ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, הארגון היציג המרכזי בעיתונות הישראלית, פנה להנהלת בתי המשפט בעקבות התקרית שלשום (12.1) במהלכה הורתה שופטת לערוך חיפוש בטלפון הנייד של עיתונאי "הארץ", ג'וש בריינר.
ההוראה, טוענים בארגון, היתה ללא סמכות ובעילת שווא, ולכן הם מבקשים מהשופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט, "להוציא תזכורת מתאימה לנשיאים ולשופטים בהתייחס לעקרון השמירה על חופש העיתונות ועבודת העיתונאי, על מנת שהאירוע המתואר לעיל לא יחזור על עצמו".
במכתב, תחת הכותרת "פגיעה חמורה בחופש העיתונות וחיסיון מקורות", מגולל עו"ד אמיר בשה את סיפור המעשה: שופטת בית המשפט השלום ברחובות קרן וקסלר, הורתה על הוצאתו של בריינר מאולמה (בעת עדותה של השרה עידית סילמן בדיון בכתב האישום נגד אזרחית בגין תקיפת עובד ציבור) והורתה למאבטחי משמר בתי המשפט לערוך חיפוש בטלפון הנייד שלו.
הרקע להחלטת השופטת היתה בקשה של התובעת המשטרתית, עו"ד עדי סעדיה "שטענה ללא כל תימוכין בפני השופטת במהלך שמיעת עדותה של השרה עידית סילמן כי העיתונאי, כתב לענייני משטרה ופלילים של עיתון 'הארץ', מקליט את הדיון". כפי שדווח ב"העין השביעית", דוברת השרה סילמן, ויקה וורטמן, טענה זאת בפני סעדיה, גם היא ללא כל תימוכין.
בריינר הצהיר כי אינו מקליט ולטענה לא היה כל ביסוס, וממילא הקלטת דיון אינה עבירה ואסורה רק על פי נוהל שפרסם מנהל בתי המשפט. לכן, כותבים בארגון להנהלת בתי המשפט: "בית המשפט הנכבד שגה בהחלטתו, גם אם טעה לחשוב כי מדובר בהפרה של נוהל; ובית המשפט הנכבד שגה בהחלטתו להורות למאבטחי משמר בתי המשפט לערוך חיפוש בטלפון הנייד של העיתונאי; ובית המשפט הנכבד שגה בהחלטתו להורות על הוצאתו מהאולם של העיתונאי, בליווי מאבטחי משמר בתי המשפט, לצורך החיפוש שלא כדין כאמור; ובית המשפט הנכבד שגה גם בדרך התייחסותו לעיתונאי".
בארגון מתארים כיצד עיתונאי "הארץ" חזר והבהיר באוזני התובעת והשופטת אי אינו מקליט את הדיון, "ואף הסב את שימת לבו של בית הדין הנכבד להעדר סמכותו של בית המשפט בעניין וכי הוא עיתונאי. במענה לאמור, בית המשפט אכן אישר בפני העיתונאי כי הוא נעדר סמכות להורות על חיפוש בטלפון הנייד של העיתונאי ואולם, 'למאבטחים יש' סמכות לעשות כן, לשון בית המשפט.
"כשהוא מושפל הוצא העיתונאי שלא כדין מהאולם, מלווה במאבטחי משמר בתי המשפט. שם הוא התבקש על-ידי המאבטחים, שלא כדין, להציג את ההקלטות בטלפון הנייד שלו. עוד צוין בפניו, שלא כדין, כי במידה ויש בידו הקלטות אזי הוא מתבקש למחוק אותן. בלית ברירה, ומאחר והעיתונאי רצה להמשיך ולבצע את עבודתו העיתונאית מתוך אולם בית המשפט וזאת במסגרת סיקור הליך משפטי המעורר עניין ציבורי רב, הוא נאלץ להציג למאבטחת את האפליקציות הפתוחות בטלפון הנייד – והראה לה כי אין אפליקציה של הקלטה.
"בנוסף, ועם שובו של העיתונאי לאולם בית המשפט, בית המשפט הנכבד זלזל באירוע של פגיעה בעיתונאי ובעבודתו ובתוך כך, בחופש העיתונות וחסיון מקורות, ובמענה לאמירתו של העיתונאי ולפיה, מדובר ב'חרפה', השיבה לו השופטת בזו הלשון: 'בלי דרמות'".
בארגון מזכירים כי "חיפוש בטלפון נייד של עיתונאי המכיל מידע של העיתונאי במסגרת עבודתו העיתונאית מהווה פגיעה קשה ביותר בחופש העיתונות. הטלפון הנייד הוא הכלי העבודה העיקרי של העיתונאי. זה הכלי בו מאוחסנים כל אנשי הקשר של העיתונאי, התכתבויות עם מקורות עיתונאים (גלויים וחסויים), מידע עיתונאי, סיפורים עיתונאים ועוד, החוסים תחת חסיון מקורות. מן הטעם הזה, לא ניתן לחדור לטלפון נייד של עיתונאי ללא צו מתאים של בית משפט וזכות ערעור בעניין".
לכן, האופן בו התנהלו השופטת, התובעת ומשמר בתי המשפט, "עולה לכדי פגיעה בוטה, אסורה ובלתי מידתית בחופש העיתונות שעלולה ליצור אפקט מצנן על עבודת העיתונאים".
בארגון מזכירים להנהלת בתי המשפט כי ישנם נהלים לא רק להקלטות בדיונים משפטיים אלא גם לחיפוש בכליהם של עיתונאים: הן השופטת, הן משמר בתי המשפט והן התובעת פעלו בניגוד לדין והפרו הוראות נוהל משטרת ישראל בעניין.
"מעבר להשפלתו של העיתונאי והזלזול בו מצד בית המשפט הנכבד, בהחלטתו של בית המשפט הנכבד ובהתנהלותו יש כדי פגיעה בחופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת", כותבים עוד בארגון, בשל הפגיעה בחיסיון מקורות. "משמר בתי המשפט נחשף לאפליקציות הפתוחות של העיתונאי ולמידע המצוי בצג הטלפון הנייד של העיתונאי, הכל בניגוד לדין ובחסות בית המשפט הנכבד, תוך פגיעה בחסיון עיתונאי וחיסיון מידע ותוך כאמור, יצירת אפקט מצנן כלפי העיתונאי ועיתונאים נוספים".