

גיליון 13, פברואר 1998