"מחקר חדש מאשר את שידענו תמיד: מוחות של גברים ושל נשים מחווטים אחרת", הודיעה כותרתה של כתבה שהתפרסמה בחודש שעבר באתר "הארץ". בדיווח העיתונאי, שהוא תרגום משוכתב לידיעה שהתפרסמה קודם לכן ב"גרדיאן" הבריטי, נסקר מחקר שערכה רג'יני ורמה, חוקרת מוח מאוניברסיטת פנסילבניה, יחד עם קבוצה של עמיתים, ולפיו מוחות של גברים ומוחות של נשים מחווטים אחרת.

על-פי החוקרים, הבדלים בין חיווט המוח של זכרים ונקבות עשויים להסביר הבדלים ביכולות קוגניטיביות, רגשיות ומוטוריות בין שני המינים, שנמצאו במחקר מקביל שנערך בקרב אותם נבדקים ונבדקות. במאמרם מציינים החוקרים כי נמצאו הבדלים בולטים בין המינים: נשים טובות יותר מגברים במטלות קשב, זכרון פנים, זיכרון ורבאלי וקוגניציה חברתית (כלומר, יכולת לזהות רגשות על-פי הבעות פנים ולהבדיל ביניהם). גברים, לעומת זאת, עולים על נשים בעיבוד מרחבי ובמהירות מוטורית וסנסו-מוטורית.

עיון במאמר שעליו מתבססים ורמה ועמיתיה מעלה כי ההבדל בין נשים לגברים הוא למעשה קטן למדי: במספרים, ההבדלים (בשפה המדעית, Cohen's d) נעים בין 0.07 ל-0.25 סטיות תקן. הגרף המצורף (שנלקח ממאמר אחר לשם הדגמה) ממחיש עד כמה קרובות אוכלוסיית הגברים ואוכלוסיית הנשים בהינתן הבדל כה קטן בין ממוצעיהן.

גרף (ממחקר אחר) המדגים הבדל של 0.21 נקודות בין זכרים לנקבות. בהבדל של 0.07 האוכלוסיות כמעט מתלכדות

גרף (ממחקר אחר) המדגים הבדל של 0.21 נקודות בין זכרים לנקבות. בהבדל של 0.07 האוכלוסיות כמעט מתלכדות

למעשה, אף על פי שהמחקר הוצג ב"הארץ" ככזה המחדד את ההבדלים בין המינים – בכל הנוגע ליכולות קוגניטיביות, רגשיות ומוטוריות כמעט שאין הבדלים בין גברים לנשים. תוצאות דומות נכללו במאמר שפירסמה בשנת 2005 החוקרת האמריקאית ג'נט הייד ("Gender Similarities Hypothesis"), שבדקה כמה מטא-אנליזות בפסיכולוגיה והראתה כי במשתנים פסיכולוגיים רבים ההבדלים בין גברים לנשים הם קטנים מאוד, ולעתים אינם קיימים כלל.

מעבר לכך שהמחקר על חיווט שונה של מוח זכרי ונקבי, של ורמה ועמיתיה, מנסה להסביר הבדלים שכמעט שאינם קיימים בפועל, עולים ממנו פערים משמעותיים בין התוצאות שהתקבלו לבין פירושן. החוקרים השוו בין שלוש קבוצות גיל שונות, מהילדוּת ועד הבגרות המוקדמת. בקבוצת הגיל הנמוכה (בני 8–13.3), כך התברר, כמעט שלא נמצאו הבדלים בין הבנים לבנות שנבדקו. ההבדלים הלכו והופיעו עם העלייה בגיל הנבדקים. כך, למשל, הבדלים שאותרו אצל נבדקים בני ובנות 14 לא היו קיימים בגיל 8.

אם הבדלים במוח מופיעים רק אחרי גיל מסוים, ייתכן שהם אינם מולדים, אלא תוצאה של אינטראקציה עם הסביבה. מגיל ינקות מתפתחים בנים ובנות בסביבה שונה, ממוגדרת, שכתוצאה מהיותה כזאת היא גם מאוד ממגדרת. מגדור נעשה בכל הרמות, החל מחלוקה של צעצועים וספרים לכאלה המתאימים לבנים וכאלה המתאימים לבנות, ועד ייחוס תכונות ויכולות שונות לבנים ובנות. הדבר מעודד את היווצרותם של הבדלים ביחסה של הסביבה כלפי שני המגדרים, כמו גם הבדלים בציפיות מהם.

בהינתן מצב זה, אין אפשרות לדעת אם הבדלים בחיווט המוח הם תוצאה של הסביבה השונה שבה גדלים בנים ובנות מרגע לידתם, או שהם היו מתפתחים גם בעולם ללא מגדר, שבו זכרים ונקבות היו גדלים בתנאים זהים לחלוטין. נוסף לכך, המחקר אינו מספק לנו מידע על היקף ההבדלים שנמצאו; לא די לדעת שההבדלים מובהקים (כלומר, התקבלו באופן לא מקרי), חשוב להבין גם מה היקפם, כפי שראינו כבר במחקר ההתנהגותי שהוזכר במחקרם של ורמה ועמיתיה.

אף על פי כן, עורכי "הארץ" מיהרו להסיק כי נמצאו שפע של הבדלים משמעותיים, וממשיכים וכותבים כי ההבדלים במבנה המוח הופכים גברים לטובים יותר ביכולות מסוגים אחדים, ונשים לטובות יותר ביכולות מסוגים אחרים. במציאות, לעומת זאת, אין כמעט הבדלים ביכולות הללו, וגם אם היו – המחקר שאליו מתייחסים ב"הארץ" אינו מספק מסקנות בנוגע לסיבות להם. כלומר, אין לנו דרך להסיק מה גורם למה, ולכן לא נוכל לדעת אם ההבדלים שנמצאו בחיווט המוח אכן מובילים ליכולות שונות, או שההבדלים במוח, כמו הבדלי היכולות, הם למעשה תוצאה של ההתנסויות השונות של בנים ובנות.

מדע הוא כלי חשוב ביצירת השיח החברתי שמעצב את חיינו. מחקרים שמנסים ללא הרף למצוא הבדלים בין מוחות של זכרים למוחות של נקבות מזינים את השיח החברתי בהנחות שלפיהן גברים ונשים הם קטיגוריות מולדות, בינאריות ומהותניות. מסקנותיהם של מחקרים מסוג זה, לצד אופן הצגתם בתקשורת, מקשות על בני-האדם לפתח אישיות אותנטית ומגוונת, שאינה נדרשת בהתאמה לנורמות המסורתיות של גבריות ונשיות.

הייתי רוצה שנניח לשאלה אם יש או אין הבדלים מולדים בין זכרים לנקבות ונתמקד ביצירת חברה שבה בפני כל אחד ואחת פתוחות כל האפשרויות למימוש עצמי, ללא קשר למין. בחברה כזו נוכל לפתח אישיות ייחודית ולממש את הפוטנציאל שלנו באופן מלא, בלי להאדיר הבדלים אפריוריים קטנים, אם ישנם, ובלי לייצר הבדלים שאינם.

אולגה קבטנוי עוסקת במחקר בנושאי מגדר במעבדה של פרופ' דפנה יואל באוניברסיטת תל-אביב