בעידן הרשת מלחמות הן תמיד גם מלחמות על התודעה - והן אף פעם לא מקומיות בלבד. שדה הקרב הדיגיטלי נעשה משמעותי יותר ויותר, וישראל נמצאת בו בפיגור מדאיג.
מלחמת ישראל-איראן, כמו גם העימות המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, הוכיחו כי במיוחד בזמן לחימה, הרשתות החברתיות וטכנולוגיות בינה מלאכותית הן זירה משמעותית, בין השאר בכל הנוגע לניסיונות פגיעה והגנה על העורף והאזרחים.
מחקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, של ניצן יסעור, יעל רם והח"מ, חושף את פניה העדכניים של מלחמת התודעה והמידע הדיגיטלית חסרת התקדים שהתחוללה במקביל, או בחסות, המלחמה האזורית הקינטית בין ישראל לאיראן בחודש יוני האחרון.
במשך 12 ימים ישראל תקפה מאות מטרות ברחבי איראן והמזרח התיכון ואילו איראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים ארוכי טווח לעבר ישראל. את המתקפות הללו השלים גם שטפון של מידע כוזב ומעורר חרדה - רובו בדמות סרטונים ודימויים מניפולטיביים ושקריים שהופצו בעשרות מדינות ושפות ברחבי העולם, בנסיון לנצל את ערפל הקרב הדיגיטלי והצנזורה הממשלתית בשתי המדינות, ולהעצים ולהדהד את מימדי הנזק ותוצאות התקיפות.
בחינה של כ-600 פרסומים של כ-50 ארגוני תקשורת ובדיקת עובדות מ-23 מדינות ב-15 שפות שונות ברחבי העולם, מציגה תמונת מצב רחבה של העימות התודעתי בין המדינות ותומכיהן משני הצדדים, וחושפת את המימדים הרב-לאומיים והגלובליים שלו, את אופי ומאפייני מניפולציית המידע ואת הנרטיבים הבולטים ברשתות במהלך המלחמה. חלקם היו שונים מאוד מאלה שראינו בעימות עם החמאס בעזה בשנתיים האחרונות, אך מזכירים את התוכן המניפולטיבי שהופץ במלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה.
פרסום מזויף בנוגע למלחמה עם איראן (צילום מסך)
דיסאינפורמציה והונאה במלחמה אינם תופעה חדשה כמובן, אך בעידן הדיגיטלי ובעולם של רשתות חברתיות ובינה מלאכותית, התפקיד, ההיקף והמשמעות של מידע כוזב כנשק במלחמה והיכולת והקלות בה ניתן ליצור אותו ולהגיע ישירות ובזמן אמת לכף היד של כל אזרח בעורף האויב, הוא חסר תקדים וברמה אחרת לגמרי מבעבר.
בהתאם לאופייה של חברת הרשת החדשה גם המידע הכוזב והמניפולציות במלחמה הן בעלות מאפיינים מוכרים - ויזואליות, ויראליות, ומגיבות לארועים.
המחקר החדש מצא כי 97 אחוז מהתכנים שנבדקו והופרכו במסגרת המלחמה היו ויזואליים - מתוכם 84 אחוז מבוססי וידיאו. בדומה לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות שמבליטים ומציפים וידאו, גם התוכן המטעה והשגוי שמופץ במלחמה עובר בהדרגה לסרטוני וידיאו, וגם הנטייה של ארגוני בדיקת העובדות והעיתונאים להתמקד בווידיאו מושפעת מכך.
התכנים הללו התמקדו לרוב בהדהוד שקרי של נזקים ממשיים שהתרחשו בשטח. במקביל לתקיפות הטילים על ערי ובסיסי ישראל הופצו מאות סרטונים ותמונות מזוייפים שהציגו מבנים ותשתיות הרוסות, שריפות ופיצוצים, הפלת מטוסים ותצוגות מאיימות של כוח צבאי.
המחקר מכנה זאת "דיסאינפורמציה בליסטית" - האירועים והפגיעות בשטח היו לפחות בחלקם אמיתיים, אך בחסות ערפל הקרב והצנזורה הצבאית, הם הוצאו מהקשר והוצגו בהגזמה ועם הטיות שונות. האיראנים ניצלו את אי-הוודאות והצורך של אזרחים ישראלים במידע כדי להפיץ דימויים וסרטונים מבהילים ואף מופרכים המתארים נזקים קשים של התקיפות. את חלקם ישראלים הפיצו בעצמם ברחבי הרשת ותרמו בכך למאמצי האויב.
פרסום מזויף בנוגע למלחמה עם איראן (צילום מסך)
היבט מרכזי של הפצת מידע ודימויים מטעים במלחמה אשר עורר עניין וכותרות היה המקום הגובר של טכנולוגיות בינה מלאכותית בנסיונות לפגוע ולהטעות אזרחים ברשת. אתרי חדשות רבים בארץ ובעולם מיהרו לדבר על "מלחמת ה-AI הראשונה", והמחקר מעלה כי יש לכך יסוד. אך הרבה לפני המקום החשוב שתפסו סרטונים ודימויים שקריים שיוצרו באמצעות AI, המחקר מוכיח כי גם כיום הכלי המרכזי להונאה ברשתות במלחמה הוא עדיין מיחזור והפצה מחדש של תכנים אמיתיים שתיעדו קונפליקטים, תאונות או ארועים במקומות או זמנים אחרים. יותר "צ'יפ פייקס" (מלשון cheap) מאשר "דיפ-פייקס".
הרוב המכריע של התוכן השקרי שהופץ עדיין היה פייקים שנוצרו ב"אמצעים זולים" - כלומר הפצה מחודשת של דימויים אמיתיים של פיצוצים, שריפות, תקיפות ומחאות שתיעדו מקומות וזמנים אחרים אך נתפסו כאותנטיים כשהופצו מחדש בהקשר ובזמן של מלחמת ישראל-איראן.
נראה כי למרות האפקטיביות העולה והעלות היורדת של שימוש בבינה מלאכותית, עדיין קל, נגיש ונפוץ יותר למחזר דימויים קודמים שנפוצים ברשת. תקיפות בלבנון, פיצוצים ושריפות מסין, פסטיבלים ישנים מאיראן, תשתיות מקזחסטאן או הפגנות נגד טראמפ בקליפורניה - כולם הופצו מחדש בהצלחה רבה בהקשר שגוי על רקע ובתגובה להתרחשויות אמיתיות בשדה הקרב בין ישראל לאיראן.
פרסום מזויף בנוגע למלחמה עם איראן (צילום מסך)
ובכל זאת, 20 אחוז מהתוכן שנבדק נוצר עם בינה מלאכותית, היקף הולך וגדל ביחס לעימותים קודמים. בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית כדי ליצור דימויים חדשים בלטו מספר מגמות שכנראה ימשיכו להתעצם ויתפסו מקום מרכזי יותר בעימותים צבאיים עתידיים.
ראשית, כבר ברור שכאשר רוצים לזייף או ליצור דימויים שאינם קיימים, טכנולוגיות AI החליפו לחלוטין כלי יצירה ועריכה קודמים ויקרים יותר. כמעט כל התכנים המפוברקים מחדש נוצרו כך. אך מעניין יותר לשים לב גם לתוכן ולנרטיב שלהם - בשונה מתכנים סינתטיים בעימות עם החמאס למשל, הפעם התכנים הללו היו "בליסטיים" באופיים. הם כמעט ולא תיארו את המחיר האישי והאנושי של המלחמה, כפי שהתרחש במקרה של העימות בין ישראל לחמאס, אלא ניסו לדמות ולזייף פגיעות והרס של תשתיות, בניינים ומטוסים - בדרך כלל בהצלחה רבה.
בהיבט הישראלי של בדיקת עובדות ומלחמה תודעתית, בלטה בבדיקה הזאת הבדידות המזהירה של השדה הישראלי המצומצם יחסית - אבל גם החשיבות והייחודיות שלו - ביחס לגורמים אחרים שפועלים בעולם. רק שני גופים ישראלים נכללו בבדיקה - פייק ריפורטר וארגון בודקים.
הם עשו עבודה חשובה ויעילה ובדקו תכנים שגופים אחרים בעולם לא בדקו (למשל אמירות של פוליטיקאים ישראלים או פייקים שדימו בהלה באיראן למשל), אך ניכר כי הזירה הישראלית קטנה מדי ולא מספיק מבוססת מבחינת תיעוד והנגשת מידע או התייחסות לאזרחים הערבים.
פרסום מזויף בנוגע למלחמה עם איראן (צילום מסך)
הבעיה הזאת בולטת במיוחד על רקע החולשה הגדולה של גופי התקשורת והחדשות בישראל, שאין ביניהם אף יחידה רצינית של בדיקת עובדות, הכישורים של רובם בחקירות דיגיטליות לוקחים בחסר והם מעוטי משאבים.
לעת עתה, המלחמה הגלויה נגד איראן מאחורינו והמלחמה בעזה הסתיימה. אך המלחמה והניסיון של מדינות זרות וגופים עוינים לפגוע באזרחים ישראלים באמצעות הרשתות ממשיך במלוא הכוח ורק יילך וישתכלל. לקחי המלחמה עם איראן, כפי שהם מצטיירים גם במחקר הזה, צריכים להילמד על-ידי מקבלי ההחלטות וכלל הגורמים העוסקים במוגנות ברשת.
עלינו להתכונן לאיומים הבאים ולניסיונות הצפויים להמשיך ולתמרן ולהונות את האזרחים באמצעות הרשתות כדי לזרוע בהלה, קיטוב ודה-מורליזציה גם בימי שגרה. חיזוק התקשורת, החברה האזרחית והאוריינות של הציבור בפני האיומים האלה יהיה צעד חשוב בפיתוח חסינות ומוגנות של הציבור אל מול הגל הבא של המתקפות הדיגיטליות נגד ישראל.
עידן רינג הוא סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי