בית המשפט העליון דחה את העתירה נגד מינוי ד"ר אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, למרות ששר התקשורת שלמה קרעי מינה אותה ביודעין בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של משרדו והייעוץ המשפטי לממשלה, שהודיעו כי היא אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק.

העותרת, התנועה לאיכות השלטון, טענה כי בהתאם לחוות הדעת והמכתבים של היועצים המשפטיים, יש לבטל את המינוי. מנגד, השר קרעי והמועמדת מינס טענו כי מינס אינה צריכה לעמוד בתנאי הסף, מאחר שמדובר במינוי זמני, וכי חוק הרשות השנייה מתייחס למינוי ממלא מקום ליו"ר המועצה ולא דורש במפורש את תנאי הסף הקבועים למינוי יו"ר קבוע. כך הגיבה גם עמותת הצלחה, שביקשה להצטרף כידידת בית המשפט נגד העותרים, לצידם של קרעי, מינס והרשות השנייה.

השופט נעם סולברג דחה את העתירה, והשופטת גילה כנפי-שטייניץ הצטרפה אליו, בעוד שהשופט חאלד כבוב סבר שהיה מקום להוציא צו על תנאי נגד המינוי משום שבוצע באופן לא תקין.

לדברי סולברג, העובדה שההתייחסות המפורשת למינוי יו"ר זמני בחוק הרשות השנייה אינה כוללת את החובה לתנאי סף כבמינוי קבע, אין בכך דווקא כדי להסיק שהוא פטור מתנאי הסף כפי הנדרש באופן כללי לפי חוק החברות הממשלתיות. אלא שחוק הרשות השנייה כן מפרש כי המינוי הזמני נדרש לצורך רציפות תפעולית של המועצה, וכי המינוי חייב להיות מתוך חברי המועצה הקיימים.

לכן, קובע סולברג, פרשנות של החוק כאילו אותו חבר מועצה צריך לעמוד גם בתנאי הסף של יו"ר קבוע, תסכל את רצון המחוקק מאחר שייתכן מצב לפיו אף אחד מחברי המועצה לא יעמוד בתנאי הסף.

ד''ר אודליה מינס (צילום: אייל טואג, יחסי ציבור הקרייה האקדמית אונו)

ד''ר אודליה מינס (צילום: אייל טואג, יחסי ציבור הקרייה האקדמית אונו)

עוד הוסיף השופט סולברג כי התכלית שבבסיס הדרישה לתנאי סף היא מניעת מינויים פוליטיים לא ראויים ולא מקצועיים, ומכיוון שכאן מדובר במינוי זמני לשלושה חודשים, אין חשש כזה.

בכך התעלם סולברג ממסלול עוקף חוק שסיגלו לעצמם חברי הממשלה: מינוי זמני של מועמד שאינו עומד בתנאי הסף, על מנת לטעון אחר-כך שצבר את הניסיון הדרוש במהלך היותו ממלא מקום ולכן יש לאפשר למנות אותו למינוי קבוע. עם זאת, השופט הוסיף כי "עולה בבירור" כי מינס אינה מינוי פוליטי של מועמדת חסרת ניסיון ויכולות, מאחר שהיא חברת מועצה ותיקה ומנוסה.

השופט סולברג התייחס גם לכך שהממשלה והשר קרעי מינו את מינס בהליך לא תקין, עובדה שלדעת הייעוץ המשפטי לממשלה היתה אמורה בפני עצמה לבטל את המינוי. סולברג קבע כי העובדה שהמינוי הובא לישיבת הממשלה במחטף, מבלי הודעה מוקדמת, אינה פגם מהותי בהליך.

השופט סולברג כלל לא התייחס לכך שהשר קרעי והממשלה הביאו את מינוי מינסה להצבעה ובחרו בה למרות שהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת והייעוץ המשפטי לממשלה הצביעו על כך שאינה עומדת בתנאי הסף. השופט כבוב עמד על התעלמות זו וטרח להוסיף בפסק דינו כי "לא ניתן להסכין למצב בו החלטות מינהליות מתקבלות תוך התעלמות מחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, ובהיעדר הנמקה של ממש".

הייעוץ המשפטי לממשלה הצביע בתגובתו לעתירה על כך שתפקידים רבים בשירות המדינה מאויישים במילוי מקום, לעיתים לתקופות ארוכות מאוד, והדבר פוגע פגיעה חמורה בשירות הציבורי. השופט סולברג מתייחס לכך בתמצית וקובע כי הדבר אכן "מטריד" ופוגע באזרחי המדינה, וכותב כי טוב יעשו "הגורמים הצריכים לעניין" אם יתקנו מצב זה, אולם מכללא מבהיר כי הוא לא מתכוון להתערב בשום צורה בפגיעה זו באזרח.

יצויין כי למרות הררי המילים והפלפולים המשפטיים, הסוגיה כולה - המינוי, העתירה ופסק-הדין - עטופה בגיחוך עצוב. זאת מאחר שהרשות השנייה, הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל, הינה רגולטור כושל, רקוב ומסואב, המתרשל בעבודתו באופן מחפיר, אינו אוכף את החוק עליו הוא אמון ומסתיר את חוסר הפעילות שלו בהתנהלות לא שקופה באופן קיצוני.

מינויה של ד"ר מינס לא צפוי לשנות תו היכר עלוב זה של הרשות השנייה, מאחר שמינס, כפי שהודגש בתגובות המשיבים לעתירה, הינה חברת המועצה הוותיקה ביותר - בשר מבשרה של המועצה הלא מתפקדת.

עוד פוסק השופט סולברג כי הייעוץ המשפטי לממשלה נהג שלא כדין כשלא התיר לשר קרעי ייצוג נפרד, כבקשתו, מאחר שעמדתו היתה מנוגדת לזו של הייעוץ המשפטי לממשלה. סולברג מצטט את עצמו: "יש נסיבות – בהן אין המדובר כאמור על אי-חוקיות ברורה וגלויה – אשר אין בהן לשלול מרשות שלטונית את יומה בבית המשפט, היינו את הניסיון לשכנע את בית המשפט בחוקיות עמדתה. זאת [...] במקרים של חילוקי דעות בתום לב בנושא היכול להיות נתון לפרשנויות שונות'".

השופטת כנפי-שטייניץ ציינה כי היא אינה מצטרפת לעמדה זו של סולברג: "שאלה זאת לא עמדה לדיון במסגרת ההתדיינות שלפנינו ולא הונחו לפנינו עמדות הצדדים הרלוונטיים לדיון בה".

*  *  *

להורדת הקובץ (PDF, 295KB)