מובילי המאבק נגד ההפיכה התקשורתית התכנסו לדיון במפגש שערכה "העין השביעית" בהשתתפות קהל בתל-אביב. הדוברים השונים תיארו את האיומים המרכזיים שמציבה ממשלת נתניהו בפני התקשורת החופשית בישראל, הפעולות בהן הם עצמם נוקטים על מנת להיאבק בבליץ החקיקה והמינויים הפוליטיים, והדחיפות שבפעולה עיקשת ורצופה נגד הפרק התקשורתי של ההפיכה המשטרית.

על הבמה באולם באברהם הוסטל עלו עו"ד דידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועמ"ש ומי שנטלה חלק חשוב בעיצוב אסדרת התקשורת בישראל; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; עו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה"; מיכל גרא מרגליות, מנכל"ית ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועינת עובדיה, מנכ"לית מכון "זולת".

מנחה האירוע, עורך "העין השביעית" שוקי טאוסיג, פתח בסקירה של מגוון הצעות החוק, החוקים והמינויים המרכיבים את ההפיכה התקשורתית של ממשלת נתניהו, שבחזיתה ניצבים שר התקשורת שלמה קרעי ושורת חברי כנסת מהקואליציה.

מעבר לכל, הדגישה גרא מרגליות, מטרת ההפיכה היא להחליש את התקשורת על מנת להחליש את הביקורת על הממשלה. האיום הנוכחי המשמעותי ביותר הוא על תאגיד השידור: אחרי בליץ החקיקה של קרעי נגד התאגיד בראשית הקדנציה, שנכשל כליל, נמצאות כעת בקנה מספר הצעות חוק פרטיות שמבקשות לפגוע בעצמאות התאגיד ולחסל את חטיבת החדשות שלו.

מפגש "העין השביעית" ומובילי המאבק בהפיכה התקשורתית. מימין: עו"ד דידי לחמן מסר, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עו"ד אלעד מן, מיכל גרא מרגליות ועינת עובדיה, 3.1 (צילום: שבי גטניו)

מפגש "העין השביעית" ומובילי המאבק בהפיכה התקשורתית. מימין: עו"ד דידי לחמן מסר, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עו"ד אלעד מן, מיכל גרא מרגליות ועינת עובדיה, 3.1 (צילום: שבי גטניו)

האיום הכי גדול הוא על השידור הציבורי לא משום שהסיכוי שלו להתממש הוא הגבוה ביותר, אמרה גרא מרגליות, אלא בגלל השפעת האיום על התקשורת ועל החברה הישראלית בכלל. לדבריה, עצם קיומו של גוף חדשות שאינו מסחרי מעצב את הערכים המקצועיים ומתווה נורמות בשוק התקשורת כולו. חיסולו יהיה "פשוט קטסטרופה בלתי נתפסת". אולם גם אם ההצעות לא יהפכו לחוקים, "יש פה נזק ישיר של אפקט צינון שאי אפשר להתעלם ממנו. חייבים להבין שלאיום יש השפעה גם אם הוא לא מתממש".

"מה שחשוב כעת זה קרב הבלימה", הוסיפה גרא מרגליות, מנכ"לית הארגון היציג של רוב העיתונאים בישראל, שסיפרה על הפעילות הציבורית של הארגון: "כמו להגיע לוועדות הכנסת או להדהד את המכתב של איגוד השידור הציבורי באיחוד האירופי בנוגע לביטול השתתפותנו באירוויזיון ובמונדיאל (במקרה של פגיעה בתאגיד)". במקביל ובצמוד, היא מסבירה, הארגון עושה עבודת לובי בכנסת ומקדם סולידריות ושיתוף פעולה בין כלי התקשורת במאבק נגד ההפיכה.

עובדיה, מנכ"לית מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, מזהה גם כן "תוכנית סדורה לכיתור התקשורת" על ידי הממשלה. תנועת מלקחיים בה מצד אחד מעוניינים לאלף את התקשורת המסחרית תוך שימוש ברגולציה ובתקציבים ציבוריים, ומצד שני "בגלל שאי אפשר לשלוט בשידור הציבורי ובתכנים שלו, אותו צריך לסגור".
לדבריה, "אין אף הצעת חוק תמימה ואין אף הצעת חוק שהתזמון שלה תמים. הכל מאוד ברור. זה לא עניין של קרעי. קרעי הוא פרוקסי של ראש הממשלה והמטרה של ראש הממשלה היא לשלוט בתקשורת". מטרת הפגיעה בתקשורת היא חינוך הציבור שאסור להעביר ביקורת על הממשלה והפגיעה בחופש העיתונות היא פגיעה בדמוקרטיה הישראלית.

רה"מ בנימין נתניהו. מאחור: שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

רה"מ בנימין נתניהו. מאחור: שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

"אנחנו כרגע חייבים להיות כלבי השמירה. אנחנו נמצאים בקרב בלימה שאנחנו חייבים, אבל חייבים, לנצח בו. אין לנו פריבילגיה אחרת כי גם השינוי הקטן ביותר שיעבור, יישאר כך גם להבא", אמרה עובדיה שסיפרה על פעילות המכון, מעתירות כגון זו שהביאה להתפטרותו של משה דרורי, המינוי הפוליטי שנועד להשתלט על המינויים בתאגיד - ועד לפרסום חוות דעת מקצועיות ועבודת הלובי בכנסת. לדברי עובדיה, המהלך החשוב ביותר בחזית זו כרגע הוא גיוסם של חברי הכנסת מהאופוזיציה למאבק בחוקים בוועדות הכנסת.

ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד מן פעילים גם הם מול בליץ החקיקה ובין היתר פרסמו מספר חוות דעת והערות לתזכירי החוק השונים. עמותת "הצלחה" גם מנהלת מספר עתירות, שאחת מהן הביאה לאחרונה לביטול השיתוק שכפה קרעי על מועצת התאגיד.

שוורץ אלטשולר ומן בחרו להדגיש בדיון את האופן החובבני בו מנסה הממשלה להוציא לפועל את ההפיכה התקשורתית ואת אי-הישימות של רבות מהצעות החוק. לדברי שוורץ אלטשולר, התפקיד המקצועי של שר הוא להגיש תזכירי חוק, ולכן "כששר התקשורת מגיע לוועדת הכלכלה עם ברושור" במקום עם הצעת חוק מסודרת ומנומקת שעברה הליך תקין וראוי, "זה מעורר לגלוג".

בשנתיים האחרונות לא נעשית עבודה מקצועית במשרד התקשורת בכל הקשור להצעות החוק הממשלתיות שמנסה השר קרעי לקדם, אומרת שוורץ אלטשולר, וגם הניסיון לעקוף את הייעוץ המשפטי באמצעות הגשת הצעות חוק פרטיות "זה דבר שהוא נראה מאוד מפחיד, אבל הוא בעיקר יוצר כאוס ולא באמת עשוי להגיע אחר כך להבשלה".

שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) וח"כ אריאל קלנר, בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על "חוק סגירת האינטרנט", 9.1.25 (צילום: יונתן זינדל)

שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) וח"כ אריאל קלנר, בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על "חוק סגירת האינטרנט", 9.1.25 (צילום: יונתן זינדל)

יש להבין איזו מהצעות החוק הוגשו על מנת להפוך לחוקים ואלו הן בבחינת "הטרלה" ולחלק בהתאם את המשאבים המוקצים למאבק בהן. "אנחנו צריכים להיות על קצות האצבעות? בוודאי, אנחנו צריכים לשים לב? בוודאי, אבל גם אסור לנו להאכיל את הטרולים". כדי שנישאר עם האצבע על הדופק, הזמינה שוורץ אלטשולר את הקהל לאתר "דמוניטור" שהקים המכון הישראלי לדמוקרטיה, המנטר את מהלכי ההפיכה התקשורתית.

גם עו"ד מן הרחיב בנוגע לרמה הנמוכה של המחוקקים הביביסטים: "חלק מההצעות הן ברמה מקצועית מאוד נמוכה, עד כדי אי ישימות. אפשר להעביר גם חוק שהשמש לא זורחת מקו נתניה וצפונה, אני בטוח גם שאף אחד לא ילך לבג"צ לפסול אותו, אבל רמת הישימות שלו… בואו נגיד ששיתוף הפעולה של השמש לא מובטח".

עם זאת, הסביר מן, עדיין צריך לפעול, "צריך לנקוט בסיכול ממוקד, למשל נגד מינוי פסול כזה או אחר". הארגונים השונים צריכים להיות כמה שיותר מתואמים ולעבוד יחדיו והציבור מצידו יכול לתמוך במאבק באמצעות הגברת המודעות, הדהוד המסר ותמיכה ציבורית, גם כלכלית. מעבר לכך, ברמה האסטרטגית, יש לבנות תוכנית אלטרנטיבית ולא להסתפק רק בקרב הבלימה.

עו"ד לחמן מסר, שכיהנה כמשנה ליועמ"ש בעת שנכתבו החוקים המסדירים את פעולתה של התקשורת המסחרית בישראל, מציעה אפיק פעולה נוסף לציבור: מעקב ומעורבות אישיים מול פעולות החקיקה. להיכנס עם מצלמות לוועדות בהן מתקיימים הדיונים, לתעד ולשדר.

לחמן מסר מזכירה את השקט בו עברה החקיקה שהכשירה את הפטור דה-פקטו מרגולציית תקשורת שניתן לערוץ 14 (אז ערוץ 20) ב-2018. לדבריה, "אף אחד לא כתב על זה, אף אחד לא שידר על זה ואף אחד לא בא עם מצלמות לוועדה כדי להראות מה קורה שם. יכול להיות שזה לא היה עוזר גם, אבל השקט הזה שבו הדברים האלה עברו יכול להיות גם השקט שבו יעברו הדברים האחרים".

דסק החדשות במרכז השידורים של תאגיד השידור הישראלי בפארק נעימי, אור יהודה. (צילום שי אפשטיין)

דסק החדשות במרכז השידורים של תאגיד השידור הישראלי בפארק נעימי, אור יהודה. (צילום שי אפשטיין)

עוד הדגישה לחמן מסר בדבריה במפגש את חשיבות השידור הציבורי בכלל, וחטיבת החדשות והאקטואליה שלו בפרט והסבירה בבהירות כי "תקשורת, ובעיקר חדשות ותחקירים, הם הרגל המרכזית של הדמוקרטיה". לדבריה, "חדשות זה מוצר מיוחד. זה לא מוצר מדף, זה לא מכונת כביסה, כמו שקהלת מנסה לטעון. חדשות ותוכן חדשותי הם מוצר ציבורי במאפייניו", דהיינו מוצר שהשוק לא ייצר בגלל ביקוש והיצע.

"חשוב שתבינו", הוסיפה, "אף אחד לא רוצה לדעת. כל אחד רוצה לדעת רק מה שמעניין אותו. אבל אנחנו חייבים לדעת גם מה שאנחנו לא רוצים לדעת, ואני בין היתר יכולה לדבר על מה שקורה בעזה, ועל מה שקורה בישראל. והדברים האלה הם דברים שאנחנו חייבים שיהיו בזירה, ואם אין מי שייצר אותם, הם לא יהיו קיימים ולא נדע. וכשלא נדע, נהיה הציבור הכי נוח למניפולציות מסחריות ופוליטיות".

"כל מי שנאבק נגד המהפכה המשטרית", סיכמה, "צריך להבין שהוא חייב להיאבק גם נגד ההפיכה התקשורתית, כי בלי חופש עיתונות אין דמוקרטיה".

ובינתיים, ההפיכה התקשורתית לא עוצרת, כפי שפרסמנו ב"עין השביעית", ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שתתכנס ביום רביעי הקרוב (15.1), תעסוק בשישה חוקים פרטיים שונים שמאחוריהם עומדים שר התקשורת שלמה קרעי ורה"מ בנימין נתניהו. שלושה מהם מכוונים נגד התאגיד, כשאחד מהם קורא לסגירה שלו והשתלטות ממשלתית על תקצבי ההפקה שלו. שני חוקים אחרים מכוונים לחיסול הרדיו הציבורי והרדיו האיזורי וחלוקת רשיונות ארציים לקומץ טייקונים מקורבים לממשלה. חוק נוסף, המקודם ככל הנראה ע"י נתניהו עצמו, מלאים את מדידת הרייטינג הקובע את תעריפי הפרסום, בדומה לרוסיה ולסין.