מצוקת כוח האדם בחטיבת החדשות של קול-ישראל הולכת ומחריפה. ביום שבת ה-10.8.13 לא שודר "יומן השבוע" של רשת ב', המגזין השבועי של רשת החדשות. במקום היומן שודרה שעה נוספת מתוכניתו של יצחק נוי "שבת עולמית", שהוקדשה לסיקור יחסיהן של יפן, סין וקוריאה. נוי הודיע למאזינים כי הוא מחליף את המנחה הקבועה של "יומן השבוע" ענת דוידוב משום שהיא בחופשה, אולם למעשה שידור המגזין השבועי בוטל כיוון שלא היה די כוח אדם במערכת החדשות של קול-ישראל להפיקו.

זה זמן רב שמצוקת כוח אדם פוקדת את מערכת החדשות של קול-ישראל, בין היתר בשל ההכנות הארוכות לרפורמה ברשות השידור. כשם שדרגותיהם של העובדים ברשות הוקפאו כהכנה לרפורמה, כך גם מהלכי גיוס כוח אדם. בעוד שכמה עשרות עיתונאים, כמה מהם בולטים, עזבו את הרשות בשנתיים האחרונות, מתי מעט הצטרפו.

מימין: מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, מנהל רשת ב' יאיר קורן ומנהל קול-ישראל מיקי מירו (צילום: דוד ועקנין)

גם מבקריה של רשות השידור מודים כי לעומת חטיבת החדשות של ערוץ 1, זו של הרדיו ממשיכה לתפקד, מגיעה מדי פעם להישגים נאים ומשמשת אלטרנטיבה לתחנת הרדיו הצבאית ולאלו המסחריות. אולם שימור המצב הזה הולך ונעשה קשה. מצוקת כוח האדם בולטת בעיקר בדסק הכלכלה, החוץ והספורט, שם חייבים העיתונאים לאלתר ללא הרף כדי לעמוד במשימות הנדרשות מהם. כתוצאה מכך, איכות השידור נפגמת.

בשבועות האחרונים פרשו מרשת ב', בין היתר, מנחם פרידמן, עורך ומגיש יומן הכלכלה של הרשת "צבע הכסף", ונטליה קנבסקי, כתבת דסק החוץ ועורכת מגזין החוץ "השעה הבינלאומית". בתחילת השנה פרש דני דבורין, מנהל דסק הספורט ומגיש תוכניות ספורט. לא גויסו עיתונאים להחליפם באופן קבוע. בקרוב עתיד גם ראש המערכת בתל-אביב, יעקב בלסנבוים, לפרוש. על כך יש להוסיף את דחיקתם של עיתונאים כגון גיל ליטמן ורן בנימיני, בשל יריבות בין ההנהלה הנוכחית לקודמתה ולעיתונאים הנחשבים מזוהים עימה.

בשל ההעדר הקבוע של עובדים ברשת, אין ל"יומן השבוע" של רשת ב' כתבי מגזין העובדים עבורו בלעדית. עורכי היומן נאלצים לבקש מעיתונאים להכין כתבות מעבר לשגרת עבודתם העמוסה ממילא. בחודש האחרון דיללו חופשות הקיץ את מצבת כוח האדם ברשת עוד יותר מהרגיל, והביאו לכך שהאחראים על היומן של תחילת אוגוסט הגיעו למסקנה כי לא ניתן להפיקו.

 שעות "נוספות"

קשה לשכנע את עיתונאי הרדיו להשקיע מזמנם בהכנת כתבה ליומן השבועי כאשר ממילא סדר היום שלהם עמוס לעייפה, ותמורתו הם מתוגמלים במשכורות נמוכות (לעומת עיתונאי הטלוויזיה), מוקפאות (בשל ההכנות לרפורמה), או שחלק ניכר מהן בנוי מתוספות שאינן מחושבות לצורכי פנסיה.

אם לא די בכך, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשת ב' יאיר קורן על שינויים במכסת השעות הנוספות לעובדים. "יש להקפיד על מכסת השעות הנוספות של חטיבת החדשות ולא לחרוג ממנה בשום אופן", כתב קורן לראש המערכת בתל-אביב, בלסנבוים. "סידורי העבודה, מן השבוע הבא ואילך, ייעשו בהתאם, ושום חריגה לא תאושר". במכתב נוסף ששיגר קורן הודיע מנהל הרשת כי מכסת השעות הנוספות לעובדי תוכניות האקטואליה לא תעלה על 60 שעות לעובד בחודש.

עיתונאים ברשת ב' מועסקים בתקנים שאינם מקיפים את מלוא שעות העבודה בפועל, כך ששעות העבודה ה"נוספות" הן למעשה שעות עבודה מחויבות המציאות

בשונה מהמקובל במחלקות אחרות של רשות השידור, רבים מהעיתונאים ברשת מועסק בתקנים שאינם מקיפים את מלוא שעות העבודה בפועל, אלא בתקנים המכירים בארבעה ימי עבודה בשבוע, כך ששעות העבודה ה"נוספות" הן למעשה שעות עבודה מחויבות המציאות. כדי לעבוד שישה עד שבעה ימי עבודה בשבוע, כפי שמצופה מכתבים, אין ברירה אלא לעבוד "שעות נוספות". עיתונאי שמתבקש נוסף לכך להשקיע מזמנו גם בכתבות ליומן השבועי וסיקור אירועים חריגים מגיע בקלות לעשרות רבות של שעות נוספות בחודש. משמעות ההגבלה ל-60 שעות נוספות בלבד בחודש היא ויתור על סיקור שוטף ועל חלק נכבד מהמשכורת, או עבודה בחינם.

גם עובדי רשת א' ספגו בימים האחרונים קיצוץ. מגישות התוכניות ברשת, המשמשות במקביל גם עורכות התוכניות, קיבלו הודעה שלפיה מעתה ואילך לא יוכלו להגיש עוד לתשלום שעות עבודה שהשקיעו בעריכת התוכנית. מדובר בסכום של מאות שקלים לחודש עבור כל עובדת. משמעות ההודעה היא כי אף הן ייאלצו לעבוד בחינם, או לוותר על עבודת העריכה, ולהעבירה למי שיסכים לעשות זאת בחינם. התוצאה, סביר להניח, תהיה ירידה באיכות התוכניות.

מרשות השידור נמסר בתגובה: "הנהלת רשות השידור לא קיצצה בשעות הנוספות אלא דרשה מהמנהלים בכל המדיות לעמוד במכסות שנקבעו להם לאחר שחרגו מהן. לגבי גיוס כוח אדם, הנהלת הרשות פועלת על-פי העקרונות שקבעו מוסדות רשות השידור".