אירועי אסון ומשבר לאומי כמו השריפות שהשתוללו ללא שליטה בהרי ירושלים ערב יום העצמאות ה-77, הם שעת הכושר של קונספירטורים, מסיתים ומפיצי שמועות. שעות ספורות לאחר שהתברר גודל המשבר ולפני שהכבאים והמומחים הספיקו להגיע למוקדי האש, ברשתות החברתיות כבר התפשטו שמועות, ידיעות, ספקולציות ודיווחים לא מאומתים על הגורמים לשריפה.
הספרות המחקרית מלאה באסונות ומשברים כאלה שחוללו גלים של שמועות והפצת דיסאינפורמציה. מוקדם יותר השנה ראינו איך מנצלים את שריפות הענק בלוס אנג'לס כדי להסלים עימותים פוליטיים ולהכפיש קבוצות מיעוט. בישראל זה כמובן תמיד פוליטי ותמיד קשור בסכסוך. הרבה לפני שמבינים איך פרצה השריפה יש מי שמנצל אותה כדי לחרוץ גורלות, להעמיק שסעים, להגביר חרדות ולהקצין עמדות בציבור.
גם לפני שיבינו לעומק את הגורמים הספציפיים לשריפות, כבר עכשיו ברור כי זאת ממש לא תופעה ייחודית לישראל. ביוון ואזורים אחרים בדרום ומערב אירופה פרצו שריפות בקנה מידה גדול אף יותר בשנים האחרונות על רקע משבר האקלים וההתחממות הגלובלית. כאן בישראל מומחים מתריעים כבר מספר שנים שאסון שריפות נוסף, בדומה לזה שהתרחש ב-2016, כבר בדרך.
אבל למפיצי השמועות והמסיתים זה לא מפריע לקבוע כמעט מיד כי מדובר בהצתות של ערבים ממניעים לאומניים. מעצר של חשוד אחד ששרף נייר טואלט בדרום ירושלים, רחוק מאוד ממוקד השריפות, ושל עוד שני חשודים שכלל לא קשורים לשריפות הענק, כבר הפך לחומר בעירה עבור מסיתים פירומנים.
עובדים בערוץ 14 תהו בטוויטר איך ייתכן שאין שריפות בסמוך ליישובים ערבים (הם לא שמעו על אבו גוש ונווה שלום) ודרשו טרנספר (לא פחות!) למציתים הספקולטיביים. פוליטיקאים אופורטוניסטים כמו אריה דרעי מש"ס מיהרו לדרוש "חיסול מהאוויר"(!) של המציתים. איתמר בן-גביר קבע שמדובר בהצתה (הסיבה: נראה לו שזה הכי הגיוני). וכמובן, ראש הממשלה עצמו, בנימין נתניהו, ניצל את מעמד השידור החי של חידון התנ"ך כדי להכריז הכרזה שקרית לפיה "נעצרו 18 חשודים בהצתה". במציאות, מדובר במי שכתבו דברי הסתה או עידוד ברשתות לאחר התפשטות השריפות.
עד סוף הערב הראשון של השריפות, הקונספירציות כבר הגיעו עד לשב"כ, המטרה הראשית הנוכחית בדף המסרים של תומכי נתניהו, ואיך אפשר בלי בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, שכבר מאשים את המפגינים נגד הממשלה ("לכאורה", הוא מוסיף). מסתבר שביקום של מכונת הרעל הביביסטית הכל אפשרי והרשות נתונה.
העובדות שיתבררו בסופו של דבר לגבי מקור השריפות כבר לא יהיו רלוונטיות, לאחר שהתודעה התקבעה והידיעות הופצו לכל עבר כדי לקדם אג'נדה. הבעיה היא שבתהליך הפצת המידע השגוי והידיעות המטעות לוקחים חלק רבים שאין להם אינטרס מיוחד, אבל משתתפים בפועל ביצירת הנזק. למה זה קורה ואיך אפשר להתמודד עם זה?
לצערנו, גל של שמועות שווא, קונספירציות והכפשות מתפשט בזמן משבר כמו שריפה בשדה קוצים. יש לכך כמה סיבות והן לא ייחודיות למקרה הישראלי ולסכסוך במזרח התיכון. בשעת משבר וחרדה אנשים מחפשים ודאות. הם רוצים לדעת שיש סיבה קונקרטית לצרה שנפלה עליהם ויש לבני אדם יכולת למנוע אותה. משבר האקלים או מגפה עולמית מלחיצים הרבה יותר ממציתים מדומיינים. זה קשור כמובן גם בהטיית האישוש - אנשים רוצים להאמין לידיעות שתומכות בחשדות ודעות קדומות.
סיבה נוספת כמובן היא ניצול ציני ופוליטי של גורמים בעלי כוח או אידיאולוגיה שמשתמשים באסון כדי להסית נגד אויבים או להסיט את תשומת הלב מהאחריות שלהם עצמם. גם מזה יש לנו בשפע.
יש גם את אלה ש"רק שואלים שאלות" ומפריחים ספקולציות, שמייצגות את דעתם האישית כמובן. ובסוף הרשימה יש כמובן את הקונספירטורים המקצועיים - שתמיד חושבים שלא אומרים להם את האמת ויש כוח מסתורי רב עוצמה שעומד מאחורי האירועים.
הדרך להתמודד עם הסכנה של גל הקונספירציות והשקרים היא קודם כל לעצור ולזכור שבשעת משבר כזאת הרשתות הן ממש לא מקום טוב לקבל בו את המידע שלנו. בשעת חירום כזאת לוקח שעות עד שיודעים מה קורה בשטח והנטייה להפיץ שברירי מידע ברשתות מונעת מאופורטוניזם ולא מסמכות או ידע. אם נחשפתם למידע מרעיש או מלחיץ אל תעבירו אותו הלאה. עדיף קודם כל לבדוק אצל מקורות מוסמכים, גורמים כמו מכבי האש למשל, או המשטרה והרשויות.
אחריות גדולה במיוחד מוטלת ברגעים כאלה על ערוצי חדשות ועיתונאים. גם הם ממהרים לפעמים לשדר ספקולציות וחצאי דיווחים. כמו העיתונאים שמיהרו לדווח על "הסתה להצתות ברשתות" כאילו היו כבר בפועל הצתות שהניעו את השריפות עצמן או סרטון ישן של הצתה בחו"ל ששודר בחדשות 13 כאילו היה תיעוד אקטואלי.
ברגעי משבר חשוב במיוחד להיות מדויקים, זהירים ומקצועיים ולא ללבות עוד יותר את האש המטאפורית והתקשורתית בשביל להביא עוד סקופ דלוח. בזמן אמת כולם נרעשים ונלהבים אבל בדרך כלל באירועי חירום כאלה בדיעבד מתברר שהגורמים והנסיבות שגרתיות הרבה יותר ממה שהרשתות זעקו בזמן אמת.