נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר (צילום: אנה קפלן)

דעה במקום מידע

"ישראל היום" שב ומוכיח הבוקר כי חרף ההתגייסות החוזרת ונשנית למען בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, יש בכל זאת מידה של עצמאות במערכת העיתון. כבר היו מקרים דומים בעבר, שהתרחשו בדרך כלל כשהעיקרון השני ברשימת העקרונות המתנוססת בכפולה הפותחת של כל גיליון ("לתמוך בשלטון החוק") התנגש בעקרון האפס, זה שכלל אינו מוזכר ברשימה הפומבית (לתמוך בבנימין נתניהו). כמו ברוב המקרים בעבר, גם הבוקר תופס התחקירן והפרשן הבכיר מרדכי גילת את תפקיד מבקר ראש הממשלה.

"למה מתעקש נתניהו להאריך כהונת הולנדר?", שואלת כותרת קטנה בשער העיתון, הכוללת תמצית מטורו של גילת. בטור המלא, התופס את מרבית עמ' 9 בעיתון, חוזר גילת על מה שכתב כבר לפני למעלה משבוע, בטורו הקבוע במוסף "ישראלהשבוע": הארכת הכהונה של נציב המדינה אינה תקינה, מנוגדת להחלטת הממשלה וככל הנראה אינה נובעת ממניעים ראויים.

בשבוע שעבר נדחקה הביקורת של גילת על נתניהו לסיום טורו הקבוע. המידע החדשותי המובהק שנכלל בה – נתניהו החליט להאריך את הכהונה של הנציב עד סוף אוקטובר – לא הגיע לעמודי החדשות של העיתון, אפילו לא לשער המוסף הפוליטי. הבוקר, לאחר ש"הארץ" הפך את המידע שפירסם גילת לכותרת ראשית של גיליון יום שישי האחרון, גם עמודי החדשות של "ישראל היום" כוללים ביקורת על מהלכי ראש הממשלה.

בהקשר זה כדאי לשים לב לעניין עקרוני. התמיכה בנתניהו מעל דפי "ישראל היום" אינה יוצאת רק מגרונו של פרשן זה או אחר, אלא מתבטאת באמצעות הכותרות והניסוחים של הידיעות החדשותיות. באמצעות העימוד, באמצעות הדגשים, באמצעות מתן זכות התגובה הנרחבת ללשכת ראש הממשלה בכל פעם שהיא מותקפת. לעומת זאת, הביקורת על נתניהו באותם העמודים, במקרים הנדירים שבהם היא באה לידי ביטוי, מזוהה עם בעל דעה.

זהו הבדל שאולי נראה קטן, אך הוא בעל משמעות. קוראי העיתון מקבלים את ההגנה על ראש הממשלה כמידע, ואילו את הביקורת עליו כדעה. ביום שבעמודי החדשות של "ישראל היום" תנבע ביקורת על נתניהו מתוך הכותרות והידיעות החדשותיות, בחתימתם של כתבים מן המניין ולא פרשנים, ניתן יהיה להתייחס לעיתון כאל כלי תקשורת עצמאי ולא עוד כביטאון מטעם מנהיג מפלגת הליכוד.

"עיתון" מתחרז עם "ביזיון"

"בסוף השבוע הופתע עמנואל לפגוש את הצלמים והעיתונאים הרבים שחיכו לו בנתב"ג ובאילת", מציין ב"ידיעות אחרונות" איתמר אייכנר במסגרת דיווח על הביקור הפרטי שעורך בישראל ראש הסגל של הבית הלבן, רם עמנואל. הדיווח, המלווה בשני תצלומים [יאיר שגיא] של עמנואל ומשפחתו באילת, תופס את כל עמ' 5 בקונטרס החדשות של העיתון, אף שספק אם יש לו ערך עיתונאי משמעותי.

הכותרת מעל הדיווח, "עלילות עמנואל בארץ ישראל", היא מתחרה ראויה לתואר הכותרת הילדותית של הבוקר. למרבה המבוכה, הכותרת הולמת להפליא את הטקסט של אייכנר, המדווח בין היתר כי עמנואל סעד באילת, לבש חולצת טי לבנה ועתיד לבקר בכותל המערבי, מצדה וים המלח. למרות ניסוחה המטופש, "עלילות עמנואל בארץ ישראל" אינה זוכה בתואר הכותרת הילדותית של הבוקר. היא נכנעת לכותרת המופיעה בעמוד השער של "ידיעות אחרונות", אף היא ליד תצלום ראש הסגל של הבית הלבן – "רם בבגד ים".

תצלום של עמנואל באילת מודפס גם בכפולה הפותחת של "הארץ", תחת הכותרת "מהחדר הסגלגל לים האדום", שמבלבלת במקרה או בכוונה תחילה בין הצבע סגול לצורה האובלית של משרד נשיא ארה"ב. שני עיתונאים [רויטל לוי-שטיין וברק רביד] נדרשו כדי לנפק את המידע לכיתוב התצלום: "ראש סגל הבית הלבן רם עמנואל בא בסוף השבוע לחופשה משפחתית בישראל, במהלכה יחגוג בנו את בר-המצווה. עמנואל בילה בסוף השבוע באילת והשבוע הוא צפוי לנפוש ולטייל ברחבי הארץ, בעיקר בירושלים ובצפון. כמו כן צפוי עמנואל לקיים במהלך השבוע כמה פגישות עבודה, בין היתר, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק".

בתצלום נראה עמנואל ליד דלת הכניסה למסעדה שבה סעד באילת, תחת לוגו המסעדה ולצד אדם הלבוש במדי המסעדה. הקרדיט לתצלום מנוסח כך: "באדיבות מסעדת 'בוסטון פיש אנד גריל'". נראה כי בין שלל הצלמים שעל-פי הדיווח ב"ידיעות אחרונות" עמנואל הופתע לראות בשדה התעופה ובאילת לא היה צלם של "הארץ". אולי ויתר העיתון על עצמאות מערכתית כדי לחסוך את עלות שליחת הצלם. מכל מקום, היכן שהעיתונות מקצצת, היד הנעלמה של השוק החופשי נכנסת לפעולה. אנשי יחסי-הציבור של המסעדה הפכו לספקי התוכן של עמודי החדשות והעבירו לעיתונים תצלומים המשרתים את כולם, למעט הקוראים.

תצלום פרסומי דומה [יהודה בן יתח] של עמנואל לצד האדם במדי המסעדה האילתית מופיע בראש עמ' 6 של "מעריב". מכיתוב התצלום עולה כי האדם במדי המסעדה הוא השף שלה, טל כהן. להבדיל מ"הארץ", ב"מעריב" העבירו לאנשי מסעדת בוסטון פיש אנד גריל לא רק את מלאכת הצילום העיתונאי.

הדיווח הנרחב על ביקורו של עמנואל בישראל [יהודית זילברשטיין ואלי ברדנשטיין], התופס למעלה ממחצית הכפולה השלישית של "מעריב", נסמך רובו ככולו על אנשי המסעדה, ולמעשה נפתח באזכור שמה: "במסעדת בוסטון באילת התקבלה כבר לפני שבועיים ההודעה: אישיות אמריקאית חשובה צפויה להגיע למקום". בהמשך לומד הקורא מדיווחם של זילברשטיין וברדנשטיין מידע טריוויאלי על הסעודה של עמנואל. כך, למשל, מדווח כי בני משפחת עמנואל "טעמו מהכל: סביצ'ה דגים, קלאמרי, מבחר דגי ים, סלטים והמבורגרים" וכי "במהלך הארוחה דיברו בני המשפחה על ירדן ועל פטרה", וכי עמנואל "השאיר טיפ נדיב מאוד למלצרים", אך החשבון "הוגש לתשלום לנציג משרד התיירות". במקומון עברי זניח שנועד לשרת קהילת מהגרים ישראלים בארה"ב לא היו יכולים לנסח זאת טוב יותר.

הכותרות הראשיות

"מפרץ העשן", קוראת הכותרת הראשית של "מעריב", המוקדשת לשריפה שהתחוללה אתמול באזור עכו. כותרות העיתונים האחרים עוסקות בתרגיל צבאי שיתרחש במהלך השבוע הקרוב.

"התרחיש: מאות טילים על העורף", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום". "יש הסבורים כי התרגיל המתחיל היום גורם לבהלה מיותרת בקרב חלק מהציבור", כותב דן מרגלית בטור פרשנות, "ואולי אכן יש מי שנתפסים לפאניקה, אבל אין סיבה של ממש. אי-אפשר להצליח במלחמה בלי אימונים. גם של העורף, וזה מה שקורה במשך השבוע".

"התרגיל שמלחיץ את חיזבאללה", קוראת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", ובפנים העיתון מדווח אלדד בק כי "גורמי מודיעין ישראליים מסרו לשבועון 'דר שפיגל' כי 'חיזבאללה מתכנן פעולת קומנדו נגד ישראל כדי להביא למלחמה חדשה'".

"חיזבאללה גייס אלפים בשל תרגיל העורף בישראל", קוראת הכותרת הראשית של "הארץ". "במדינה שמכוונים אליה, בכל רגע נתון, עשרות אלפי טילים ורקטות המכסים את מרבית שטחה, נראה שאין ברירה אלא לתרגל", מסביר עמוס הראל בטור פרשנות.

להפסיד בכבוד

ביום חמישי האחרון העביר נשיא ארה"ב ברק אובמה בסנאט האמריקאי רפורמה מקיפה ברגולציה הכלכלית, והעיתונים הכלכליים הישראליים מדווחים על כך הבוקר בהרחבה. "דה-מרקר" מקדיש לאירוע כפולת עמודים, וכך גם "כלכליסט", אך נקודות המבט של שני העיתונים שונות.

ב"דה-מרקר" מדווח בכותרת הידיעה על "הישג אדיר לאובמה", ותיבה נפרדת נושאת את הכותרת "הרפורמה מחזקת את ההגנה על הצרכנים: מעמלות אשראי ועד המלצות ברוקרים". "עד שלא תתקבל הצעת חוק סופית – וייתכן שגם שנים לאחר מכן – לא ברור כמה כסף ירוויחו הצרכנים מהרפורמה, אך הקווים הכלליים כבר ברורים", נכתב בתיבה זו, ולאחר מכן נמנים ארבעה תחומים שבהם תגן הרפורמה על הצרכנים.

אך הקווים הכלליים ברורים פחות לקוראי "כלכליסט". בעיתון זה, ההכרזה על הישג לאובמה נדחקת לכותרת המשנה של הידיעה, ואילו הכותרת מצטטת את מנהיג הדמוקרטים בסנאט, שהצהיר כי "החיים הטובים בוול-סטריט ייעצרו בחריקת בלמים". במסגרת סקירת הרפורמה ניתן ביטוי נרחב לא רק למטרות הדמוקרטים, אלא גם להשגות של הרפובליקאים ושל הבנקים הגדולים בוול-סטריט. בתחתית העמוד מופיעות שתי תיבות. האחת מונה את "המרוויחים" ואילו השנייה את "המפסידים".

ברשימת המרוויחים מופיעים שלושה: "בנקים קטנים", "הפדרל ריזרב" ו"הממשל". דווקא ברשימת המפסידים מופיעים "הצרכנים". כתב "כלכליסט" (הקרדיט הרשמי הוא ל"סוכנויות הידיעות") מסביר כי "החוקים החדשים, המיועדים להגן על צרכנים בארה"ב מפני מוצרים פיננסיים מסוכנים, יהיו נתונים לביטול על-ידי רגולטורים במגזר הבנקאי במידה וייחשבו ככאלה העלולים לסכן את המערכת". ברור? הצרכנים מפסידים מהרפורמה כיוון שהחוקים החדשים שנכללים בה ונועדו להגן עליהם יהיו נתונים לביטול אפשרי. הכוונה, ככל הנראה, היא שהרפורמה שעברה בסנאט אינה כוללת סוכנות עצמאית להגנה על הצרכנים, כפי שביקשו להנהיג הדמוקרטים במקור, אלא סוכנות שתהיה כפופה לפיקוח.

על רפורמה ברגולציה של שוק ההון הישראלי לא נכתב דבר בשני העיתונים.

ענייני תקשורת

טובה צימוקי, צביקה ברוט ואיתמר אייכנר מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי הממשלה מתכוונת לתמוך בהצעת החוק שיאסור העסקת דוגמניות שנמצאות בתת-משקל במסגרת מסעות פרסום, וכמו כן יאסור על הצרת היקפי דוגמניות באמצעות תוכנות עריכה גראפיות.

ב"הארץ" מראיין יהונתן ליס את אחת מיוזמי החוק, ח"כ רחל אדטו. באשר לאיסור על שינוי מלאכותי של מראה דוגמניות באמצעות תוכנה גראפית אומרת אדטו: "החוק שנוגע לפוטושופ הוא לא גימיק. אין לי שום בעיה בכל מה שנוגע לתיקון קמטים, לשיפור מראה הפנים, או להצעיר. אין קשר בין זה לבין החוק. המטרה שלנו היא אך ורק למנוע הצרת היקפים של דוגמנים ודוגמניות, כדי שהם לא ייראו רזים מדי. כל דוגמנית בת 22 עוברת היום הצרת היקפים באמצעות המחשב. כל העניין בהצעת החוק הזאת הוא לשבור את מודל היופי שאומר שכמה שאת רזה – ככה את יותר יפה. המודל הזה מוביל לדיאטה, לאנורקסיה ולמוות".

יורם ירקוני מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי מחר יתקיים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב הדיון הראשון במשפטה של ענת קם.

צבי זרחיה ואופיר בר-זהר סוקרים ב"דה-מרקר" את הבעיות שבהן נתונה הרפורמה הכוללת בשוק שידורי הטלוויזיה בישראל. ובאותו עיתון, בר-זהר מביאה ממצאים עגומים שעלו מסקר שבחן את מעמדם של עיתונאים ברחבי העולם. על-פי הדיווח, הסקר מצביע על "אובדן מקומות עבודה, על חוסר ודאות, על ריבוי פלטפורמות ועל התגברות עומס העבודה בקרב העיתונאים". ועוד נתון מעניין בהקשר עצמאות העיתונאים בימינו – " 83% מהמרואיינים אמרו כי יחצנים הם גורם משמעותי בעבודתם".