בסוף-השבוע האחרון מלאו חמישה חודשים ליום שבו כוחות צה"ל הרגו בלא משפט שלושה עיתונאים פלסטינים. ב-20 בנובמבר 2012, לקראת סיום מבצע "עמוד ענן" בעזה, נהרגו מחמוד אל-קומי וחוסאם סלמה, שעל-פי עיתונאים בעזה, עבדו כצלמים של ערוץ אל-אקצא כשטיל פגע במכוניתם. מוחמד אבו-עייש, שהפלסטינים מגדירים כמנהל הרדיו החינוכי של אל-קודס, נהרג אף הוא באותו יום מפגיעת טיל.

על-פי עדויות הראייה, בין היתר אלה שנאספו על-ידי הארגון HRW, הפגיעה בשלושה היתה מכוונת. ככל הנראה מדובר בהוצאה לפועל של "מדיניות הסיכולים הממוקדים" שמנחה את צה"ל. עד היום לא הסביר צה"ל את הסיבות להריגתם.

"מדיניות הסיכולים הממוקדים" הובאה בעבר לדיון בבג"ץ, בטענה כי היא מנוגדת לדיני המלחמה הבינלאומיים. בשנת 2006 פסק נשיא בית-המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, כי "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על-פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר על-פי המשפט הבינלאומי המנהגי. דיני הסיכול הממוקד קבועים במשפט הבינלאומי המנהגי, וחוקיותה של כל פגיעה אינדיבידואלית צריכה להיקבע לאורם".

באותה הפסיקה ציין השופט ברק כי "הגישה של המשפט הבינלאומי המנהגי החלה בסכסוכים מזוינים בעלי אופי בינלאומי הינה כי אזרחים מוגנים מפני תקיפתו של הצבא. עם זאת, הגנה זו אינה קיימת כלפי אותם אזרחים 'ולמשך אותו הזמן בו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה' (סעיף 51(3) לפרוטוקול הראשון). פגיעה באזרחים אלה, גם אם תוצאתה מוות, מותרת היא, ובלבד שאין אמצעי שפגיעתו בהם פחותה, ובלבד שאין נפגעים אזרחים תמימים שבקרבתם. הפגיעה בהם צריכה להיות מידתית. מידתיות זו נקבעת על-פי מבחן ערכי הבא לאזן בין התועלת הצבאית לבין הנזק האזרחי".

משמעות פסיקת בג"ץ היא כי הוצאתו להורג בלא משפט של אזרח אפשרית, אם ידוע כי הוא משמש לוחם למען האויב ואין דרך אחרת לנטרל אותו. במקרה ששלושת הפלסטינים שעבדו עבור ערוץ אל-אקצא ורדיו אל-קודס אכן הוצאו להורג בכוונה תחילה, יש להניח כי טרם המעשה אסף השב"כ די ראיות למעורבותם במעשי איבה כדי להצדיק את הריגתם. יש להניח כי על כל אחד מהם הוכן מבעוד מועד "תיק" מרשיע המוכיח מעל לכל ספק סביר כי הם טרוריסטים הראויים למיתה.

אולם, על אף שחלפו מאז הריגת השלושה למעלה מחמישה חודשים, צה"ל טרם הסכים לפרסם אפילו פרט מרשיע אחד הכלול בתיקים אלו. ייתכן כי השלושה אכן היו מעורבים בתכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור, ייתכן כי היו חוליות משמעותיות במכונת המלחמה של חמאס. צה"ל לא סיפק אפילו בדל הוכחה לכך, ומצפה מהאזרחים (והעיתונאים) בישראל לסמוך עליו בעיניים עצומות.

אפשר להבין כי פרסום הראיות המלאות המצדיקות את הרג שלושת העיתונאים עלול לגרום נזק ולחשוף את הדרכים שבהן הושג החומר המודיעיני הנוגע להם. אולם בצה"ל אפילו לא אישרו עד היום כי השלושה אכן חוסלו במסגרת "מדיניות הסיכולים הממוקדים". דוברי צה"ל השונים רק רמזו שמי שבעיני הפלסטינים נחשבו לעיתונאים היו קשורים למעשה לארגוני הטרור.

בעבר טען דובר צה"ל כי נסיבות מותם של השלושה נבחנות במסגרת התחקירים הפנימיים המקיפים שעורך הצבא על כלל הפעולות במבצע "עמוד ענן" שלגביהם נטען שנעשו תוך הפרת החוק. בעקבות פניות חוזרות ונשנות מסר בתחילת שנה זו מדור פניות הציבור בחטיבת דובר צה"ל ל"עין השביעית" כי פרטי הפעולות להריגת העיתונאים "מצויים בבדיקה, ורק לאחר שהיא תסתיים נוכל להתייחס אליהם באופן קונקרטי".

מדי כמה שבועות טען דובר צה"ל כי הוועדה הצבאית שהוקמה לתחקור אירועי "עמוד ענן" עומדת לסיים את עבודתה ותפרסם בקרוב את מסקנותיה. מדי כמה שבועות תאריך היעד לפרסום נדחה. עד שלפני כשבועיים פירסמה הפרקליטות הצבאית עדכון מטעמה תחת הכותרת "בדיקת טענות בדבר הפרות חוק אגב מבצע 'עמוד ענן'".

על-פי העדכון, הוועדה הצבאית, בראשות האלוף נעם תיבון, ביצעה תחקיר מעמיק בנוגע לכמה עשרות אירועים שהתרחשו במהלך המבצע, והעבירה את ממצאיה לפרקליט הצבאי הראשי. "עד כה בחן הפצ"ר את הממצאים העובדתיים, ככל שהיו, ביחס לכ-65 מן האירועים, ולא מצא כי קיימת הצדקה לפתיחה בחקירה פלילית ביחס למי מהם", הודיעה הפרקליטות הצבאית.

"ביחס לאירועים הנותרים (כ-15 אירועים)", נכתב בהמשך הודעת העדכון, "ובהם גם התלונות הנוגעות לתקיפת מתקני תקשורת ברצועת עזה, הורה הפצ"ר על בדיקות נוספות בטרם יקבל החלטה בעניינם. ההחלטה לגבי אירועים אלה צפויה להתקבל בקרוב".

על אף שההודעה של הפרקליטות הצבאית לא שפכה שום אור על נסיבות מותם של שלושת העיתונאים הפלסטינים, מדור פניות הציבור בדובר צה"ל העביר בימים האחרונים לידי "העין השביעית" את הקישור להודעת הפרקליטות בליווי ההערה הבאה: "אנו לא נתייחס לשאלות נוספות בנושא מבצע 'עמוד ענן'".