"כעיתון, קל וחומר כאשר המערערת מצמצמת את מספר עובדיה באופן דרסטי, זכאית היא להחליט כי מי שביצע, מבצע ויבצע מעשים בלתי חוקיים כנגד מדינת ישראל ומי שפועל בגלוי ובמוצהר כנגד הלגיטימיות של מדינת ישראל וכנגד עצם קיומה לא יכתוב בשורותיה", כך טוענת חברת אחוזת הירש ישראל תשנ"ד בע"מ, המוציאה לאור את "מעריב", בערעור שהגישה אתמול לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים.
הנהלת "מעריב" פנתה לבית-הדין הארצי בבקשה שיהפוך את קביעת בית-הדין האזורי לעבודה, שם נפסק כי פיטוריו של חגי מטר מהעיתון, בין היתר בשל פעולותיו הפוליטיות, פסולים ובטלים. לדברי "מעריב", בית-הדין האזורי שגה כאשר נענה לבקשת ארגון העיתונאים של ההסתדרות וחייב את העיתון להעסיק את מטר מחדש.
"זכות הקניין של המעסיק מאפשרת לעיתון להחליט מי יעבוד עבורו ומי יכתוב עבורו", נכתב בערעור, שהוגש באמצעות עורכי-הדין יעל דולב וגיא גרשון. "גם אם לטענת המשיבה כל המעשים המפורטים אינם פליליים או אינם מצדיקים את פיטוריו, המעסיק אינו מעוניין בו כעובד בשל מעשים אלו, שכן הוא סבור שמעשיו אינם ראויים ואינם לגיטימיים.
"מעריב": "התנהגותו של מר מטר, כדוגמת השתתפותו בהפגנות אלימות וקריאתו להטלת חרם על מדינת ישראל, אינן עולות בשום צורה ואופן עם הקו הציוני של העיתון"
"בית-הדין הנכבד קמא לא נתן את המשקל הראוי לעקרון חופש הביטוי, לו זכאי העיתון, בהחלטה כיצד תנוהל מערכת העיתון, ובכלל זאת איזה עיתונאים להעסיק. רשויות המדינה נעדרות סמכות לקבוע לעיתון מה יהיה הקו הערכי שיוביל. בהקשר זה, ההלכה המקובלת היא כי עיתון, על אף שיש בו היבט ציבורי, הינו בבעלות פרטית, וככזה, זכותו להוביל קו ערכי מסוים אשר, למעט במקרי קיצון (בטחון המדינה, קריאה להסתה וכד'), לא תותר בו התערבות חיצונית.
"אם כך הדבר לגבי התנהלותו של העיתון בכלל, על אחת כמה וכמה לא יעלה על הדעת כי בית-הדין יכפה העסקת עיתונאי שאינו מתאים לאותו קו ערכי. כשם שאין התערבות חיצונית בתוכנה של כתבה זו או אחרת, כך לא יכולה להיות אכיפה של העסקת עיתונאי שהתנהגותו מנוגדת ושונה בתכלית השינוי מהקו הערכי של העיתון. בהקשר זה ישוב ויצוין כי הקו של המערערת הינו קו ציוני ואילו התנהגותו של מר מטר, כדוגמת השתתפותו בהפגנות אלימות וקריאתו להטלת חרם על מדינת ישראל, אינן עולות בשום צורה ואופן עם הקו הציוני של העיתון".
הנהלת "מעריב" מערערת גם על עצם הקביעה של בית-הדין האזורי כי לא הוכח שדבק רבב במעשי מטר. "מר מטר לא הכחיש את עובדת השתתפותו בהפגנות בהן מושלכות אבנים על חיילי צה"ל", מוזכר בערעור. "[...] בשום מקום לא טען מר מטר כי יש בכוונתו להפסיק את מעשיו הפליליים, כי הוא מתחרט על מעשיו הפליליים, או כל דבר בדומה לכך. להפך – מר מטר עומד על זכותו להמשיך ולעבוד בעיתון תוך כדי שהוא מבצע מעשים פליליים אשר נועדו להביא לפגיעה בשלומה, בשלטון החוק ובבטחונה של מדינת ישראל, דבר שלא יעלה על הדעת.
"[...] זכותו של מעסיק להחליט כי הוא אינו מקבל אדם אשר מעשיו פליליים, או שעולה גוון פלילי ממעשיו, לעבודה. זאת הן לגבי כל תפקיד שהוא ובוודאי כאשר מדובר במעסיק שהוא עיתון ובעובד שהוא עיתונאי. [...] כעיתון ציוני רשאית המערערת להחליט כי מי שמגדיר את עצמו כ'אנטי ציוני', ביצע, מבצע ומצהיר כי ימשיך לבצע מעשים בלתי חוקיים כנגד מדינת ישראל, לא יכתוב בשורותיה".
"מעריב": "על אף שמר סגל הורשע בעבר בגין מעשים פליליים, הוא ריצה את עונשו ולא ביצע מעשים כאלו מאז. מנגד מר מטר מבצע מעשים פסולים ומוסיף לבצעם אף היום"
הנהלת "מעריב" מתייחסת בערעורה להשוואה שביצעו באי-כוח ארגון העיתונאים, ובעקבותיהם בית-הדין האזורי, בין מטר לחגי סגל. סגל כותב ב"מקור ראשון" (שיוצא אף הוא מטעם בעלי "מעריב"), ובעבר הורשע, בין היתר, בחברות בארגון הטרור המחתרת-היהודית.
"לא היה מקום להשוות בין מר חגי סגל ובין מר חגי מטר", נכתב בערעור. "על אף שמר סגל הורשע בעבר בגין מעשים פליליים, הוא ריצה את עונשו ולא ביצע מעשים כאלו מאז. מנגד מר מטר מבצע מעשים פסולים ומוסיף לבצעם אף היום, כאשר מדבריו ניתן ללמוד כי אין בכוונתו לחדול מעשותם", טוענים באי-כוחו של "מעריב".
מלבד זאת מבקש העיתון לבטל את הוצאות המשפט והפיצוי בסך 100 אלף שקל שהוטל עליו לשלם. "הטעות עולה ביתר שאת נוכח מצבה הכלכלי הקשה של המערערת, הנמצאת במלחמת הישרדות על עתידה הכלכלי – כך ממש", נכתב בהקשר זה.
באי-כוחו של "מעריב" טוענים עוד כי ממילא אין באפשרות העיתון להעסיק מחדש את מטר. "משמעות ההחלטה של בית-הדין הנכבד קמא, לאכוף על המערערת את העסקתו של מר מטר, הינה שעל המערערת לשלם למר מטר שכר בטלה למשך תקופה בלתי קצובה – בלי שיש לה תפקיד אותו הוא יכול לאייש", נטען בערעור.
39790-01-14