ברוך ידיד מוגדר בערוץ 14 כ"ראש הדסק לענייני ערבים". הוא דובר ערבית, בקיא בפרטים וכמובן משקף היטב את רוח הערוץ. הערוץ תומך ללא סייג בראש הממשלה בנימין נתניהו ובממשלת הימין על מלא, ומטיף לחיסול חמאס ול"ניצחון מוחלט".
העובדה האחרונה שהיית מצפה לדעת על ידיד, היא שהוא נחלץ בעבר להגנת הבנק הערבי, ענק הבנקאות שנתבע בארה"ב על ידי משפחות נפגעי טרור משום שניהל כספים שנטען שהם כספי טרור.
ב-5 באפריל 2011 הגיש משרד עורכי הדין דיואי ולהבוף, שייצג את הבנק הערבי, חוות דעת באנגלית שכותרתה "דין וחשבון מפריך" (או "מכחיש"). את חוות הדעת כתב ידיד. היא נועדה לשרת את הבנק הערבי כדי להדוף תביעה לפיצוי בסך מיליארדי דולרים מצד נפגעי טרור ובני משפחותיהם של מי שנרצחו בפיגועים קשים בשנות האינתיפאדה השנייה.
כותרת אחד הפרקים בדו"ח של ידיד היא "חמאס אינו מפעיל או שולט בזרוע אזרחית של מוסדות אזרחיים פלסטיניים". כותרת של פרק אחר היא "ישויות פלסטיניות אזרחיות לא היו מנגנון תומך טרור של חמאס, כיסוי לטרור של חמאס או 'מאגר למגויסים חדשים כדי שיוציא לפועל התקפות טרור נגד חמאס'".
ידיד (60) התגייס לצה"ל בשנת 1982 והיה לוחם ומפקד בגולני, אחר כך עבד ככתב לענייני ערבים בסוכנות הידיעות עתי"ם שנסגרה. לפי הערך שלו בוויקיפדיה הוא עבד עם השב"כ בתפקיד של "סוכן פעיל" באזור חברון בעת האינתיפאדה הראשונה.
במשך 14 שנים, עד לפרישתו מצה"ל ב-2007 בדרגת סגן אלוף, מילא כמה תפקידים במינהל האזרחי ובמתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים). בין השאר שימש קצין במינהל האזרחי בחברון, פיקד על מנהלת התיאום והקישור בשכם, שימש יועץ לענייני ערבים בפיקוד מרכז ובמפקדת מתפ"ש. לאחר פרישתו מצה"ל ב-2007 פנה לעסקים פרטיים בתחום המסעדנות.
הבנק הערבי (ARAB BANK) נוסד ב-1930 בידי עבדול חמיד שומאן מהכפר בית חנינא ליד ירושלים, שעשה את הונו בארצות-הברית. הסניף הראשון נפתח בירושלים וכיום יש לבנק, שמרכזו הוא בעמאן (ירדן), 500 סניפים ברחבי המזרח התיכון ומחוצה לה (ארצות הברית אירופה, סינגפור אוסטרליה), וגם בגדה ובעזה.
על רקע האינתיפאדה השנייה הגישו כ-6,000 ישראלים ואמריקאים נפגעי טרור תביעות בארצות-הברית נגד הבנק הערבי. אחת המעורבות בתביעות היתה עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, שעומדת בראש "שורת הדין", עמותה שהתמחתה בהגשת תביעות, בעיקר בארצות הברית, מטעם נפגעי טרור.
במסגרת התביעות נטען כי הבנק סייע במימון פעולות טרור. בין השאר נטען כי מחשבונות הבנק של עמותת צדקה סעודית ועמותות פלסטיניות שהיו קשורות לחמאס, הועברו כספים למחבלים מתאבדים של חמאס.
אריה שפיצן, בכיר לשעבר במתפ"ש, יחד עם ד"ר מאט לוויט, לשעבר חוקר מודיעין ב-FBI שהתמחה בנושאי מימון טרור, הגישו לבית המשפט חוות דעת מטעם התובעים שתמכו בטענה כי חשבונות הבנק היו קשורים לחמאס, שהובילו לפיגועים רבים, מהם מהנודעים לשמצה כמו זה שבמסעדת סבארו בירושלים.
גם ד"ר רוני שקד, לשעבר רכז בשב"כ ועיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וכיום חוקר במכון טרומן, הגיש חוות דעת מטעם התובעים.
אבל ב-2013 הורה בית המשפט לסלק על הסף את תביעותיהם של התובעים הישראלים. ההחלטה נסמכה על פסק דין של בית המשפט העליון האמריקאי, והיא מיישמת את ההלכה המשפטית לפיה אין לתובעים זרים, ובכללם ישראלים, כל אפשרות לתבוע את הבנק הערבי בארצות-הברית.
בעקבות פסיקה זו הגישה קורטני לינדה, אמריקאית שבעלה ג'ון נהרג ממטען צד ברצועת עזה בשנת 2004 בזמן ששימש כאיש ביטחון של דיפלומטים אמריקאים, תביעה נגד הבנק. התביעה התבססה על החוק האמריקאי נגד טרור.
בספטמבר 2014 הרשיע בית משפט מחוזי פדרלי בברוקלין את הבנק באספקת ציוד לחמאס. חבר המושבעים הורה לבנק לשלם פיצויים ל-297 אזרחי ארצות הברית שנפגעו ב-24 פיגועים של חמאס. אולם ב-9 בפברואר 2018 החליט בית המשפט לערעורים שחבר המושבעים פעל בניגוד להוראות בית המשפט, וביטל את ההרשעה.
בסופו של דבר, הסכים הבנק בהסכם פשרה לשלם לכמעט 600 אמריקאים נפגעי טרור סכום עצום, שפרטיו נשמרים בסוד, אך לפי כמה מקורות הגיע למיליארד דולר.
מול חוות הדעות של שפיצן ולוויט, הוגשה חוות דעת מנוגדת שניסתה לגמדן ולהפריכן. זו חוות הדעת שחיבר ידיד. אלוף בדימוס אורי שגיא ותא"ל בדימוס אילן פז, ייעצו במקביל לבנק הערבי במסגרת התביעה.
בחוות הדעת מודה ידיד כי שימש כסגנו של שפיצן בעבודתם במתפ"ש וכי שפיצן היה "המדריך המקצועי" שלו. בכל זאת קובע ידיד כי "למיטב ידיעתי המקצועית ועל סמך שירותנו הצבאי המשותף, למר שפיצן חסרה ההכשרה והמומחיות המקצועית לקבוע האם מוסדות אזרחיים פלסטיניים נשלטו בידי חמאס או שהוא היה מעורב או השתמש בהם במיוחד לפעולות טרור".
בהמשך חוות הדעת לטובת הבנק שנטען כי הוא מסייע לטרור חמאסי, מדגיש ידיד כי "נדרש מבצע מודיעיני מחקרי קלאסי, שכולל איסוף והערכה מודיעיניים כדי שניתן יהיה לקבוע על סמך אמות מידה מודיעיניות שהצטברו במשך זמן בעזרת קציני מודיעין מוסמכים, כי אדם או מוסד פלסטיני מעורב בטרור".
כיצד קצין ישראלי, מי שהוא כיום פרשן בערוץ קיצוני כמו ערוץ 14 ומתגורר בהתנחלות, היה מוכן לסייע לבנק שהואשם בסיוע לטרור?
ידיד אישר בשיחה איתי כי אכן חיבר את הדו"ח בעקבות פנייה של עורכי דין ישראלים, שפעלו בשליחות עורכי הדין האמריקאים של הבנק הערבי. הוא גם הודה כי קיבל עבור חוות הדעת תגמול כספי, שלא היה מוכן לחשוף את פרטיו.
כשביקשתי ממנו שיסביר את מניעיו, סירב ידיד. זה "לא לטלפון", אמר, אולי בניסיון ליצור מראית עין כאילו פעל למען מטרה חשובה ונסתרת. בתשובה לשאלה אם הוא מצטער על שהסכים, תמורת תשלום, לתמוך בבנק (ועל פי טענת התובעים, בארגונים שנחשדו בסיוע לחמאס), חזר ידיד על טענתו "זה לא לטלפון".
דרשן לייטנר, בעצמה פרשנית מבוקשת בערוץ 14, אמרה בתגובה: "אני מאוד מופתעת מהמידע הזה. לא ידעתי שברוך סייע לבנק הערבי".
אלוף משנה (בדימוס) שפיצן, לשעבר ראש מחלקה בייעוץ לענייני ערבים במתפ"ש, מסר בתגובה: "דעתי היא שישראלים בכלל וקציני צבא בפרט שמסייעים לגורם שנחשד בקשר עם חמאס עושים מעשה מכוער".


