יש (עדיין) עיתונות אחרת בישראל. לא, אני לא מתכוון למה שמכונה עיתונות אינטרנטית או עיתונות של גולשים (הבלוגוספירה), וגם לא לעיתונות שוליים אלטרנטיבית בהיבט העסקי או החברתי. אני מתכוון דווקא לעיתונות שהיא בשר מבשרה של העיתונות הממסדית המסורתית ובכל זאת היא אחרת.
אני מתייחס לאותו פלח של העיתונות הממסדית, שגם אם הייתם מחפשים אותו בנרות, הייתם מתקשים למצוא את נציגיו בפסטיבל העיתונות שננעל לא מכבר באילת. אני משוכנע שלא הייתם מוצאים אותם כמשתתפים-מתדיינים בפאנלים הרבים והחשובים, ואני חושד שהם נעדרו גם מקרב הקהל באולמות המפוארים של המלון שבו נערך הכנס האילתי שיזמה – כמדי שנה בשנים האחרונות – אגודת העיתונאים בתל-אביב.
משתתפי הפאנלים השונים היו, בעיקר הכוכבים והידוענים, המוכרים והמצליחים. אלה שיש להם עבר עיתונאי מוכח ולרבים מהם הווה סלבריטאי מעניין
אבל לפני שאכתוב על העיתונאים של העיתונות האחרת, כדאי להפנות את הזרקור אל המשתתפים באותו כנס עיתונות גדול, מפואר, מכובד ורב-משתתפים שנערך במשך ארבעה ימים שלמים באילת. היו שם שרים וח"כים, עורכים ראשיים של כלי התקשורת הגדולים ורגולטורים של התקשורת, היו שם כמעט כל כוכבי התקשורת הישראלים, העיתונאים והסלבריטאים, והיו שם גם חוקרי תקשורת מהאקדמיה. שמנה וסלתה של התקשורת הישראלית על כל ענפיה וסעיפיה.
במהלך ארבעת הימים נערכו דיונים רציניים ומעניינים בנושאים שברומו של עולם התקשורת הישראלי. משתתפי הפאנלים השונים היו, בעיקר הכוכבים והידוענים, המוכרים והמצליחים. אלה שיש להם עבר עיתונאי מוכח ולרבים מהם הווה סלבריטאי מעניין. הקהל באולמות, כך סיפר לי אחד מבכירי התקשורת הישראלית שהשתתף בכנס, היה מורכב בעיקר מפנסיונרים. לא הצלחתי להבין אם היו אלה קשישים חביבים שנפשו באותה עת באילת ומצאו עניין בדיוני הכנס, או כאלה שהגיעו במיוחד כדי להתחכך בדוברים המפורסמים.
מעטים יחסית מאלה שגדשו את הבימות והאולמות באילת היו, לפחות על-פי הדיווח הזה, עיתונאים מן השורה, אלה שעדיין רצים בשטח כדי להביא סיפור שיתפרסם אך לא יעשה כותרת ראשית או יפתח את המהדורה. אלה שאינם מגישים תוכניות תחקיר יוקרתיות או תוכניות בוקר בערוצים השונים, אלה שאינם מופיעים באולפני החדשות כ"פרשנים". כתבים מן השורה, עיתונאים מהפריפריה ועורכים קשיי לילה מהדסק, לא היו חוט השדרה של המתדיינים ושל הקהל. ייתכן שהסיבה לכך היא העלות הגבוהה של ההשתתפות בכנס, ייתכן והנושאים שהעסיקו את באי הכנס מרוחקים מעט עבור עיתונאים מן הסוג הזה, ייתכן שהם פשוט עבדו באותם ימים.
היוזמה היא אמנם של העיתונאים הצפוניים, אולם אל הכנס מוזמנים עיתונאים מכל רחבי הארץ ומכל כלי התקשורת בישראל
עבור עיתונאים אלה ייערך בראשית ינואר כנס אלטרנטיבי. הוא לא ייערך באילת וגם לא בתל-אביב או בירושלים, אלא בחיפה. הוא לא יעסוק בצרות הגלובליות של העיתונות הישראלית, אלא דווקא בטרדות היומיומיות של העיתונאים הישראלים בכלל ושל אלה שפועלים מחוץ לתל-אביב וירושלים בפרט.
המארגנים, ובראשם כתב הערוץ הראשון בחיפה והצפון אלירן טל, מקווים שהמשתתפים – הן המתדיינים והן בקהל – יהיו עיתונאים מהשורה, כאלה שעדיין רצים בשטח כדי להביא ידיעות, כאלה שמתפרנסים בקושי, כמה מהם על גבול שכר המינימום, כאלה שאפשר להגדירם כ"עיתונאי הפריפריה", גם פריפריה גיאוגרפית ודמוגרפית, אבל גם פריפריה מקצועית, עיתונאים שעדיין לא הפכו לסלבריטאים, שעדיין לא כותבים עליהם בטורי הרכילות, שעדיין אינם מופיעים בתוכניות האירוח.
היוזמה היא אמנם של העיתונאים הצפוניים, גם כאלה המייצגים בפריפריה הצפונית כלי תקשורת ארציים וגם כאלה העובדים במקומונים צפוניים, אולם אל הכנס מוזמנים עיתונאים מכל רחבי הארץ ומכל כלי התקשורת בישראל.
כותרת הכנס, שייערך באוניברסיטת חיפה, היא "מחוץ לבועה – כנס חיפה לתקשורת". אינני יודע מה היתה כוונתם של המארגנים, אולם לדעתי שם זה קולע ביותר. מחוץ לבועה – הבועה של אילת והבועה של תל-אביב שהדרימה למשך ארבעה ימים לאילת; מחוץ לבועה – הבועה של העיתונות הממסדית בישראל, שמזוהה עם מדינת תל-אביב וירושלים. בין הפאנלים בכנס: "התקשורת המקומית – יש עתיד?", "גם אנחנו פה: התקשורת במגזר הערבי, החרדי והרוסי", "פריפריה בשוליים: סיקור הפריפריה בכלי התקשורת הארציים". כלומר, הכנס ישים את הפריפריה הישראלית – הגיאוגרפית והדמוגרפית כאחד – במרכז.
עם זאת, הצטערתי שהמארגנים לא קיבלו את ההצעה לקיים במסגרת הכנס דיון באחת הרעות החולות של העיתונות הפריפריאלית: החיבור ההדוק מדי והלא אתי של מעט מחבריה אל השריפים המקומיים, ראשי הערים (ראו כתבותיו של אבנר הופשטיין בחודשיים האחרונים ב"העין השביעית").
איני יודע עד כמה עיתונאים מן השורה, שאינם קשורים לתא עיתונאי חיפה והצפון, יטריחו עצמם להגיע ל"צפון". חיפה, שהיא במרחק נסיעה של פחות משעה מתל-אביב, היא צפון רחוק עבור הרבה עיתונאים מהמרכז
וגם חגיגה קטנה תהיה בכנס בחיפה: אחד הגיבורים המיתולוגיים של העיתונות הפריפריאלית יקבל פרס על מפעל חיים. זהו עמוס כרמלי, שהביא במשך שנים רבות את קולה של חיפה ואת קולו של הצפון אל המרכז כאשר היה הכתב הנצחי של הערוץ הראשון, עוד בימים שבהם היה רק ערוץ אחד. את הפרס יעניק לכרמלי מוטי קירשנבאום, מאושיות הערוץ הראשון בזמנו ומאנשי ערוץ 10 של היום.
כנס חיפה לתקשורת ייערך בעוד יותר מחודש, ואיני יודע אם ועד כמה יצליח למשוך אליו עיתונאים ואנשי תקשורת וסתם מתעניינים, כאלה שהיו וכאלה שנעדרו מהכנס באילת. איני יודע עד כמה עיתונאים מן השורה, שאינם קשורים לתא עיתונאי חיפה והצפון, יטריחו עצמם להגיע ל"צפון". חיפה, שהיא במרחק נסיעה של פחות משעה מתל-אביב, היא צפון רחוק עבור הרבה עיתונאים מהמרכז. כל-כך רחוק, שאירועים רבים המתרחשים בחיפה ובצפון מתקשים להגיע אל הליין-אפ של הערוצים הארציים ואל העמודים הראשונים של העיתונים הארציים.
איני יודע גם כמה מהמכובדים שכיבדו את כנס אילת – שרים, ח"כים ושאר סלבריטאים – יבינו שדווקא שם, בחיפה, יוכלו למצוא שרידים אותנטיים של עיתונות אמיתית, לא סלבריטאית. עיתונות אחרת.