טקס הכנסת ספר תורה לבית-הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים, אתמול (צילום: פלאש 90)

טקס הכנסת ספר תורה לבית-הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים, אתמול (צילום: פלאש 90)

אף שכבר סיכמנו על סיום המשבר

"ביקורו של סגן הנשיא האמריקאי הסתיים באווירה חיובית", נכתב בכותרת המשנה לראשית על שער "ישראל היום" ביום שישי האחרון ("ביידן: 'מבין שלא היתה כוונת זדון'", היתה הכותרת הראשית). ביום ראשון כתב בן כספית במאמר שחלקו פורסם על שער "מעריב": "הפאניקה של נתניהו מוצדקת, לחשוב שביום חמישי הפיצו אנשיו את הספין שהסיפור נגמר". בחלק שפורסם בכפולה הפותחת האשים כספית גם את מי ש"קנה את הספין": "הביביתון, בטאון המשפחה".

אפשר להציע גם נראטיב אחר: המשבר באמת נגמר, והאמריקאים מנסים להחיות אותו. אתמול באותה כפולה פותחת של "מעריב" כתב אלי ברדנשטיין: "שר בכיר אמר אמש כי המתקפה האמריקאית אינה מקרית. 'האמריקאים רוצים לתקוף את ישראל, ונפלה להם הזדמנות בדמות המשבר של אישור תוכנית הבנייה במזרח ירושלים, כדי לנסות ולסחוט מאיתנו ויתורים נוספים לקראת חידוש המשא-ומתן עם הפלסטינים', אמר השר. 'זאת, על אף שכבר סיכמנו על סיום המשבר'".

היום דוחף "ישראל היום" את המשבר ההוא לכותרת השנייה בגודלה על השער: "אובמה מנצל העלבון לדרוש ויתורים מישראל", ואת הכותרת הראשית למה שהעיתונים כבר הכתירו כמשבר הבא: "כוננות שיא בחורבה" ("בית-הכנסת, ששופץ אחרי 62 שנה, ייחנך היום ברובע היהודי. התנועה האסלאמית והרשות קראו לערביי מזרח ירושלים: עלו למסגד אל-אקצה. כוחות גדולים פרושים ברחבי העיר מחשש להתלקחות").

המשבר ההוא כן מגיע לכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות": "המשבר עם ארה"ב בממדים היסטוריים", ציטוט המיוחס לשגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן. אך ב"מעריב" הקו הלעומתי החריף של כספית מתחלף בכותרת הראשית בידיעה של מיה בנגל, המהדהדת את הידיעה של ברדנשטיין מאתמול: "שר בכיר: 'אובמה מנסה להפיל את נתניהו'" ("בכיר בליכוד המקורב לנתניהו מאשים: 'הנשיא האמריקאי הולך לראש הממשלה על הראש'", נכתב בלשון נופל על לשון בכותרת המשנה. "ברשימת הדרישות שהעבירה קלינטון: ביטול מוחלט של הבנייה ברמת-שלמה, מחווה מיידית לאבו-מאזן 'עוד השבוע' והתחייבות ישראלית לדון בכל נושאי הליבה").

"מבחינת 90% מהישראלים, רמת-שלמה כמוה כתל-אביב, מבחינת שאר העולם רמת-שלמה כמוה כרמאללה", כותב נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", ומוסיף: "למעטים יש כוח להתעמק בפרטים".

האם לתומס פרידמן, הפרשן הבכיר של ה"ניו-יורק טיימס", היה כוח להתעמק בפרטים כשדימה את נתניהו לנהג שיכור במאמר שב"ידיעות אחרונות" מדפיסים היום בעמוד הראשון? לפחות מבחינת פרטי הכיוונים פרידמן לא טרח להתעדכן, והוא מתייחס לרמת-שלמה כאל "מזרח ירושלים".

ועוד שאלה: האם פרידמן דימה את נתניהו לנהג שיכור, כפי שכתוב ב"ידיעות", או דימה את ממשלת ישראל ל"נהגים שיכורים", כפי שכתוב ב"ישראל היום"?

וענת גוב, שמאמרה נגד נתניהו מודפס בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות", האם היא התעדכנה בפרטים? ומי שהחליט למקם הפניה שמנה למאמרה על השער, הממוסגר, כמו שערים רבים אחרים ב"ידיעות אחרונות" של הזמן האחרון, ככתב אישום נגד נתניהו או מי מבני משפחתו – האם גם הוא התעדכן בפרטים?

מבחינת הפרטים, "מעריב" הא מי שמספק אותם, ולא "ידיעות". ברדנשטיין מביא, כאמור, את דרישותיה של קלינטון, ומוסיף השערה שלפיה ההחרפה ביחסו של אובמה לישראל היא תוצאה של לחץ מכיוון הצבא האמריקאי. ברדנשטיין כותב כי קצין אמריקאי בכיר, דייוויד פטראוס, האחראי לפעילות הבטחונית האמריקאית במזרח התיכון, הזהיר את הממשל האמריקאי מהקיפאון המדיני בישראל ומפני הרושם בארצות ערב שלפיו ארה"ב "מתקפלת" בפני ישראל.

הפרטים האלו והמידע הזה מובאים גם ב"הארץ", שם כותב עקיבא אלדר כי לא רק המשבר הנוכחי, אלא גם ביקורו של הרמטכ"ל האמריקאי מייקל מאלן בישראל לאחרונה נועד לא להניא את ישראל מתקיפת איראן, אלא להתרות בה ברוחו של פטראוס. "הארץ" מדפיס גם הוא את המאמר של תומס פרידמן ופותר את התעלומה: נהגים שיכורים ולא נהג שיכור. הנה עוד עדות לחוסר תום הלב של "ידיעות אחרונות".

בינתיים, כאמור, מתכוננים העיתונים לגל מהומות פלסטיני, הפעם בעקבות פתיחת בית-הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים. "התוכנית של חמאס: אינתיפאדה שלישית", מאיימת כותרת ידיעה של אלכס פישמן בעמ' 4 של "ידיעות אחרונות". בפעם האחרונה שהבטיחו העיתונים אינתיפאדה שלישית, ערב פורים, התבדינו.

"אל תתנצלו" היא כותרת מאמר של חיים נבון במדור הדעות של "מעריב". "ככל שישראל מתנצלת יותר, כך האמריקאים לוחצים יותר", כותב נבון. "ממשל אובמה מנצל את ההזדמנות למתקפה חסרת פרופורציות על ממשלת ישראל. ובינתיים נתניהו מתנהג בדיוק לפי התסריט שכתב לו רם עמנואל. אחרי שהתפרסמה ההכרזה המיותרת על הבנייה בירושלים, אסור היה לממשלת ישראל להפגין אשמה ומבוכה. אף ממשלה בעולם אינה מתנצלת על בנייה בבירתה".

שמואל רוזנר, באותו מדור, מזכיר אמירות של קלינטון ואובמה מלפני זמן לא רב, בדבר היותה של ירושלים בירתה המאוחדת של ישראל. רוזנר מזכיר אמירות אחרות של בכירים אמריקאים, נוסף לזו של הקצין הבכיר, בדבר חולשת אובמה וממשלו, וטוען כי לאובמה "קפץ הברק".

יגאל סרנה וניסן שטראוכלר חתומים על הכתבה הפותחת את המוסף "24 שעות" של "ידיעות", ובה רשמיהם מביקור בשכונת רמת-שלמה. "כשאתה נוסע ברחוב ברמת-שלמה, תמיד תגיע למבוי סתום", הם כותבים.

הפשע הלא מאורגן

"כן, גם אתם יכולים להיראות כמו אייל גולן", לשון הפניה על שער "המגזין" של "מעריב", המודפסת מתחת לתמונתו של הזמר הקירח. ההפניה מובילה לכפולת עמודים בענייני אופנה: "זה קרה לכולנו: ימים שבהם הצד המזרחי והמחוספס שלנו השתכנז קצת והתחיל לתת את הטון".

על שער העיתון מופיעה הפניה אחרת: "איל גולן על הדוכן". הדוכן הוא דוכן העדים, כמאמר כותרת עמ' 13 ב"ידיעות אחרונות": "העד: אייל גולן". לא רק גולן, ארבעה עדי מדינה ו-220 עדי תביעה יעידו במשפט נגד העבריין חגי זגורי ושבעה מבריוניו השכירים, הנאשמים בין היתר ברצח, נסיונות רצח, הלבנת הון, הימורים, עבירות נשק וסמים וסחיטה באיומים.

גולן, כמו גם השדרן ירון אילן והבדרן ננסי ברנדס, "מסרו עדות במשטרה על ארגון הפשיעה", אחרי שלפחות כמה מהם הימרו בספינת הימורים בקרדיט שקיבלו "מהארגון", לשון הידיעה של אדוה כהן ב"ידיעות אחרונות". השלושה מכחישים את כל האמור. אגב, הכתבת מאמצת את לשון העבריינים, וחמור מכך, את הנראטיב שלהם. כך אותם בריונים שכירים נקראים בפיה "חיילים", ועדי המדינה שפנו נגדם מכונים "בוגדים".

ובלי שום קשר: במדור הדעות של "מעריב" מזכיר שלום ירושלמי לקוראים את פרשת קורב, ושב ומלין על שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה ואולי הפקיד הוותיק ביותר בשירות המדינה, וגם מושאם של דו"חות ביקורת חמורים של מבקר המדינה ושל כתבות ביקורת ותחקירים עיתונאיים. ירושלמי כותב כי בפרקליטות המחוז חישבו כי מספר השעות שהקדיש הולנדר לחקירת עו"ד אורי קורב – הפרקליט מצוות התביעה את אולמרט ש"ידיעות אחרונות" פירסם בהבלטה מוגזמת את אמירתו "יש שופטים חמורים" – עולה על מספר השעות שבהן נחקר אולמרט על שלל פרשיות השחיתות שבהן הוא חשוד.

"הנציבות מתבלבלת", כותב ירושלמי, מהפרשנים שאינם בעלי לשון משתלחת. "במקום להילחם באולמרט שהשחית את השירות הציבורי, בוחרים הולנדר והממונים על המשמעת לפרק את מערך התביעה נגדו. עולם הפוך".

הרפורמות

"הפחתות המס יוקדמו", מבשרת כותרת "עסקים". לפי יוסי גרינשטיין, "שטייניץ ונתניהו מתכוונים להקדים את הפחתות המסים – בתנאי שההתאוששות במשק תימשך ואיתה צמיחה מהירה ועלייה בהכנסות ממסים". נשמע כמו תוכנית טובה.

נושא אחר שבו עוסק המוסף הכלכלי של "מעריב" הוא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. "שלום זינגר, עורך-הדין של יזמי הנדל"ן", נכתב על השער, "הוא גם היועץ לממשלה בנושא הרפורמה במינהל". אביב לביא מביא את תלונת התנועה לאיכות השלטון בדבר ניגוד העניינים שזינגר נתון בו. משרד ראש הממשלה: זינגר חתם על הסדר ניגוד עניינים. נראה שהכל בסדר.

על הארגונים הירוקים כותבת לירן דנש כי "מחאתם לא עזרה". השר להגנת הסביבה גלעד ארדן היה היחיד שהתנגד אתמול לאישור הרפורמה בוועדת השרים. "חרף המלצת שופטי בג"ץ ועל אף ביקורת הירוקים", כמאמר כותרת המשנה.

יש גם הצלחות לירוקים. "רפורמת התכנון המקורית של נתניהו כללה את ביטול הוולחו"ף, הוועדה לשמירה על הסביבה החופית", נכתב בעמ' 8 ב"כלכליסט". "אחרי הלחץ הציבורי, שגובה על-ידי השר ארדן, חזר בו נתניהו והודיע כי הוועדה תישאר גם אחרי הרפורמה". כותרת הידיעה המרכזית בעמוד: "שרי הפנים לשעבר נגד הרפורמה בתכנון ובנייה" (שירלי ששון-עזר ורויטל חובל).

השרים לשעבר שבהם מדובר הם מאיר שטרית ואופיר פינס. כותרת הגג לידיעה היא: "המתנגדים מתרבים והרפורמה מתקדמת". בטור פרשנות משפטית כותב משה גורלי כי המתנגדים (גורלי מתייחס לארגונים הירוקים שעתרו לבג"ץ) נפלו קורבן למתח שבין הממשלה לבג"ץ, אחרי שהשופט אליקים רובינשטיין נתן "סטירה מיותרת" לממשלה כשאסר עליה "לדון בכל פורום שהוא ברפורמת התכנון". לכן עמדת בג"ץ מאוחר יותר לעתירה בעניין הרפורמה, אף שהיתה אוהדת מאוד לעותרים, דחתה לבסוף את בקשתם.

פרשת רשות המסים

"שמענו שיחות שהאוזן מתקשה לעכל", מצוטטת התובעת הראשית בפרשת השוחד ברשות המסים, מיכל רוזן-עוזר, על שער "דה-מרקר". רוזן-עוזר מתייחסת לשיחות שניהל ג'קי מצא, מי שהיה יו"ר הרשות, עם יורם קראשי וקובי בן-גור. מצא מואשם בכך שמשרתו ניתנה לו כשוחד, כביכול, על-ידי שולה זקן, שהיתה מנהלת לשכתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ויד ימינו. קראשי ובן-גור היו כביכול מי שהשתדלו אצל זקן לטובת מצא, בתמורה טיפל מצא במילוי רצונותיהם של השניים בעניינים הנוגעים לרשות המסים.

אתמול נפתח המשפט, ועיתוני הכלכלה מדווחים על כך כולם. כולם חוץ מ"ידיעות אחרונות", שאינו מזכיר את העניין לא במוסף הכלכלי שלו ואפילו לא במדור הרכילות העסקית. "מה שמקולקל ומושחת הוא מה שקורה במחשכים ובשיחות טלפון", מצוטטת שוב רוזן-עוזר בכותרת כפולת העמודים השנייה של "דה-מרקר", במה שיכול להיות סלוגן למסע פרסום של עיתונים מסוימים.

קצת PR

על קרן PR שמעתם? אם אתם קוראים עיתונים כלכליים, נראה שכן. PR היא קרן הגידור של רפי ברבר ופיטר קלנר, והיא עלתה לכותרות כשנודע על החקירה המשטרתית נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר (החשד הוא כי הקרן היתה חלק מעסקה סיבובית של פיצויים על כשלון מהלך לקניית בנק טורקי, שבמהלכה העביר בנק הפועלים סכום כסף גדול לחברת אלרן שבבעלות משפחת דנקנר). ולפני כן, שמעתם על הקרן? נראה שלא. הקרן מקפידה "לשמור על ריחוק מקסימלי מהתקשורת", כותבים ענת ציפקין וגולן חזני ב"כלכליסט". ואכן, קוראי העיתונות הכלכלית לא שמעו את שמעה של הקרן וכתביה לא הפיצו את לקחה.

והנה השבוע – PR זוכה לככב פעמיים, יום אחר יום, על שער "כלכליסט". אתמול היתה זו ידיעה ("בלעדי") של גולן חזני, מי שמסתמן ככתב הראשי של "כלכליסט", שהביא "התייחסות ראשונה" של הקרן "לקשרים העסקיים שניהלה במקביל מול בנק הפועלים ומול חברת אלרן שבשליטת משפחת דנקנר, שבגינם נחקר בימים אלה במשטרה יו"ר הפועלים לשעבר דני דנקנר", כפי שנכתב בהודעת דואר אלקטרוני שנשלחה למשקיעים בקרן.

"מדיניות הקרן היא לא להגיב לפרסומים בתקשורת, אבל בעקבות הפרופיל של הפרשה בתקשורת בישראל החליטה הקרן לתקשר עם המשקיעים שלה ולהבטיח להם שהקרן פועלת ופעלה תמיד לפי קריטריונים משפטיים וחוקיים נוקשים מאוד", נכתב בהודעה. כותרת הידיעה, שהודפסה במלואה על השער, היתה "קרן PR: 'אנו פועלים בהתאם לחוק'".

אלא שהקרן, כך נראה, החליטה לתקשר גם עם התקשורת. היום מופיעה על שער "כלכליסט" הפניה המציינת בהבלטה את התשואה היפה של הקרן ("לשווקים מתעוררים בינואר-פברואר"; "בלעדי ל'כלכליסט'"), ומובילה לשער מדור "השוק". שם מביאים ציפקין וחזני את משנתו של ברבר בענייני השקעות (הוא מאמין, למשל, בפתיחת פוזיציית שורט על מחיר הגז הטבעי) ומדגישים את הצלחותיו בתחום הזה.

יש תמורה

"כלכליסט" מפרסם את טבלת שיאני השכר בחברות הציבוריות (הדר רז). ב-15 המקומות הראשונים שלוש חברות שמככבות שלוש פעמים: בזק, כלל פיננסים ברוקראז' ווריפון. עלות השכר של תשעת המנהלים הללו מגיעה למיליונים רבים מדי שנה. העיתון מציין גם את ביצועי החברות שמקבלי השכר הללו נמנים עם הנהלותיהן: בזק סיימה את 2009 עם רווח של 3.6 מיליארד שקל, אבל כלל הפסידה 139 מיליוני שקל, ווריפון הפסידה יותר מחצי מיליארד שקל. שנאמר, למנהל טוב צריך לשלם כסף טוב, וגם למנהל גרוע.

ענייני תקשורת

הכותרת הראשית של "כלכליסט" מדווחת: "אלוביץ' יקבל ארכה להחזקת מניותיו ב-yes"; "לפי ההסדר שמגבש בעל השליטה החדש בבזק עם רשות ההגבלים, חלקו ב-yes (32.6%) יועבר לתקופה של עד שנתיים לנאמן או יישאר בידיו תחת מגבלות לתקופה קצרה יותר. אישור ההסדר הכרחי להעברת השליטה בבזק לידי שאול אלוביץ'" (גולן חזני).

עוד בזק: "בזק בינלאומי צפויה לרכוש את חלקה של הארץ בוואלה", מדווח אמיר טייג ב"דה-מרקר". לפי טייג, בזק תנצל את זכותה לעשות זאת לאחר שוואלה הודיעה אתמול כי קבוצת "הארץ" תמכור את מניותיה בפורטל לקרן סקיי תמורת 88.8 מיליון שקל.

עוד ב"כלכליסט": "ההתעסקות ברשתות החברתיות מוגזמת", מצוטט סמנכ"ל השיווק של בזק בכותרת אחת הידיעות על "כנס השיווק הרב-ערוצי" שהעיתון היה שותף לקיומו אך נותר (כמעט) לבד בחזית הדיווח עליו. כותרת המשנה לכתבה חושפת עובדה מזעזעת: "מנכ"לית חטיבת תענוג והנאה בשטראוס מודה כי למרות השימוש המסיבי ברשתות חברתיות, עדיין צריך להשתמש בקמפיין טלוויזיה". אולי קראתי יותר מדי אורוול כשהייתי קטן, אבל המחשבה על כך שבישראל פועלת חברה מסחרית שקוראת לאחת החטיבות שלה "חטיבת תענוג והנאה" מצמררת.

"הרפורמה ברשות השידור תביא לה עודף תקציבי כבר ב-2014", מצוטטים אילן שחורי ואמיר חלדי מחברת הייעוץ tasc, ש"גיבשו את הרפורמה", בכותרת כתבה בכפולת העמודים 27-26 ב"דה-מרקר".

"בית-הדפוס הוותיק, דפוס עלייה ברח' אילת 18 בתל-אביב, הפועל במרתף בשטח 1,000 מ"ר בבניין בן ארבע קומות, יימכר בהליך כינוס נכסים בשל חוב של כ-3 מיליון שקל", מדווחת ידיעה קטנה בשולי עמ' 14 של "דה-מרקר" (שלומית צור). "דפוס עלייה הדפיס במשך שנים רבות את עיתון הבורסה לני"ע. באחרונה, עקב קשיים בשוק הדפוס ורכישת ציוד יקר, נכנסה החברה לקשיים כלכליים וחובותיה תפחו". "המבנה סמוך למושבה האמריקאית-גרמנית באזור מתפתח מבחינה נדל"נית", מסכמת צור.

"דה-מרקר" מקדיש את הידיעה המרכזית במדור הרכילות שלו לכך שג'ודי ניר-מוזס-שלום, אחותו של ארנון (נוני) מוזס, הבעלים של "ידיעות אחרונות", אירחה בסלונה באירוע לכבוד יום ההולדת של אחותה, תמי מוזס, את זקי רכיב, שותפה לעסקים ומי שהודיע כי יקנה שליש מ"מעריב". במסיבה נכח גם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס. ב"דה-מרקר" רואים בכך אות ל"התקרבות הרבה" בין "מעריב" ל"ידיעות אחרונות" "מול האויב המשותף 'ישראל היום'".

עוד נכתב באותה ידיעה, הממוסגרת תחת הלוגו "הון ועיתון", כי במסיבת בר-המצווה של בנה של ורד רמון-ריבלין, אשתו של חיים רמון ועורכת בכירה ב"גלובס", נכח בלוויית זוגתו גם נוחי דנקנר, מי שנבחר ל"איש השנה" של "גלובס".

"לי נראה שכל מי שבינתו בראשו, רואה שאלימות לא משנה דבר בעולם וגם אם כן, זה שינוי רגעי", מצוטט בשער האחורי של "גלריה", מתוך ראיון שנתן ל"הרפרז בזאר", הבמאי ההוליוודי מרטין סקורסזה.