אתרי החדשות מדווחים לרוב על כרוניקה של אירועים: "הכנסת אישרה את תקציב המדינה"; "בתאונת דרכים בכביש החוף נפצע רוכב אופניים"; "המטוס של נשיא צרפת נחת"; "מכבי תל-אביב בכדורסל הפסידה את האליפות".
דיווחים מהסוג הזה הם לרוב דיווחים פוזיטיביים, כלומר הם מדווחים על משהו שקרה ושבגינו ראוי לפנות אלינו כדי שנקדיש לו תשומת לב: כאשר הכנסת מאשרת את התקציב, הדבר נוגע לאופן הפעולה התקין של המדינה; תאונת דרכים עשויה להשפיע על הקוראים בכמה דרכים – מפקק תנועה ועד היכרות עם רוכב האופניים; הפסד של מכבי תל-אביב את האליפות בכדורסל הוא אירוע נדיר יחסית שוודאי מעניין את אוהדיה, וכן הלאה.
כתבתי שהדיווחים הם לרוב דיווחים פוזיטיביים כיוון שהטירוף שאוחז באתרי האינטרנט להקדים את המתחרים (כאילו זה באמת מעניין מישהו, חשוב למישהו, מעיד על איכות הדיווח וכן הלאה) יוצר, כך נראה, ז'אנר עיתונאי חדש, שבמסגרתו כלי התקשורת מדווחים על דברים שלא קרו.
כך לדוגמה, ביום שישי האחרון, בשעה 14:14, הועלתה לאתר "גלובס" ידיעה שלוותה בחותמת אדומה וחגיגית: "לפני כולם". החותמת הזו אמורה להבהיר כי מדובר בידיעה בלעדית או לכל הפחות כזו שמפורסמת לראשונה באתר "גלובס", ובכך מקדימה את המתחרים העלובים, שאינם מסוגלים לעמוד בקצב העבודה המסחרר והאיכותי של כתבי העיתון.
כותרת הידיעה, שעליה חתום אדריאן פילוט, היא כדלקמן: "ועדת טירקל טרם הכריעה לגבי מינויו של פרנקל לנגיד". הנה הפסקה הראשונה של הידיעה:
הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, המכונה ועדת טירקל, סיימה הבוקר את פגישתה הראשונה סביב מינויו של פרופ' יעקב פרנקל לתפקיד נגיד בנק ישראל החדש במקום סטנלי פישר, אך טרם הכריעה בסוגיה, כך נודע ל'גלובס'. עוד נודע כי הוועדה תתכנס כבר בשבוע הבא ותזמן את פרנקל עצמו, ששוהה בימים אלו בארץ, להופיע בוועדה.
דרמטי. ננסה להבין מה בעצם ניתן ללמוד מהפסקה הראשונה בידיעה הבהולה של "גלובס". ניתן ללמוד שהוועדה למינוי בכירים טרם החליטה אם למנות את יעקב פרנקל לתפקיד נגיד בנק ישראל וכי היא מעוניינת שהמועמד, פרופ' פרנקל, יופיע בפניה. האם מדובר בידיעה מהממת, יוצאת דופן, כזו שמעידה על משהו שראוי שנשים אליו לב?
כדי לענות על השאלות האלו מוטב להמשיך לפסקה השנייה באותה ידיעה ממש:
יודגש כי במקרים נדירים מכריעה הוועדה בפגישתה הראשונה, לכן אי-החלטה בפגישה הראשונה איננה מעידה על כיוון ההחלטה הצפויה. כמו כן, הופעת המועמד לתפקיד הרם בפני הוועדה היא דבר שבשגרה ואפילו נחשבת לשלב "חובה" בתהליך.
ב-35 המלים הללו מדגיש פילוט שני דברים. ראשית, בדרך כלל ועדת טירקל אינה מאשרת את המועמד בפגישה הראשונה שלה. למעשה, אם היא היתה מאשרת את מועמדותו של פרופ' פרנקל, הרי שזו היתה עובדה יוצאת דופן המחייבת דיווח. אבל לא, היא לא אישרה את מועמדותו בפגישה הראשונה. גם העובדה השנייה, שלפיה הוועדה מבקשת להיפגש עם פרנקל, אינה יוצאת דופן. למעשה פילוט מדגיש כי לא זו בלבד שמדובר ב"דבר שבשגרה" - מפגש שכזה הוא בגדר "חובה".
אז אולי בהמשך הידיעה יש דיווח על התפתחות פוזיטיבית חשובה, כזו שראוי שהקורא יהיה מודע לה? ובכן, לא. בהמשך הידיעה מפרט פילוט מי הם חברי הוועדה, מה תפקידה, ואף מזכיר את דו"ח מבקר המדינה שביקר את התנהלותו של פרנקל ושהורה לו להחזיר כספים לקופת המדינה בתקופתו הראשונה כנגיד, עובדה שנטחנה עד דק מאז שנודע כי פרנקל הוא המועמד לתפקיד.
נראה, אם כן, שאנחנו ניצבים בפני ז'אנר עיתונאי חדש ומקורי, שמבקש לפרוץ את הגבולות הבנאליים של הדיווח העיתונאי כפי שאלה התגבשו ב-300 השנים האחרונות: במקום לדווח על אירועים שהתרחשו, נדווח על אין-אירועים, על אירועים שטרם התרחשו, ושאולי, כאשר יתרחשו, יהפכו לאירועים שראוי לדווח עליהם כיוון שהתרחשו – ואפילו נשתדל לעשות את זה לפני כולם.
יש להדגיש: הדיווח על אירוע שלא התרחש יכול לעתים להיות בעל חשיבות. למשל: "בניגוד להבטחות, גלעד שליט עדיין לא שוחרר", או "ראש הממשלה החליט שלא לכנס את הקבינט הבטחוני". אירועים אלו יכולים להעיד על התרחשות שמאחורי הקלעים, כזו שעשויה לרמז על דבר מה חשוב ונסתר מהעין.
אבל במקרה של הידיעה שלפנינו, הכתב עצמו הוא זה שמסביר, במלים ברורות וחדות, שהוא מדווח על אי-קיומו של סיפור. למעשה הוא מספר את הסיפור ואז מסביר למה אין זה סיפור בכלל, למה הדיווח שהוא העביר לא חשוב, לא צריך לעניין אף אחד ומדוע אין כל חשיבות בפרסומו. תודו שזה חתיכת סטארט-אפ עיתונאי.
כעת כל שנותר הוא לחשוב על כותרות נוספות בז'אנר הלא-סיפור של "גלובס". הנה כמה מהן:
כותרת: טרם החלו צילומי העונה החדשה של "האח הגדול".
כותרת משנה: על-פי לוחות הזמנים, הצילומים יחלו רק בעוד כמה חודשים.
או:
כותרת: הכנסת החליטה שלא להחליף את נשיא המדינה.
כותרת משנה: ההחלטה התקבלה לאחר שהכנסת כלל לא דנה בנושא, כי אף אחד לא ביקש לדון בו.
או:
כותרת: יונית לוי טרם ילדה את בנה הבכור.
כותרת משנה: הרופאים אינם מופתעים, לאור העובדה שיונית לוי רק בחודש השלישי להריונה.
איך לא חשבו על זה קודם.
