יחסים עכורים בין קבוצת כדורגל לכתבים שמסקרים אותה נשארים בדרך כלל במרחב הדיסקרטי שבין הדובר לכתב, או בין היו"ר לעורך. אלא שבעירוני קריית-שמונה החליטו לשבור את כל הכלים. ביום רביעי האחרון התפרסמה בכותרת הראשית של האתר הרשמי אזהרה חריפה לציבור האוהדים:
"עקב גל כתבות מגמתיות ושקריות שיוצאות זו תקופה ארוכה על-ידי הכתבים שלום אלבז באתר one ושמעון אלבז ב'ידיעות אחרונות', החליט המועדון שלא לעבור על סדר היום בנושא זה, ועל כן הפסיק את ההתקשרות עם שני הכתבים הנ"ל. על-פי כתבותיהם של השניים ניכר כי השניים שונאים את המועדון ומתוך כך מנסים לפגוע בקבוצה בכל דרך שהיא". לסיום ממליץ המועדון "לא לייחס משמעות כלל לכתבות אשר מתפרסמות בגופים המוזכרים לעיל הנוגעות למועדון".
"זה הגיע מתוך ייאוש", מסביר עדי פרג', דובר הקבוצה. לדבריו, זה זמן רב ששני הכתבים, אחים העובדים בכלי תקשורת השייכים לקבוצת "ידיעות אחרונות", מפרסמים ידיעות מגמתיות על הקבוצה ומשרטטים תמונה שלפיה הקבוצה שרויה באי-סדר, לחץ ואי-שקט. יצוין כי מי שהיתה האלופה מהעונה שעברה מדורגת כרגע במרכז הטבלה, ולפני כחודש גם פיטרה את המאמן שעימו פתחה את העונה. לאחר פיטורי המאמן נכתב כי הקבוצה שוקלת לשחרר את הזרים שלה ולפטר את המאמן החדש. הדובר פרג' טוען כי הדברים אינם נכונים וקובל על כך שהשניים משתמשים, לטענתו, בציטוטים אנונימיים נגד המועדון ואינם מבקשים תגובות.
דף הבית של אתר עירוני קריית-שמונה (צילום מסך)
עירוני קריית-שמונה יצאה לקרב נגד שניים מגופי תקשורת הספורט החזקים ביותר, ובקבוצה מודעים להשלכות אפשריות של מלחמה כזו (ביום שישי האחרון פורסמה ב"ידיעות אחרונות" ידיעה קצרה תחת הכותרת "לחץ בקריית-שמונה", שבקבוצה היו מי שראו בה מענה לכותרת באתר הקבוצה). אלא להרגשתם של אנשי הקבוצה, העיתונאים מציירים מציאות מדומה ופוגעים בקבוצה, ולכן אין להם מה להפסיד. "אין לנו אתר של 100 אלף כניסות ביום", אומר פרג', "אנחנו בסך-הכל קבוצה של 3,000 אוהדים בפייסבוק וקיבלנו קרוב ל-40 לייקים לצעד שנקטנו, כמות יפה יחסית. מבחינתנו זו כמות שמעידה שהקהל מבין אותנו". פרג' מסכם: "ניסינו לדבר המון עם שני הכתבים, ללא הועיל. צריך להבין שאנחנו לא מחפשים מלחמות, זה פשוט הגיע מתוך יאוש לנסות להגיע להבנה עם השניים".
שמעון אלבז סירב להגיב. לאחיו, שלום אלבז, בחרתי שלא לפנות; הכתב האחרון מ-one ששוחח עם כותב שורות אלו פוטר בעקבות כך. להלן תגובתו של שלום אלבז מתוך דף הפייסבוק שלו:
"במהלך עבודתנו כאנשי תקשורת אנו מתמודדים ומסקרים ימי שיא וימי שפל, הצלחות גדולות והיסטוריות, אך גם ימי משבר ונפל. ככל הנראה יש אנשים שלא מבינים כי ביקורת יכולה להיות בונה ומסייעת והיא חלק מהיותך איש ציבור או קבוצה הזוכה לחשיפה, ומתקשים להתמודד עם ביקורת עניינית ומאוששת מאוד. בחיי למדתי כי כל עוד אדם שלם ומאמין בצדקת דרכו, פועל ביושר ובכללים המקובלים – שום דבר לא משנה – כמה שינסו להכפיש לתקוף ואף לאיים בחרם, אם הצדק איתך, לך איתו עד הסוף. אני בטוח כי הצדק והיושר הם מנת חלקי, שלם אני עם כל התנהלותי ולעולם לא אכנע ולא אשנה את התנהלותי המחויבת לציבור הקוראים ולמערכת אתר one".
מדובר, אם כן, במלחמה. מלחמה קטנה אמנם, אבל עצובה: קריית-שמונה זכתה לרגעי תהילה בעונה שעברה, אבל בינתיים חזרה לאלמוניות שנגזרת על כל קבוצת פריפריה. חרם על שני כלי תקשורת מרכזיים עלול לפעול נגדה.
מצד שני, המעקב העיתונאי אחרי קבוצה קטנה, הרחוקה ממרכזי ההשפעה התל-אביביים, לוקה מטבעו בחיפוש אחר שערוריות, כדי להצדיק את תשומת הלב. ואם אין שערוריות, אפשר להעצים אירועים מינוריים כך שיזכו לכותרות. קו הגבול דק וקל ליפול ממנו, בעיקר בכל הנוגע לסינדרלה שחוזרת אל מטבחי הארמון.
מצד שלישי, קשה שלא לתמוה לנוכח ההתרחשויות הללו: הבחירה של הקבוצה להציף על פני השטח את הסכסוך בינה לבין הכתבים היא גם סוג של מינוף יחצני של מצוקה, ממשית או לא. עד שלא תזכה בכותרות לגיטימיות בעקבות נצחונות על המגרש, היא תגרוף כותרות-זוטא משולי המשחק התקשורתי.
שחקני נשמה
אתר הבלוגים "דה באזר" הוסיף מימד של איכות ועומק לחומרי הספורט ברשת. בתקופה שבה רמת הדיון מתרדדת, התגבש "דה באזר" לסוג של בשורה. הבלוגייה שהקימו רונן דורפן ואיתן בקרמן הציעה סדר יום שכולל זוויות מעניינות, מקצועיות ומגזיניות של כמה כותבים בולטים, בתוספת הגיגים של אוהדי ספורט שנבחרו על-ידי העורך הראשי, בקרמן.
לפני כחצי שנה קפץ "דה באזר" לזרועותיו החסונות של ערוץ הספורט ונטמע באתר שלו בהסכם שיתוף תוכן, שבצדו תשלום עבור זכויות ועריכה. זה קרה זמן קצר אחרי שערוץ הספורט חיסל את נישת המגזין שלו בגלל עניינים פעוטי ערך כמו קיצוצים. בערוץ גילו שמשתלם יותר לשכור שירותי תוכן מאתר חיצוני מאשר להעסיק כותבים רציניים ולשלם להם. כך מצאו את עצמם כ-40 כותבי "דה באזר" מסונפים בעל-כורחם לערוץ הספורט. או, אם תרצו, כתבים של ערוץ הספורט.
מדי פעם הופך פוסט מ"דה באזר" לכותרת ראשית באתר ערוץ הספורט. לא כל הכותבים זוכים לתמורה כספית. לכאורה, הבלוגרים של "דה באזר" אמורים להרגיש בעננים. הם זוכים כעת לבמה של אלפי קוראים ועשרות תגובות. אלא שלא כולם הם בלוגרים וכותבים חובבים. בגלריית השמות מככבים כמה עיתונאים ופרשנים מוכרים: עמית לוינטל, יואב בורוביץ', חיים שדמי, דורון קרמר, זאב אברהמי ועוד. רובם אינם מרוויחים שקל מהכתיבה ב"דה באזר".
המהלך הזה מוכר לעייפה לכל מי שמוטרד מהכרסום ההולך וגובר במעמד העיתונאים, בפרנסתם, בזכויות הקניין הרוחני שלהם. גופי התקשורת מוצאים שיטות לייצר תכנים בזול, והסיכוי של עיתונאים להתפרנס מכתיבה הולך ופוחת.
לפני כעשר שנים נוצר שיתוף פעולה להעברת תכנים בין אתר אינטרנט צעיר לעיתון ותיק: אתר "וואלה" פירסם תכנים שנלקחו מה"הארץ". ההסכם הזה לא עבר חלק. אחד הפרילנסרים בספורט "הארץ" הודיע במכתב מעורך-דינו להנהלת העיתון כי פרסום הכתבות שלו ב"וואלה" לא היה על דעתו, ודרש תשלום עבור זכויות היוצרים שלו. ב"הארץ" חששו שהעניין יגיע לבית-המשפט ומתביעות של פרילנסרים נוספים, ושילמו לאותו כתב כמה עשרות אלפי שקלים, רק שיישב בשקט.
דרישה דומה הגיעה לבסוף לבית-המשפט. ב-2006 תבע רון קופמן את "וואלה" על פרסום תכניו שנלקחו מ"הארץ". בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קבע: "פרסום מאמריו של המבקש באתר ללא קבלת הסכמתו מנוגד לחוק זכויות היוצרים". ב"העין השביעית" פורסם לפני כשנתיים כי ב"ישראל היום", החתום על הסכם שיתוף תכנים עם "וואלה", דרשו מהפרילנסרים שלהם לחתום על מסמך שלפיו הם מאשרים להשתמש בכתבות שלהם בכלי תקשורת אחרים. על סמך התקדימים הללו, גם כותבים ב"דה באזר", שאין להם הסכם חתום לפרסום הפוסטים שלהם באתר ערוץ הספורט, יכולים בעיקרון לנקוט צעד דומה.
כותבי "דה באזר" עושים זאת בעיקר בגלל האהבה לכתיבה ולספורט, או בשביל הנשמה. לצד זה, הם משרתים למעשה אתר מסחרי ותורמים להנצחת תופעה של כתיבה חינם ולגדיעת הענף שמפירותיו הם מתפרנסים. "מדובר בהזניית המקצוע", אמר לי אחד מכותבי "דה באזר". "אני שמח על החשיפה, אבל כועס על כך שאתר מסחרי משתמש בשם לי ולא משלם".
בקרמן, עורך "דה באזר", טוען כי הבלוגייה לא הפכה לחלק מערוץ הספורט, אלא מספקת לו חבילת תוכן עבור תשלום כספי, "ובכך מגדילה את עוגת ההכנסות של כותבי הספורט". הוא מתגאה בכך ש"דה באזר" יצרה תקדים בתקשורת הספורט בהיותה הבלוגייה הראשונה שמקבלת כסף עבור התכנים. "זה מודל עסקי קצת מתקדם לעומת העיתונות שקורסת. בסך-הכל אף כתב לא נפגע מ'דה באזר'. אנחנו מנסים שהכתיבה לא תהיה בחינם, אבל לא מחויבים לתשלום, בסך-הכל מעניקים פלטפורמת כתיבה".
בקטנה
חידוש באתר ערוץ הספורט: בפינה השמאלית העליונה אפשר למצוא לינקים לדיווחים מיתר האתרים, כולל one. מעניין מה עומד מאחורי ההיגיון לתת במה למתחרים. האם בערוץ הספורט החליטו להתעלות ולפרגן לשחקנים האחרים על המגרש?
התיקונים
טבלת ליגת-העל ב-nrg מתעלמת מקבוצה בשם הפועל רמת-גן. היה אפשר לעבור על זה לסדר אם היה מדובר בתקלה חד-פעמית של יום, יומיים או שבוע. אבל כשזה נמשך כבר מתחילת העונה, יש גבול כמה אוהד שרוף של הקבוצה מסוגל להבליג.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il