חילוקי דעות נרשמו היום בדיון שנערך בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בדבר הצו שהוציא בשבוע שעבר הצנזור הראשי תא"ל קובי מנדלבליט על רקע המערכה מול איראן. בעוד שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) טען לחיוניות הצו ותוקפו, נציג הצנזור הסביר כי השר טעה בהבנת פרטי הצו ואילו נציגת משרד המשפטים טענה כי אין בצו כל צורך וממילא הוא אינו בתוקף.
בחלק אחר של הדיון מחו נציגי האופוזיציה על התגברות האלימות כלפי עיתונאים, בין השאר בשל הפרסומים התכופים של השר קרעי ושל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נגד התקשורת הזרה.
ואכן, עם סיום הדיון, נראה היה כי האופן בו השר קרעי, ובמידה פחותה גם לשכת העיתונות הממשלתית, תיווכו את הצו לציבור, לא רק גרם להסלמה וליבוי אלימות אלא גם יצר בלבול אמיתי לגבי עבודת הצנזור.
בעוד הצו שהוציא הצנזור הדגיש את החובה המוטלת על כל מאן דהוא לאשר דיווחים ביטחוניים מסוימים לפני הפרסום, השר קרעי יצר מצג שווא כאילו ישנה אכיפה מיוחדת כלפי התקשורת הזרה (מהודעותיו של השר ניתן היה גם להבין כי מדובר ספציפית בכתבים ערבים), וכאילו ישנו נוהל המחייב הוצאת אישור בכתב להקמת עמדת שידור - נוהל שכלל אינו קיים.
קבוצת הווטסאפ שלא היתה
לפי הצו שהוציא מנדלבליט, "כל אדם המדפיס או מפרסם דבר דפוס או פרסום הנוגע למיקום של נפילה או פגיעת אמל"ח אויב, לרבות טילים מכל סוג וכטב"מים, באמצעי התקשורת ובמרשתת (לרבות ברשתות החברתיות, בבלוגים, בצ'אטים וכיו"ב), חייב להגישו לבדיקה מוקדמת של הצנזורה לפני הדפסתו או פרסומו".
בעקבות הצו הודיעו השרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר כי עיתונאים זרים מחויבים לקבל אישור מוקדם מהצנזור לפני כל שידור מאזור נפילת טילים ואילו מנהל לע"מ ניצן חן הודיע לכל הכתבים הזרים כי עליהם להצטייד באישור מראש בכתב מאת הצנזור לפני שידור מזירות נפילה.
בפתח הדיון בוועדה לביטחון לאומי טען שר התקשורת קרעי כי הצו של הצנזור התקבל לאחר הליך סדור שעירב את כל הגורמים הרלבנטיים. לדבריו, ב-16.6 פנה במכתב למשנים ליועמ"שית עורכי הדין גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, בבקשה לקבל הנחייה כיצד לאכוף את הוראות הצנזורה כלפי כלי תקשורת זרים.
לפי קרעי, עוד באותו הערב התקיים דיון במשרדי הייעוץ המשפטי בהשתתפות לימון, סומפולינסקי, יועמ"שית משרד התקשורת, ונציגי הצנזור, הפרקליטות ומשטרת ישראל.
בעקבות הדיון הזה, הוסיף וטען השר קרעי, הוציא הצנזור את הצו. הצו, הדגיש, נדרש משום ש"לגבי כתבים זרים לא היה ברור מי אוכף את הוראות הצנזור שאוסרות על חשיפה של מיקומי נפילות טילים ושידור של דברים שיכולים לאפשר לאויב לטווח אותנו בצורה יותר טובה, מבחינת האויב".
לפי קרעי, בעקבות הוצאת הצו של הצנזור הוא שוחח באופן אישי עם מנהל לע"מ ניצן חן, שבתיאום עם הצנזור החליט להקים מנגנון לאכיפת הצו.
"הם [בלע"מ] הקימו קבוצת ווטסאפ של עיתונאים זרים, שכאשר מדובר במיקומי נפילות טילים, אם זה מקום שמאושר לשידור, הצנזור יעביר אישור באותה קבוצת ווסטאפ לעיתונאים הזרים, שאותה הם יציגו לנציגי האכיפה, שזה משטרת ישראל בשטח, יש אישור ויכולים לתעד את אותו מיקום", אמר קרעי ובהמשך הוסיף: "שוחחתי שוב אתמול עם ניצן חן מנהל לע"מ והמנגון שתואם עם הצנזור ומשטרת ישראל הוא היעיל ביותר למנוע פגיעה בביטחון המדינה".
אלן קרוסני, מזכ"לית התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (FPA), אמרה במענה לפניית "העין השביעית" כי היא אינה מכירה קבוצת ווטסאפ שכזו.
דיון ב"חוק אל ג'זירה" ופעילות הצנזורה במלחמת איראן, הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, 24.06.25 (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)
"הצו הוצא בתום תהליך סדור, מקצועי, שהתקיים בהיוועות עם הגורמים המשפטיים הרלוונטיים", אמר בהמשך הדיון רון קרניאלי, סגן הצנזור הראשי לעניינים אסטרטגיים. קרניאלי הדגיש כי הצו "לא מבדיל בין כתב ערבי, לכתב ישראלי, לכתב זר" וטען כי הוא ממילא "עובד עם ניצן חן יד ביד" ונמצא "בקשר ישיר עם העיתונאים הזרים".
קרניאלי חלק על השרים קרעי ובן-גביר וטען כי "אישור מוקדם - אין, לא היה וככל שתלוי בי גם לא יהיה אישור מוקדם לשידורים". לדבריו, "הצנזורה עובדת און ליין עם הכתבים" בכל הפלטפורמות והוא אף אינו בטוח שיש לצנזור סמכות לדרוש אישור מוקדם לשידורים.
השר קרעי טען מנגד כי כך הוא מבין את הצו שהוציא הצנזור, לפיו עיתונאי חייב להגיש פרסום לבדיקה מוקדמת. "אנחנו מדברים על צילומי זירות של נפילות, שאתה בא ומעמיד מצלמה ומשדר בשידור חי את אזור הנפילה, ולכן אתה צריך אישור, אם אפשר לצלם את אזור הנפילה הזה", אמר השר קרעי. "כמו שהיה בחיפה, שמצלמות צילמו בשידור חי את אזור הנפילה ובעקבות זה התעוררה כל הסערה. זה הסיכום שהיה בין ניצן חן לבין הצנזור".
קרניאל לא הגיב לאמירה זו, אך בהמשך הדיון עו"ד גבי פיסמן, ראשת אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים, אמרה כי ספק אם הצו שיצא בכלל תקף.
"אחרי בירור שקיימנו עם כלל הגורמים הרלוונטיים עלה שהדין הקיים כבר נותן מענה לצורך הביטחוני למנוע פרסום מיקום של נפילות טילים או כטב"מים ואין צורך כרגע, בתפיסה שלנו, בתיקון או בפרסום של צו חדש לעניין האיסורים והסמכויות".
"מה שבתוקף כרגע זה הצו של הצנזור מ-1988, יש בינינו איזה פער מסוים שכרגע מתברר בין הגורמים המקצועיים. בכל מקרה זה לא משנה. הדין הקיים נותן מענה ומענה טוב"
עו"ד פיסמן טענה כי צו של הצנזור משנת 1988 כולל בתוכו גם את תוכן הצו שיצא בשבוע שעבר. לפי הצו מלפני קרוב לארבעה עשורים, "כל אדם המדפיס או המפרסם דבר דפוס או פרסום הנוגע לבטחון המדינה, בין שהוא מיועד לפרסום בארץ ובין שהוא מיועד לפרסום בחוץ לארץ, חייב להגישו לצנזור לפני הדפסתו או פרסומו".
יתר על כן, נציגת משרד המשפטים טענה כי "אין כרגע מבחינתנו צו חדש שתואם איתנו, או שפורסם בהקשר הזה כמתחייב".
"מה זה אין צו חדש?", הזדעק השר קרעי, "הצנזור פרסם צו".
"הוא פרסם מסמך", תיקנה אותו עו"ד פיסמן.
"לא מסמך, הוא פרסם צו", התעקש השר קרעי, אך נציגת משרד המשפטים הבהירה: "מה שבתוקף כרגע זה הצו של הצנזור מ-1988, יש בינינו איזה פער מסוים שכרגע מתברר בין הגורמים המקצועיים. בכל מקרה זה לא משנה. הדין הקיים נותן מענה ומענה טוב".
סגן הצנזור קרניאלי טען מנגד כי הצו האחרון שהוציא הצנזור "הוצא כדין" והוסיף כי הוא "נותן מענה שלא קיים בצו מ-88'". לדבריו, בעוד הצו מסוף שנות השמונים הוא כוללני, הרי שהצו הנוכחי מתייחס לבעייה המרכזית שעמה מתמודדת הצנזורה במלחמה הנוכחית - פרסומים על מיקומי נפילות של טילים.
"המידע עובר בסרטונים בפלאפון"
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית), חשף את עמדתו לפיה הצנזורה אינה צריכה לטפל רק באיומים ביטחוניים אלא גם לבחון את תוכן השידורים באופן כללי. לדבריו, "הצנזורה על כלי התקשורת מונעת לא רק שידור מיקומים של נפילת טילים, אלא גם הפצת דברי הסתה בכלי תקשורת מרכזיים. מה שאנחנו עושים עכשיו זה כיפת ברזל ביטחונית כנגד כלי תקשורת עוינים".
ח"כ נאור שירי (יש-עתיד), התייחס לכך שהחוק להגבלת שידורים שעמד ברקע הדיון ("חוק אל-ג'זירה") כלל אינו נותן מענה לאיומים האקטואליים האמיתיים מבחינת אבטחת מידע.
ח"כ שירי הזכיר כי שידורי אל-ג'זירה זמינים באמצעות צלחות לווין פרטיות: "הרציונאל של סגירת שידורים הוא כבר לא רלוונטי, היום כל המידע עובר בסרטונים בפלאפון או בפליטות פה של קציני פיקוד העורף בשידור חי. עבודת הצנזור כפי שהיא נעשית היום גם היא מיושנת. סגירת ערוצי תקשורת זה פופוליסטי ולא באמת מסייע".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר גם הוא כי הטיפול בפרסומים הפוגעים בביטחון בזמן מלחמה אינו נעשה בצורה נאותה, וכי יש לקובעו בחוק ולא על בסיס הוראות שעה. בנוסף ביקש להציע כי האכיפה על הצנזורה בזירות מבצעיות תהיה באחריות צה"ל ולא על-ידי המשטרה.