עתידות: הצעת החוק לחיסול התאגיד לא תיחקק בספר החוקים של מדינת ישראל. לא בגלל שמדובר בהצעת חוק מטורפת של חברת כנסת מטורללת, אלא משום שמטרתה אינה נמצאת בעולמות החקיקה והאסדרה. היא נמצאת בעולמות הפשע המאורגן. מטרתה: סחיטה באיומים.

שבי גטניו דיווח כאן היום על הצעת החוק של חברת הכנסת טלי גוטליב, שיזם שר התקשורת שלמה קרעי - שניהם מהליכוד, המפלגה בראשותו של ראש ממשלה לא פופולרי המתמודד עם כתב אישום כבד ועתיר ראיות ועתיד שחור של ועדת חקירה ממלכתית ודיראון עולם.

קריאה בהצעת החוק של קרעי&גוטליב, היא כמו טיול במוח של פסיכופט. כל תלמיד תיכון במגמת תקשורת יוכל להסביר מדוע מדובר במסמך מופרע, הרומס מושכלות יסוד בכל מה שקשור לתקשורת, דמוקרטיה ופוליטיקה.

במספר פסקאות, קרעי וגוטליב מציעים לחסל מנגנון תקשורתי שעוצב על בסיס ניסיון היסטורי נצבר בן מאתיים שנה על מנת שישרת את האינטרס הציבורי באופן הטוב ביותר, ולהחליף אותו במכשיר תעמולה ממשלתי שיהיה נתון לגחמותיהם של קומץ אנשים במפלגת השלטון.

העובדה שמדובר בהצעה מופרעת היא כמובן לא הערובה לכך שמדובר בהצעת חוק שאין לה היתכנות ריאלית. מאז דצמבר 2022 אנחנו חיים בעולם מראה בו כל דבר תועבה אפשרי. אחרי שמינינו עבריין מורשע לשר המשטרה ונאשם בפלילים חמורים לראש ממשלה, מה זה כבר לייצר מנגנון תעמולה פרטי במימון הציבור?

הסיבה שהצעת החוק הזו לא תיהפך לחוק אינה בגלל שהיא פשיסטית, אלא משום שזו לא מטרתה. אנשיו של נתניהו (האב והבן) הניחו את הצעת החוק הזו על שולחן הכנסת על מנת לשלוח איתות ברור, שמן ולח לאנשי תאגיד השידור: למועצת התאגיד, למנכ"ל גולן יוכפז, לעורך הראשי ליאור לנדברג, לראשי החטיבות, לעורכי המהדורות, לעורכים בדסק, לעיתונאים ולשומרים בחניון.

היום דיווחו ב"וואלה" על אפיזודה משידורי גלי-צה"ל, כלי התקשורת הציבורי הנוסף הפועל בישראל לצד תאגיד השידור. ראש הממשלה נתניהו ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נאמו במליאה. את נאומו של נתניהו שידרו במלואו, במשך 45 דקות. כמו שהיה נהוג בברית-המועצות בזמנו. את הנאום של לפיד קטעו אחרי פחות משתי דקות.

זה מה שבנימין נתניהו, יאיר נתניהו, שלמה קרעי וטלי גוטליב מעוניינים בו. מדוע להיכנס לכל הטירחה של חקיקה, הפרטה, סגירה, מינויים, מאבקים והתנגדויות? לפוליטיקאים מושחתים לא משנה איך קוראים לעיתונאי שעובד בשבילם או מה מודל ההעסקה שלו. הוא רק צריך לציית. למעשה, מספיק שיהיה מפוחד.

קרעי, גוטליב ונתניהו יסתפקו בכך שהעיתונאים בתאגיד השידור ובגלי-צה"ל יעסקו כל הזמן בניחושים מה השלטון רוצה שישדרו - ובעיקר מה הוא לא רוצה שישדרו. כשהצנזורה הפנימית פועלת במלוא עוזה, אין צורך אמיתי בצנזורה חיצונית. זה רק בונוס.

להעביר הליך חקיקה שבסופו הקמת מנגנון שינהל את כאן 11 מתוך לשכת נתניהו, זה תהליך ארוך ומסובך. פשוט הרבה יותר להחזיק את גולן יוכפז בגרון כדי שהוא ידחוף לנו לגרון עוד מאילה חסון כפרשנית לענייני כל דבר, במודל עמית סגל של חדשות 12. מספיק שבחדרי העריכה יבינו את הרמז. מספיק שהעורך יגיד: צריך לאזן, זה קיצוני מדי, אולי תרכך, יש כאן חשיפה משפטית, תקצר לי זה ארוך מדי, אין לנו מקום הליין-אפ עמוס.

בשלב זה יהיה אולי מי שיצקצק: למי אכפת מה משדרים או לא משדרים בתאגיד, גוף דל-רייטינג המשתרך מאחורי חברות הטלוויזיה המסחריות. זו תהיה, כמובן, טעות קולוסאלית. מעבר לכך שנתוני הרייטינג אינם משקפים את החשיפה האמיתית של חדשות בעידן של צפייה פרגמנטלית והפצה ויראלית, החשיבות של התאגיד היא ביכולת הפוטנציאלית שלו להציב אמת-מידה.

בחדשות המסחריות עיתונאים, גם הטובים ביותר, תמיד יהיו כבולים באינטרס של הבעלים. גיא פלג ורביב דרוקר לעולם לא יוכלו לעשות משהו שקוקה קולה או בלווטניק לא ירצו בו. החדשות הציבוריות, כל כמה שלא נחבוט בהם, נגחך עליהם או נתנשא מעליהם, הם המקום בו נקבע הרף העליון של עיתונות משודרת מבחינה אתית וערכית.

אם בכאן 11 ימשיכו את תהליך החסוניזציה, יחשבו פעמיים לפני כל אייטם שעוסק בשלטון או שעלול לגרום לנתניהו לגרד ברגל, תהיה לכך משמעות חריפה וכואבת. גם אם לא נראה לה שום ביטוי בטבלאות הרייטינג.

בתגובה לדיווח של גטניו מסרו מהתאגיד כי הצעות החוק "לא ירתיעו אותנו להמשיך לעשות את עבודתנו העיתונאית והמקצועית - ללא מורא וללא משוא פנים". כל מי שחרד לגורלה של מדינת ישראל צריך להתפלל כי לא מדובר במילים ריקות.