סיומו המתקרב של מבצע אגרסיבי לגיוס קוראים לאתר ynet חשף חילוקי דעות בקרב אנשי התוכן של זרוע האינטרנט הראשית של קבוצת "ידיעות אחרונות". המבצע החריג, שבמסגרתו הופקעו שטחים נרחבים ומרכזיים מדף הבית של אתר החדשות הפופולרי עבור הפניות לעמוד הפייסבוק שלו, חילק עובדים מקרב שדרת העריכה של ynet לשני מחנות: כאלה הרואים בו הזניה של הפלטפורמה העיתונאית, וכאלה הסבורים כי בטווח הארוך, יחזק הדבר את זרם הגולשים לאתר.
המטרה שהותוותה בראשית המבצע היתה לצלוח את קו 500 אלף ה"לייקים" לעמוד של ynet בפייסבוק, כחלק מתחרות מתמדת בגזרה הזו מול המתחרים "וואלה" ו-mako
באחרונה מתפרסמות בדף הבית של ynet הפניות מסוג חדש: כתבות של כתבי האתר, בדרך כלל מסוגת החדשות הקלילות, זוכות להפניות רגילות למראה, אלא שלחיצה עליהן מובילה את הגולש לעמוד ברשת החברתית פייסבוק ובו דרישה להעניק ל-ynet "לייק" כדי לקרוא את הכתבה.
הנוהג, שבמסדרונות האתר יש מי שמכנה אותו "חומת הלייקים", נהגה במטרה להעלות את מספר המנויים לדף הפייסבוק של ynet. כאמור, לצורך כך הופקעו שטחי הפניות יקרים בדף הבית של האתר. מי שגלש באתר אתמול (חמישי), למשל, היה יכול להבחין כי שתיים משלוש הפניות המשנה המרכזיות בדף הבית (אלו המופיעות מתחת לכותרת הראשית) הוקדשו להפניות מסוג זה. גולשים שטרחו וגללו את העמוד מטה היו יכולים להבחין בשלוש הפניות-תמונה בולטות באלמנט החדשות בדף הבית, המובילות כולן לעמוד הפייסבוק של ynet.
מתוך דף הבית של ynet (צילום מסך, 30.5.13)
"חומת הלייקים", שעוררה אי-נוחות בקרב כמה מגולשי עמוד הפייסבוק של ynet (אחד מהם אף פיתח תוסף לדפדפן שבאמצעותו ניתן לעקוף את המנגנון), עוררה תרעומת גם בקרב עורכים באתר. כמה מהם ששוחחו עם "העין השביעית" קבלו על כך שההפניות המובילות אל מחוץ ל-ynet גוזלות נתח חשוב מפוטנציאל החשיפה של הכתבות המתפרסמות באתר, והופכת את הדף הראשי שלו לפרסומת עצמית. אחרים טענו כי בכך מעביר האתר את ההכנסות מהפרסומות שבצד הכתבות הנבחרות לכיסי בעלי המניות של פייסבוק.
אחרים לא חשו בנוח עם הדרישה להעניק "לייק" לגוף תוכן כתנאי לעיון בתכניו – דרישה הנחשבת מיושנת ופולשנית במונחים של תרבות הרשת. מנגד, תומכי המבצע מציינים כי המהלך דחק רבים מגולשי האתר להתוודע אל הפלטפורמה הפייסבוקית שלו – מהלך שלמעשה הפך אותם ל"מנויים" של ynet ברשת החברתית, ובכך להוביל לעלייה ודאית בחשיפה לתוכני האתר בטווח הארוך.
לדברי גורמי תוכן באתר, המטרה שהותוותה בראשית המבצע היתה צליחת קו 500 אלף ה"לייקים" לעמוד של ynet ברשת החברתית, כחלק מתחרות מתמדת בגזרה זו מול המתחרים "וואלה" ו-mako. אתמול, על רקע הגעתה של מכסת החיבובים לרף של 499 אלף, הוכרז בישיבת המערכת של האתר כי המבצע קרב לסיומו. עם זאת, אומר עורך באתר, ייתכן שיעשו שימוש בכלי זה גם בעתיד, אם כי באופן פחות אגרסיבי.
ישיבת המערכת העניקה גם הזדמנות לכמה ממתנגדי המבצע להביע את דעתם, ובכללם העורך הראשי לשעבר של ynet, יון פדר, העומד כיום בראש "ידיעות אינטרנט", הזרוע המקוונת של קבוצת התקשורת. גורמים ב-ynet מספרים כי בישיבה שנערכה היום, רגע לפני תום המבצע, הביע פדר את התנגדותו ל"חומת הלייקים", מיזם המזוהה בקרב עובדי האתר כפרויקט טיפוחים של העורך שירש את פדר, ערן טיפנברון.
הצהרתו השוללת של פדר גרמה להרמת גבה גם בקרב אלה המסכימים עימו, שציפו ממנו לפעול לחיסול המבצע בפורום מצומצם יותר, בדיסקרטיות, הרבה לפי שהגיע לקו הסיום.
ערן טיפנברון (מימין) ויון פדר (צילום: "העין השביעית")
את השימוש הפרסומי שמצא טיפנברון להפניות בדף הבית ראוי לנתח על רקע הצהרה פומבית שהשמיע לאחרונה, ולפיה כ-50% מגולשי ynet אינם חולפים דרך ההומפייג' (דף השער של האתר). כשמחצית ממספר הגולשים פוסחים על השער, המסקנה המתבקשת היא שהם גם אינם נחשפים לשטחי הפרסום בעמוד זה. ערכו של דף הבית, באופן טבעי, מתכרסם. לא יהיה זה מופרך לשער כי השימוש שנעשה בו כעת, לצורך קמפיין הקידום העצמי, פגם במידת מה גם בקוהרנטיות וברלבנטיות שלו לקוראיו הקבועים.
את מידת ההשפעה החיובית הצפויה של המבצע על שיעור החשיפה לאתר עוד מוקדם להעריך, אך ייתכן שניתן ללמוד ממנו משהו על תפיסותיהם המקצועיות של קברניטיו. עיון במקבץ מקרב הכתבות שהחליטו אנשי קידום התוכן של ynet להציב מאחורי אותה חומה מלמד אילו נושאים ואופני סיקור, לדעתם, משיגים יותר תנועה חיובית מקרב הגולשים.
ביומיים האחרונים, למשל, כיכבו מאחורי החומה בעמוד הפייסבוק של ynet ידיעה מהעולם על ילדה בת חמש השוקלת ארבעה ק"ג בלבד; ידיעה שכותרתה "בלי ניתוח, רק דיאטה: השיל בשנה 107 ק"ג. תראו"; טיזר שהבטיח (ולא קיים) "תמונות לוהטות" שהופצו לכאורה על-ידי שרון גל; ראיון עם קפטן נבחרת ישראל בכדורגל; כתבה על הרבי המנוח מלובביץ'; וסיפורה של חיילת שנענשה משום שעברה ניתוח הגדלת חזה. ברטרוספקטיבה היסטורית, נראה כי נוסחת העיתונות של עורכי "ידיעות אחרונות" אינה כוללת ניסיון לפנות גם למיניסטר שלצד הנהג.
מ-ynet נמסר: "בישיבת המערכת התקיים דיון בסוגיות שונות, וכמדי שבוע במעמד זה, יון פדר חיווה דעתו בנושאים שונים ולא הורה דבר".