לחרדים בישראל אוריינות דיגיטלית נמוכה ביחס לישראלים שאינם חרדים ועל כן יכולתם לזהות מסרי כזב פחותה, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב-העת האקדמי "קשר" לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית, היוצא לאור ע"י מכון שלום רוזנפלד באוניברסיטת תל-אביב.
המחקר נערך בידי נילי שטיינפלד, יהודית מילצקי, תמר ברנבלום ואלעזר קורנפלד, בסיוע המכון החרדי למחקרי מדיניות והמכון לחקר מדיה חדשים, פוליטיקה וחברה באוניברסיטת אריאל. במוקד המחקר עמדה היכולת להבחין במסרים שגויים או מומצאים המדמים בצורתם ידיעות חדשותיות אותנטיות.
החוקרות בדקו פערי האוריינות בין האוכלוסייה החרדית בישראל לבין כלל האוכלוסייה הלא-חרדית: דתית, מסורתית וחילונית. המחקר התייחס אל שלוש קבוצות אלה כמקשה אחת, בשל ההבדל המהותי בדפוסי השימוש במדיה הדיגיטלית ביניהן לבין חרדים בישראל.
במחקר השתתפו כ-80 נבדקים, כמחציתם חרדים ומחציתם לא-חרדים, כמחציתם גברים ומחציתם נשים, כולם בגילאי 18-63 ובגיל ממוצע דומה. הנבדקים נחשפו ל-11 ידיעות, חמש מהן מהימנות ושש כוזבות. לפי החוקרות, הנבדקים החרדים הגיעו מ"אוכלוסייה עובדת ופעילה במרחבים מתוקשבים", כך שהם ככל הנראה בעלי רמת אוריינות דיגיטלית גבוהה ביחס לחרדים אחרים, שאינם עובדים כלל או שעובדים במרחבים שמרניים יותר.
במחקר ניתן דגש לתשומת הלב שהקדישו הנבדקים למטא-נתונים של הפרסומים שהוצגו בפניהם, וזאת באמצעות מעקב אחר תנועות עיניהם. המטא-נתונים הם אותם נתונים שמופיעים על המסך ויכולים להכיל מידע על הפרסום, להבדיל מנתונים המהווים חלק מהמסר עצמו. למשל, כשמדובר בפוסט ברשת החברתית, הכוונה לאורכו, מספר השיתופים שלו, מספר העוקבים אחר החשבון המפרסם, הוותק של החשבון המפרסם, מספר הקישורים, תווית המעידה על אימות המפרסם וכדומה. כשמדובר באתר אינטרנט הכוונה לכתובת האתר, לתגובות לידיעה וכדומה.
"המשתתפים החרדים הצליחו פחות באופן מובהק במבחן זיהוי מסרי הכזב", נכתב במחקר. הציון הממוצע של המשתתפים החרדים במבחן זה עמד על 77, לעומת 86.6 בקרב המשתתפים הלא-חרדים. בדיקה נוספת העלתה כי הפער לא נבע מחוסר ביטחון של המשתתפים החרדים בדירוג הידיעות אלא מחוסר זיהוי של הידיעות הכוזבות.
עוד נמצא במחקר "הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בכמה מדדים הקשורים לסריקת אזורי מטא-נתונים". הנבדקים החרדים הקדישו פחות תשומת לב לאזורי המטא-נתונים בפרסומים שהוצגו בפניהם, כך לפי המעקב שבוצע אחר תנועות עיניהם.
ההבדלים בין משתתפים חרדים ללא־חרדים בהתמקדות המבט בפוסט פייסבוק (מתוך כתב-העת "קשר")
"קיימים פערים בין הקבוצה החרדית לקבוצה שאינה חרדית שמשליכים על יכולתם של הנבדקים החרדים לזהות ולהתמודד עם תופעת מסרי כזב", כתבו החוקרות. בעוד שלא נמצא הבדל בתפיסה העצמית של הנבדקים החרדים את יכולתם לזהות מסרי כזב, בפועל התגלה פער באוריינות הדיגיטלית וביכולת זו.
"הממצאים המעלים כי היכולת הדלה יותר של החרדים לזהות מסרי כזב, למרות דפוסי הגלישה שאינם שונים משל האוכלוסייה הלא-חרדית, עשויים להצביע על היותם פגיעים יותר במרחב הווירטואלי בכך שהם בסיכון גבוה להיחשף למסרי כזב ולהיות מושפעים מהם", נכתב במחקר. "מכיוון שמסרי כזב עלולים להשפיע על עיצוב וגיבוש תפיסות ודעות, גולשים שאינם מיומנים בזיהוי מסרי הכזב עלולים להיות פגיעים יותר להשפעות אלה".
בהמשך המחקר נכתב כי "ליכולת פחותה של זיהוי מסרי כזב יכולות להיות השלכות משמעותיות מאוד על תפיסות, קבלת החלטות והתנהגות. מסרי כזב עלולים להביא לערעור היסודות המשותפים בחברה, להפחתת האמון במוסדות הציבור ולפגיעה בערכים דמוקרטיים. בסיס ידע משותף ומוסכם על כלל קבוצות האוכלוסייה בחברה הוא ממרכיבי התשתית לקיומה של חברה תקינה ומאוחדת".
לכן, כותבות החוקרות, "יש חשיבות רבה לחיזוק אוריינות הנתונים ולקידום אזרחות הנתונים של כלל האוכלוסיות במדינה, משום שלאי השוויון המתבטא ביכולת פחותה לזהות מסרי כזב יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת מעבר לקידום החברה החרדית ושילובה בחברה הכללית, גם בשמירה על מרקם היחסים העדין בין קבוצות האוכלוסייה".
* * *
לקריאת המחקר המלא