האישור הממשלתי להצעת חוק ההשתלטות על תקציב תאגיד השידור, נתן את האות לפתיחה מחודשת של המאבק בין ממשלת נתניהו לבין כלל העובדים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה: עיתונאים, יוצרים, מפיקים ועוד.

מיד עם פתיחת הקדנציה של ממשלת נתניהו השישית, בדצמבר 2022, הכריז שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד), מקורבו של יאיר נתניהו, מלחמה על התקשורת הישראלית. הוא הודיע כי בכוונתו לסגור את השידור הציבורי ולשנות את רגולציית התקשורת המסחרית כדי "להגביר את הגיוון", שם הקוד בו משתמשים רה"מ בנימין נתניהו ונאמניו לרגולציה בררנית.

קרעי החל בניסיון לסגור את חטיבת התוכניות הפופולרית והאהודה של תאגיד השידור, האחראית לכמחצית ההפקות בשוק הטלוויזיה הישראלי. זאת כשהוא חמוש רק במסמך קצר שחובר בפורום קהלת לפיו תקציבי ההפקה יעברו להיות כפופים ישירות לקרעי עצמו.

הרצון הגלוי להשתלטות על התקשורת, כמו גם ההתנהלות החובבנית והפזיזה וההתעלמות ממינהל תקין וממומחים ואנשי מקצוע, המשיכו וממשיכים ללוות את השר קרעי. לצידם, ממשיכה גם התופעה יוצאת הדופן: קרעי מצליח לייצר קונצנזוס נדיר, ולגייס נגדו חזית רחבה של ארגוני עובדים וגופים מסחריים שבכל זמן אחר עסוקים בדרך כלל במאבקים זה בזה.

הסיבוב הקודם של ניסיונות החקיקה הפוגעניים של קרעי נגד השידור הציבורי נבלם, יחד עם חוקים אחרים של ההפיכה המשטרית. אחר-כך עיכבה המלחמה את המשך ניסיונות ההשתלטות, וקרעי עבר לנסות להוציא לפועל את תוכניותיו באמצעות מינויים פוליטיים בוועדת האיתור של התאגיד וברשויות הרגולציה.

לוגו תאגיד השידור הישראלי "כאן", ירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

לוגו תאגיד השידור הישראלי "כאן", ירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

כעת, עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, חוזרים גם ניסיונות החקיקה. כלקח מהסיבוב הכושל הקודם, מעבירה הממשלה רבות מהצעות החוק היותר בעייתיות דרך חברי כנסת, כחקיקה פרטית, על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה.

כזה הוא חוק הלאמת הרייטינג, עליו חתום ח"כ שלום דנינו מהליכוד, שעבר בקריאה טרומית. כזה הוא חוק סגירת האינטרנט של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד. וכזה הוא גם חוק ההשתלטות על תקציב התאגיד של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שאושר היום בוועדת השרים לחקיקה.

לפני כעשור, עת שר התקשורת מהליכוד גלעד ארדן הוביל את המהלך לסגירת רשות השידור והחלפתו בתאגיד השידור, נעשתה עבודת מטה מקיפה על מנת ללמוד מלקחיה של הרשות הכושלת. ועדה מקצועית ושורת שימועים ציבוריים סייעו לנסח חוק שינסה לנתק את הזיקה וההשפעה הפוליטית על השידור הציבורי, שהביאו לסיאוב והשחתה של רשות השידור.

אחד הלקחים העיקריים היה הוצאת תקציב התאגיד מתקציב המדינה, כך שהממשלה לא תוכל להשתמש בסמכותה לאשר או לקצץ אותו כמנוף לחץ להשפעה על התוכן והמינויים בתאגיד. במקום זאת, ניתנה לשר סמכות פיקוח, על מנת למנוע שימוש לרעה בתקציב.

כעת מבקשת ממשלת נתניהו, באמצעות החוק עליו חתום ח"כ בוארון, לשנות בחזרה את החוק ולהחזיר את תקציב התאגיד לשליטה ממשלתית מלאה. כמו בשנה שעברה, גם כעת, הכריזו הארגונים והגופים בתעשיית הטלוויזיה כי ישיבו מלחמה לניסיונות ההשתלטות.

"פגיעה חמורה בדמוקרטיה ובתקשורת חופשית"

קואליציית ארגוני עיתונאים, יוצרים, שחקנים ועובדים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע הודיעה היום כי "משמעותה של הצעת החוק היא פגיעה ישירה בעצמאות התקציבית והמטרות של תאגיד השידור הציבורי, תוך הכפפתו לגחמות הממשלה, תהיה אשר תהיה. תאגיד שידור ציבורי הכפוף לממשלה אינו אלא ערוץ תעמולה, ולא כלי תקשורת עצמאי".

"קואליציית הארגונים לא תשלים עוד עם המצב ותצא למאבק בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לעצור את הפגיעה בתקשורת הישראלית", הכריזו הארגונים החתומים על ההצהרה: ארגון העיתונאים והעיתונאיות, הפורום הדוקומנטרי בישראל, איגוד התסריטאים, איגוד הבימאיות והבימאים, אקט איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, שח"ם - ארגון השחקנים והשחקניות בישראל, איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט בישראל, איגוד המפיקים, איגוד האנימציה, האקדמיה הישראלית לטלוויזיה וקולנוע ותל"י.

לפי קואליציית הארגונים, "חוות דעת משפטית שהוכנה על ידי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, עורכי הדין אביטל סומפולינסקי ומאיר לוין, קובעת בבירור כי יש להתנגד להצעת החוק בשל פגיעתה הקשה בעקרונות יסוד דמוקרטיים, חופש העיתונות וחופש הביטוי ואי-עמידתה באמות המידה החוקתיות.

מחאה נגד סגירת תאגיד השידור כאן, לאחר כנס החירום של ארגוני היוצרים בתל-אביב, 25.1.23 (צילום: תומר נויברג)

מחאה נגד סגירת תאגיד השידור כאן, לאחר כנס החירום של ארגוני היוצרים בתל-אביב, 25.1.23 (צילום: תומר נויברג)

"הצעת החוק חותרת להכפפת התקציב של תאגיד השידור להחלטות הממשלה מדי שנה, בדומה לשיטת הפעולה שננקטה בעבר ברשות השידור – והובילה לכישלונה".

בהודעה מזכירים הארגונים כי ההצעה עליה חתום ח"כ בוארון היא רק חוליה בשרשרת של חוקי השתלטות, וזאת בעת ישראל נתונה במלחמה במספר חזיתות.

"הצעת החוק היא חלק ממגמה מדאיגה של הצעות חוק שמטרתן להצר את צעדיה של התקשורת הישראלית החופשית והבלתי תלויה. בתקופה שבה הקשב הציבורי מצוי במקום אחר, ממשיכים גורמים בממשלה ובמשרד התקשורת בניסיונות לחבל בעצמאותה של התקשורת הישראלית.

"במשך השנה האחרונה נמנעו ארגוני היוצרים ממאבקים ציבוריים מתוך תחושת אחריות לאומית, אך עם פתיחת מושב הכנסת הנוכחי ברור כי אין באפשרותנו לעמוד מנגד.

"אנו קוראים לממשלה להניח בצד את הצעת החוק הזו, אשר התנגדות לה משותפת לגורמים מקצועיים במשרדי הממשלה, לציבור העוסקים בתקשורת ולחלקים נרחבים בציבור הרחב. המשך קידומה בעת הזו תהווה פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית ובתקשורת חופשית ועצמאית במדינת ישראל".

"צעד פסול ולא דמוקרטי"

למחאה הנרחבת הצטרפה גם מועצת העיתונות, בראשותו של השופט בדימוס חנן מלצר. למועצה אין סמכויות כלשהן וגם מעמדה הציבורי התמסמס לפני שנים רבות, אולם היא מודיעה שתגייס את המוניטין שעוד נותר לה למאבק בחקיקה הדרקונית.

"מועצת העיתונות והתקשורת מתריעה: אנו בעיצומה של מתקפה רבתי על חופש העיתונות בישראל", נכתב בהודעת המועצה, "המועצה מזהירה ממספר הצעות חוק שעולות לאחרונה מטעם חברי כנסת מן הקואליציה כהצעות חוק פרטיות שמטרתן לצמצם את חופש העיתונות והבעת הדעה.

מועצת העיתונות: "צעדים כאלה נראו בעבר במשטרים שאיבדו את הזכות להיקרא דמוקרטיה"

"המועצה מחזקת את ידי צוות הייעוץ המשפטי לממשלה הקובע ברורות כי השתלטות פוליטית על תאגיד השידור היא צעד פסול ולא דמוקרטי. הצעה זאת מצטרפת למהלכים נוספים שמשמעותם מתן אפשרות לשלטון להשתלט על אמצעי התקשורת והשידור הציבורי הן באמצעות שליטה בתקציבו והן באמצעות שליטה באיוש עמדות מפתח לקביעת דרכו.

"צעדים כאלה נראו בעבר במשטרים שאיבדו את הזכות להיקרא דמוקרטיה. בהם -ההצעה הנקראת 'חוק האינטרנט' שתאפשר לממשלה לסגור אתרי אינטרנט 'שפוגעים בביטחון המדינה' לפי שיקול דעתה. הצעת חוק נוספת היא הידועה כחוק 'הרייטינג' שמכפיפה את שיטת המדרוג של ערוצי הטלוויזיה למשרד התקשורת . דבר המעניק כלי נוסף לממשלה לשליטה על תקציבי הערוצים.

"לאלה נוסף תיקון חוק תאגיד השידור שמכפיף את תקציב התאגיד לתקציב המדינה בניגוד למצב הקיים בו הוא נפרד ועצמאי ובכך מערער את עצמאות תאגיד השידור ונותן בידי הממשלה כלי לכפות עליו ציות.

"הגודש הזה של הצעות חוק הקרויות פרטיות שזוכות לתמיכת הקואליציה הוא חציית אורות אדומים על ידי הממשלה באשר למצב חופש העיתונות בארץ. המועצה מתכוונת להיאבק בצעדים אלה בכל האמצעים המשפטיים והציבוריים העומדים לרשותה".

בנימין נתניהו נפגש עם עובדי רשות השידור במטרה לנסות ולסכל את הקמת התאגיד, מרץ 2017 (צילום מסך)

גם אגודת העיתונאים ירושלים, במסגרתה מאוגדים חלק מהעובדים בתאגיד השידור, הודיעה על התנגדותה הנחרצת להצעת החוק המכפיפה את תקציב התאגיד לממשלה: "כבר לפני שנים, במהלך חקיקת חוק השידור הציבורי הישראלי, התריעה האגודה בדיוק מפני המצב, שבו חקיקת חוק תוביל לצמצום עצמאות השידור הציבורי. וזה אכן מה שמתרחש כרגע.

"'חוק ההשתלטות' של הממשלה על התאגיד הוא שלב נוסף בניסיונותיה להשתלט באופן ברוטלי על התאגיד, באמצעות שליטה כלכלית על תקציבו. אסור לחזור לימים שבהם המעורבות הפוליטית ניסתה לשלוט בו בלי הפסקה. בסרט הזה של רשות השידור כבר היינו".

הגרסה המוקלטת של הכתבה הוקלטה במרכז לתרבות מונגשת