הציבור הישראלי כבר עבר הלאה מזמן, אבל בערוץ 14 לא מרפים מ"פרשת הפצ"רית". לאחרונה החלה להיות משודרת בערוץ, המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית, הסתה וחדשות כזב, סדרת תוכניות המוקדשת כולה לפרשה.

כלומר, לא ל"פרשת הפצ"רית" - החשד כי הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי הגישה תצהיר כוזב לבית המשפט. אפילו לא לקמפיין הטיוח של האישומים בהתעללות ברברית בעציר כפות במחנה שדה-תימן - בערוץ התעמולה סימנו את תומר-ירושלמי כבובת וודו בטקס הסרת-האחריות המתמשך למנהיג העליון, ועושים בה רצח אופי אכזרי ומתנשף.

מערכת ההפעלה של הערוץ מבוססת על התחזות: מה שפעם היה נחלתם של "יועצים אסטרטגיים" שניהלו קמפיינים של הכפשה בחסות האנונימיות של הרשתות החברתיות, מוגש בערוץ 14 בתחפושת של "ערוץ חדשות". הערוץ, בבעלות בן האוליגרך יצחק מירילשוילי, מציג את כל הסממנים הויזואליים והטקסיים של "תוכניות אקטואליה" ו"מהדורת חדשות", על מנת לשדר תעמולה פוליטית ארסית.

אולם בערוץ מנסים לנכס גם סוגות אחרות לקמפיין ההתחזות: אלו של ה"תעודה" וה"תחקיר". "הפצ"רית", סדרה שהחלה להיות משודרת כעת בערוץ, מחקה את הפורמט של התחקיר התיעודי על מנת להכפיש ולנאץ את תומר-ירושלמי. הפרקליטה הצבאית לשעבר היא הקורבן המושלם: שומרת סף (שכשלה, לא שזה משנה לאנשי הערוץ), בכירה במערכת הביטחון - ואשה.

"הפצ"ריה חלק 1", ערוץ 14, 30.11.25 (צילום מסך)

הקמפיין נגד תומר-ירושלמי מסמן "צ'ק" בכל המשבצות של התעמולה הביביסטית, במיוחד בגוון הפונדמנטליסטי של "ערוץ המורשת" לשעבר: הכפשה של צמרת מערכת הביטחון (על מנת לנקות את נתניהו וממשלתו מאחריות למחדל הביטחוני חמור בתולדות המדינה); הסתה נגד מערכת המשפט (על מנת להשלים את ההפיכה המשטרית וריכוז הכוח בידיו של ראש הרשות המבצעת, מר בנימין נתניהו); ורמיסת הסדר הדמוקרטי-ליברלי בשמה של יהדות-זוועות מדומיינת.

על ה"תחקיר" אחראי חגי סימן טוב, המוגדר "מנהל תוכניות בערוץ"; עורך לשעבר של "הפטריוטים", תוכנית ההסתה הראשית של הערוץ, ומי שאחראי גם על כתב פלסתר אחר: הסרט "כוח 100 - הקרב על הצדק".

הז'אנר של "תחקיר עיתונאי" אמור להיות גולת הכותרת של כל מערכת חדשות. שמורת טבע בה עיתונאים מוכשרים מקבלים משאבי זמן ומערכת על מנת להעמיק חקר, להציג זוויות שונות ולחשוף אמיתות ועובדות שבעלי כוח ואינטרס מעוניינים להסתיר.

מה שבולט מיד ב"תחקיר" במושגים של ערוץ 14 הוא כי מדובר בתיבת הדהוד מושלמת. המרואיינים בפרק הראשון ששודר הם או עובדי ערוץ 14 או פאנליסטים קבועים בערוץ. כלומר, עבודת התחקיר לא היתה צריכה לכלול בשום שלב יציאה מהאולפן. לצד השדרן יעקב ברדוגו, יועצו הפוליטי הקרוב של נתניהו, והשדרנים מוטי קסטל, יאיר אלטמן והלל ביטון, מופיעים הפאנליסטים אפרים דמרי, אביעד גדות, ארז וינר וארז סולומון.

מוטי קסטל, "הפצ"ריה חלק 1", ערוץ 14, 30.11.25 (צילום מסך)

דמרי הוא עורך דין המייצג את החיילים הנאשמים בפרשת ההתעללות; הרב הצבאי גדות, הוא מנכ"ל ארגון הימין הקיצוני "תורת הלחימה" שהודח באוגוסט האחרון ממילואים עקב השתלחות בפרקליטה הצבאית הראשית; וינר הודח ממילואים השנה גם הוא, לאחר שהוציא מסמכים מסווגים ואיבד אותם בחניון של מגדל משרדים ברמת גן; וסולומון הודח גם הוא (נחקר בגין חשד לעבירות ביטחון מידע חמורות, החקירה הסתיימה ללא אישום) ומנהל מאז ונדטה נגד מפקדיו לשעבר.

כלומר, לא רק שהמרואיינים ב"תחקיר" הם או עובדים של הערוץ או אורחים קבועים בו; ולא רק שכולם מחזיקים בעמדה ברורה, קיצונית וחד-משמעית ביחס למושא ה"תחקיר"; אלא שחלק ניכר מהם הודח או נחקר על ידי המערכת הצבאית שבראשה עומדת תומר-ירושלמי.

הפרק הראשון בסדרה עוסק בשלוש טענות מרכזיות כלפי הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי. הטענה הראשונה מבטאת מיזוגניה טהורה, הדרה ואפליית נשים; הטענה השנייה היא תיאוריית קונספירציה לפיה הפצ"רית סללה את דרכו של הרמטכ"ל הרצי הלוי לרמטכ"לות ולכן הוא היה "חייב לה"; הטענה השלישית מגיעה לכדי הסתה של ממש כאשר הפצ"רית מואשמת ב"הכנסת פוליטיקה לצה"ל" ובניסיון הפיכה שלטונית בשיתוף כל מערכת המשפט הישראלית, צה"ל, השב"כ, וארגוני המחאה נגד ממשלת נתניהו כמו "אחים לנשק".

עו"ד אפרים דמרי, "הפצ"ריה חלק 1", ערוץ 14, 30.11.25 (צילום מסך)

הפרק נפתח בעלילה מיזוגינית: הפצ"רית זכתה בתפקידה רק משום שהיא אישה, וניצלה אותו על מנת להחדיר לצה"ל את ה"פרוגרס" (מילת הגנאי העילגת המשמשת בשיח הביביסטי, א-לה פורום-קהלת, לתיאור ערכים ליברליים כמו שוויון וזכויות נשים) ו"פמיניזם רדיקלי". מהו פמיניזם רדיקלי לפי ערוץ 14? שילוב נשים לוחמות בצה"ל.

"כבר שהיא בתחילת דרכה, אתה יכול לראות את הרוח הרדיקלית, את ה'פרוגרס' ששולט בהתנהלות שלה", אומר מוטי קסטל ומצטט אמירות של תומר-ירושלמי בנושאי מגדר כמו: "את לא נולדת אישה, את הופכת לאישה". הפצ"רית אשמה לפי קסטל ב"התכחשות לביולוגיה". אביעד גדות מחרה מחזיק אחריו: "מדובר בטשטוש מגדרי, טשטוש המינים בצה"ל ובעצם אובדן הזהות של משרתי צה"ל בין גברים לבין נשים".

"בתור יוהל"מית, היא זו שיושבת עם כל הפמיניסטיות הרדיקליות והיא מייצגת לתוך הצבא את אותם ארגוני פמיניזם רדיקלים שמקדמות את ההתקפה על צה"ל באמצעים משפטיים. התקופה שלה היתה תקופת העתירות שניסו להכניס נשים ליחידות החוד של צה"ל", מתאר גדות בשאט נפש. יתרה מכך, "הקריטריון למינוי יפעת תומר ירושלמי היה עצם היותה אישה ועצם היותה סמל לפמיניזם, ולא קריטריון של כישורים או של יכולות. חד משמעית", הוא קובע נחרצות.

תא"ל במיל' ארז סלומון, "הפצ"ריה חלק 1", ערוץ 14, 30.11.25 (צילום מסך)

החלק הבא בפרק מוקדש לקונספירציה לפיה תומר-ירושלמי סללה את דרכו של הלוי לרמט"כלות כשסגרה תלונה שהוגשה נגדו: "הפצ"רית היא השכפ"ץ המשפטי של הרצי הלוי" מגדיר זאת גדות בעוד דמרי קובע כי "ברגע שהוא היה חייב לה, הוא לא הגן על החיילים שלו, הוא לא הגן על הלוחמים שלו".

שאלות כמו כישוריו של הלוי או אפילו אם התלונה היתה מוצדקת או לא, אינן חשובות ב"תחקיר" של ערוץ 14, שהוא רק המשך הקמפיין העקבי שניהל הערוץ לאורך המלחמה נגד הלוי, במטרה להסיט את האחריות על המחדל מנתניהו: הרמטכ"ל הוא שמאלן, תבוסתן שמונע מצה"ל לנצח במלחמה, וחלק מה"דיפסטייט" שמטרתו גזילת השלטון מנתניהו.

המשך הפרק עוסק בטענה כי תומר-ירושלמי "הכניסה את הפוליטיקה לצבא". ההוכחה: קטע נאום בו הסבירה הפצ"רית כי מערכת משפט ישראלית עצמאית הינה חיונית להגנה על צה"ל ואזרחי ישראל בזירה הבינלאומית. מדובר בעובדה משפטית וציבורית, בעמדה הרשמית של מדינת ישראל ובקביעה שנתניהו עצמו אמר לא פעם. בערוץ 14 היא הופכת לאמירה פוליטית שנועדה לעודד סרבנות. "אנחנו רואים איך ארגוני הסרבנות והפשע, כמו 'אחים לנשק', באים ושמים פלקטים של הפרסומים, שהם מוחאים לה כפיים ומצדדים בה", טוען גדות.

יעקב ברדוגו, "הפצ"ריה חלק 1", ערוץ 14, 30.11.25 (צילום מסך)

בשלב זה השיח הקונספירטיבי מגיע להסתה של ממש נגד הפרקליטה הצבאית הראשית וצמרת מערכת הביטחון הישראלית, שחברו כולם ל"דיפסטייט" המדומיין של ערוץ 14. "יש כאלו שרואים בזה אפילו חלק מהפיכה, ניסיון הפיכה נגד הממשלה הנבחרת, והיא לקחה חלק באירוע הזה" אומר קסטל בפאתוס, בעוד ברדוגו מפרט: "כל המטה הכללי בתקופת הרפורמה המשפטית גויס, כל השב"כ גויס, לפעול כנגד ממשלת ישראל. מהרמטכ"ל, עבור בשב"כ עבור באלופים".

"יש שיאמרו שיש פה חתרנות נגד הדרג המדיני, אינני שולל זאת", מוסיף סלמון ודמרי קובע: "השנאה שלהם לממשל הימין פה בארץ, מוציאה אותם מדעתם". הפרק מסתיים במענה לשאלה הרטורית של המראיין: למה כל זה קורה? "זה הרצון לשלוט, זה בסוף כח" משיב ברדוגו, הגמל שלעולם אינו רואה דבשתו.