כמה אכזריות יכולה להיות בכותרת חדשותית? הכותרת היא "פרשה מטלטלת". הכתבה מספרת על גבר צעיר שטילטל ואחר-כך הפיל את האחיינית התינוקת של אשתו בערב אחד, כאשר שניהם התבקשו לשמור עליה. לתינוקת נגרמה פגיעה קשה, והיא סובלת משיתוק מוחין ועיוורון.

הדחף האוטומטי של מערכת "ידיעות אחרונות" למשחקי לשון, התחכמויות ודו-משמעות נתקל כאן במוקש. איך אפשר להתחכם מול אירוע שכזה? בכתבה עצמה מופיעים התארים "מזעזע", "מחריד", "מצמרר", שלכאורה מתייחסים לאירוע במישור רגשי הולם יותר, אבל הם אינם יכולים למחות את התחושה הקשה שמותירה הכותרת המתחכמת. למעשה, כשהם מוצבים מתחת לכותרת, גם הם נקראים כתגובה לשונית אוטומטית יותר מאשר כניסיון לתאר תגובה אותנטית.

הכותרת הזאת היא רק תקלה. משהו שמישהו אחראי היה אמור למנוע. אבל אולי התקלה הזאת במנגנון מספקת נקודת מבט גם על הפעולה הרגילה שלו, הפעולה החלקה וחסרת הצרימות. היא מגלה, ראשית, כי כותרות בעיתון הן באמת תוצר של מנגנון, מכונה שגורסת את תיאורי המציאות לנוסחאות הנכתבות לפי מאגר של כללים לשוניים. שנית, התקלה מגלה כיצד המנגנון הזה כרוך בסוג של עיוורון. מה שמטריד בכותרת הוא המחיקה של האירוע מתחת להתחכמות לשונית, או אולי ההחלפה של האירוע בכותרת על האירוע.

הכותרת ב"ידיעות אחרונות"

ביסוד הכותרת הנזכרת פועל כלל מאוד רווח בכותרות של "ידיעות אחרונות", הכלל של דחיסת משמעות, שכדאי להזכיר שהוא אחד משני המנגנונים היסודיים שפרויד מצא בבדיחה. לכאורה הדחיסה מאפשרת לכותרת לשאת יותר משמעות (במקרה הזה: הפרשה קשורה לטלטול והיא גם מטלטלת מבחינה רגשית), אבל למעשה היא רק משככת את המגע עם המידע (כיצד אפשר לחוות טלטלה רגשית מול הכותרת "פרשה מטלטלת"?).

אבל כאמור, הכותרת הזאת היא תוצאה של המפגש של האירוע עם מנגנון העריכה, האוטומטי למחצה, של העיתון. אותם עקרונות אפשר למצוא בכותרות של "ידיעות" מדי יום. הנה שתיים מאותו גיליון: "חיכו לו בדיבוב" (על מדובבי המשטרה שסחטו, לפי הדיווח, וידוי מחגי פליסיאן, החשוד ברצח בבר-נוער), ו"נגיד עובר ושב" (על מינויו של יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל). מה נדחס בכותרת האחרונה? המידע שפרנקל היה כבר נגיד ועכשיו הוא חוזר לתפקידו, בתוספת האלוזיה לכך שהכתבה עוסקת בעניינים שקשורים, באופן כללי, לבנקים. זאת תוספת מאוד חשובה לכתבה שעוסקת במינוי נגיד לבנק ישראל.

כשלעצמה אין בכותרת הזאת שום דבר מזיק, פרט אולי לכך שהדחיסה של משמעות משמשת בה דווקא אמצעי לומר מה שפחות. דוחסים משמעויות כדי לא לומר דבר. מה שמטריד יותר הוא הקו הישיר המחבר בין "נגיד עובר ושב" ל"פרשה מטלטלת".