בית המשפט העליון מחק את בקשת רשות הערעור שהגיש ארגון העיתונאים והעיתונאיות במסגרת משפט המו"לים.

הארגון ביקש לערער על החלטת שופטי משפט המו"לים לאסור על עיתונאים להפנות שאלות לראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו בפתח כל יום עדות במשפט בו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

לפי החלטת העליון, ההליך שהוגש כלל אינו מתאים לבירור הטענות של הארגון ועל כן דינו להימחק.

בחודש שעבר ביקש הארגון לערער על החלטת השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם שקבעו כי "אולם בית המשפט לא נועד לשמש זירה להתגוששות בעניינים החורגים מגדר הדיון המשפטי" ואסרו על עיתונאים לפנות בשאלות לנאשם נתניהו.

בארגון העיתונאים הגישו, באמצעות עו"ד אמיר בשה, בקשת רשות ערעור. החלטת השופטים במחוזי, טענו, הינה "החלטה עם השלכות רוחביות בנוגע למעמד העיתונאים באולמות בתי המשפט וחופש העיתונות, הרבה מעבר לגדר הדיון בפני בית המשפט המחוזי וההליך הפלילי המתנהל בפניו".

לפי הארגון, "ההחלטה מביאה לפגיעה קשה, בלתי סבירה ובלתי מידתית בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת ובעבודת העיתונאים".

בארגון הדגישו כי "על בית המשפט המחוזי הנכבד גם לדאוג לחופש העיתונות וליכולתם של עיתונאים לבצע מלאכתם העיתונאית בפניו ובאולמו, וזאת תוך מימוש הרעיון הבסיסי של חופש העיתונות כאינטרס ציבורי".

לפני ימים אחדים הגיש נתניהו, באמצעות באי כוחו עורכי הדין עמית חדד, נועה מילשטיין וישראל וולנרמן, את עמדתו לפיה יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן אין אפשרות להגישה לבית המשפט העליון, לא כערעור, לא כבקשת רשות ערעור ולא כעתירה.

ההחלטה של שופטי המחוזי, טען נתניהו, היא דיונית במהותה ועל החלטות כאלה לא ניתן לערער בשום שלב של ההליך. ממילא, הוסיף נתניהו, ארגון העיתונאים אינו צד להליך הפלילי ואין לו זכות להגיש השגה כלשהי על החלטות המחוזי.

"למבקש [ארגון העיתונאים] ול'ציבור' אותו הוא מבקש לייצג", הוסיף נתניהו, "אין זכות קנויה לשאול את ראש הממשלה שאלות דווקא באולמו של בית המשפט הנכבד. השימוש באולם בית המשפט לצרכים ציבוריים אחרים – חשובים ככל שיהיו – שאינם נוגעים להליך הפלילי, הוא לא זכות קנויה אלא ניסיון לנצל את האכסניה המשפטית לעניינים אחרים שאינם קשורים להליך הפלילי.

"הרצון של המבקש כי עיתונאים יוכלו לשאול את ראש הממשלה שאלות דווקא באולם בית המשפט, כאשר ראש הממשלה ממתין לכניסת הרכב השופטים, לא מקים להם זכות כלשהי ולא מייצר יריבות משפטית בין המבקש לבין מי מבעלי הדין בהליך הפלילי".

בהקשר זה יש לציין כי נתניהו מחרים את ערוצי התקשורת בישראל זה שנים ארוכות (למעט את ערוץ 14 שמספק לו שירותי תעמולה אישיים) ולא כינס מסיבת עיתונאים למעלה מ-150 יום, כך שאין בפועל אפשרות אחרת להציג לו שאלות.

לפי עמדת נתניהו, עצם העובדה שעיתונאים מקבלים "גישה ונגישות מלאה לאולם בית המשפט", העובדה כי "אף אחד לא חסם את כניסתם לאולם, והם מגיעים ומסקרים את המשפט בכל יום דיונים", ממצה את זכויותיהם ואת "האינטרס הציבורי".

השופטת מורן יהב, רשמת בבית המשפט העליון, קיבלה את עמדת נתניהו.

"כידוע, בהליך הפלילי בחר המחוקק שלא להקנות זכות להשיג על החלטות ביניים – בין אם בדרך של ערר ובין אם בדרך של ערעור – וזאת, למעט במקרים חריגים
שנקבעו במפורש בחוק", כתבה וציינה כי "ההליך דנן אינו ההליך המתאים לבירור טענות העורר, ומשכך דינו להימחק".

6331-04-25

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 70KB)