האם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוא ימני רדיקלי? תלוי את מי שואלים. בימים סוערים אלו, לתשובות יש משקל גדול במלחמה על הנרטיב החברתי-מדיני, שחלקו זולג גם לויקיפדיה – מיזם האנציקלופדיה השיתופית, אשר מאחוריו פועלים עורכים מתנדבים. בהמשך לסערות הרפורמה המשפטית, כעת נראה שהעמוד על אודות השר לביטחון לאומי הפך לאחד ממוקדי המאבק על התודעה, כאשר גם בימים אלה מתקיימות הצבעות שיכריעו בנוגע לתוכן.
בעוד שממוצע העריכות לערכים בוויקיפדיה (ביחס לכמות העורכים) עומד על סביבות ה-100 עריכות, הערך של השר בן גביר, שנוצר בשלהי פברואר 2008, הספיק להיערך יותר מ-1,300 פעם. מדובר בכמות שהיא פי 13 מכמות העריכות הממוצעת לערך ויקיפדיה רגיל. בערך של בן גביר לא אותרו עריכות שנעשו בתשלום באופן מוצהר ונדמה שעד כה הדיונים אותנטיים, כשהעורכים המרכזיים של הדף מגיעים מרקעים פוליטיים שונים. כ-20% מתוך הדף נכתב על ידי עורך המזוהה כימני ובערך 20% נוספים נכתבו על ידי עורך המזוהה כשמאלני. שאר העריכות מתפצלות בין מספר עורכים שנפרשים לאורך כל הקשת הפוליטית או שאינם מזוהים פוליטית כלל.
כך למשל, מחלוקת שנפתחה על ידי משתמשת בשם חנה Hanay נוגעת להוספת מידע על מחלוקת משפטית בין השר בן גביר לעובד זר שטיפל באביו לאחר מותו, על בסיס כתבות ב"וואלה" ובאתר "כיפה". חלק מהמחלוקת עוסק בשאלה על אילו מקורות ראוי להתבסס בכתיבת הערך, והאם מרגע שפורסם פסק דין בנושא מותר להסתייע בפרסומים מהתקשורת בכתיבת העובדות. חלק אחר ממנה נגע לתוכן עצמו: "אם מדובר על אישיות ציבורית, בטח ובטח על חבר כנסת, אז יש חשיבות רבה לציין תביעות של אזרחים נגדם בוויקיפדיה. לדעתי זה גם צריך להיות הכלל הכללי", טען ArmorredKnight. מנגד סבר מיכאל.צבאן: "יש הבדלים משמעותיים בין פסק הדין למה שהוצג בתקשורת, בעקבות זאת שיניתי את דעתי ואני סבור כעת שאין טעם להוסיף את הפסקה לערך".
פולמוס נרחב מאחורי הערך נסוב סביב השאלה האם בן גביר ראוי לתואר "רדיקלי". "למה מוסי רז לא מקבל את המילה רדיקלי ובן גביר יותר קיצוני ממנו? זה לא מראה על העמדת צד של הכותב?" שואל המשתמש עמית יבש. משתמש בשם דוד שי הגיב: "רדיקלי הוא מי שרוצה לשנות את שיטת המשטר. אם מניחים שישראל היא מדינת אפרטהייד, הרי מוסי רז רדיקלי ובן גביר הוא במיינסטרים; אם מניחים שישראל היא דמוקרטיה, הרי בן גביר רדיקלי ומוסי רז הוא במיינסטרים. מה ההנחה שלך?".
"אם כך, כל החכ"ים החרדים צריכים לקבל את התווית רדיקלי, שהרי הם בעד מדינת התורה. ובכלל, מניין ההמצאה שבן-גביר בעד ביטול הדמוקרטיה? זו אמירה לא מבוססת, ובעיקר חד-מימדית לאור ריבוי הזרמים המתקיימים במושג הדמוקרטיה. מוסי רז, ומרצ בכלל, הם בעד שינוי הגדרתה וצביונה של מדינת ישראל ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה דמוקרטית בלבד. ההגדרה אד-הוק של הרדיקליות היא בדיחה גרועה", הגיב מנגד משתמש אלמוני.
"הניסיון להציג את בן גביר כלא רדיקלי בשל שינוי כלשהו שחל לכאורה בחצי השנה האחרונה לא סביר. אין שום הוכחה לכך שדעותיו לא נשארו אותן הדעות ושהוא בפשטות מרוסן מלבצע את דעותיו בשל יחסי הכוחות בממשלה וחדלות האישים שלו עצמו", טען SocialTechWorker.
הפצת פייק ניוז – בחוץ
כאשר קיימות מחלוקות שנויות בויקיפדיה, יכולים העורכים להחליט על קיום הצבעה בנושא, כשההכרעה כמו בדמוקרטיה, תהא על פי הרוב. במקרה של המחלוקת על ההגדרה רדיקליות ההצבעה לא יצאה לפועל, שכן העורכים החליטו להחיל החלטת רוב שנתקבלה כמעט שנה קודם לכן, לפיה הרוב סבר שיש להימנע מכתיבה של המילה "רדיקלי" בתיאור מפלגת עוצמה יהודית ולהותיר את השימוש במילה קיצוני בלבד. כך שכיום, מפלגת עוצמה יהודית מוגדרת כ"מפלגת ימין קיצונית ישראלית" ובן גביר "פוליטיקאי ישראלי ימני קיצוני".
ההצבעות על הדיונים בויקיפדיה נמשכות שבעה ימים, כאשר במהלכן העורך או העורכת שפתחו את ההצבעה מציעים מספר אפשרויות (בהתאם לאפשרויות שעלו בדיון), והעורכים בעלי זכויות ההצבעה בוחרים את אפשרות הניסוח המקובלת עליהם.
לאחד מהדיונים בערך שלו תרם בן גביר עצמו בעקבות פעילותו הענפה באפליקצית הטוויטר. כך בדיון שנערך בחודש שעבר בעקבות ציוץ שבו האשים את מתנגדי הרפורמה בחשיפת פרטים של שוטרים, מה שלבסוף התגלה כפייק שמדינה זרה הפיצה. "השר לביטחון לאומי מפיץ פייק ניוז שנוצר על ידי מדינה זרה לשם פגיעה בביטחון הלאומי, כלומר השר לביטחון לאומי מחבל בביטחון הלאומי (ואין זה משנה אם עשה זאת מטיפשות או מזדון או משילוב של השניים) – איך אפשר בכלל לפקפק בחשיבות של מידע זה?" טען המשתמש דוד שי. לדבריו השיב משתמש בשם בורה בורה: "ב-15 מקרים אחרים פטרו את הסנסציה ב'אז אמר'. פתאום כשמגיעים לשר בן גביר אלו החדשות הכי חמות שחייבים, אבל ממש חייבים, להכניס לאנציקלופדיה. אז אמר, עוד שבוע נשכח הכל. אין להכניס זוטות אלה". הדיון הסתיים בתיקו, ולכן המידע לא נוסף לבסוף לערך.
הערך מתעדכן באופן שוטף, מתעבה ומתארך בהתאם לאירועים פוליטיים שונים. כך למשל נוסף לערך בחודש מאי האחרון אזכור על סירובו של השר לביטחון לאומי לוותר על השתתפותו באירוע "יום אירופה" שתוכנן להתקיים בתל אביב, ובחירתו של האיחוד האירופי כתוצאה מכך לבטל את קבלת הפנים הדיפלומטית כדי למנוע את הגעתו של בן גביר.
שליפות האקדח
בחודש דצמבר הוסיף משתמש בשם Fun71528 פסקה על אירוע שבו שלף בן גביר אקדח בחניון של גני התערוכה במהלך ויכוח עם סדרנים. המשתמש מיכאל.צבאן ביקש להוסיף פירוט באשר לזהות הסדרנים – "מוחמד עיסא, הוא אסיר משוחרר שהורשע בגין התפרעות אלימה נגד כוחות הביטחון ותקיפת שוטרים. המאבטח השני, מוחמד שוויקי, הביע בעבר תמיכה במחבל עלי שיוכי שחוסל ב-2016".
עורך אחר בשם Fun71528 התנגד לתוספת: "עברו של המאבטחים לא רלוונטי לתקרית הספציפית. מה שרלוונטי הוא שבן גביר שלף אקדח אל עבר אדם במהלך וויכוח שפרץ". לדבריו הצטרף Eladti: "מסכים עם הכותב מעלי. הרקע של המאבטחים לא היה ידוע בזמן האירוע ולא רלוונטי לאירוע".
"אני גם לא בטוח כמה חשיבות יש לקטע הזה", המשיך מיכאל.צבאן, "האם לדעתכם יש להוסיף לערך יוסי דגן פסקה על כך ששלף את אקדחו לפני כשבועיים? אני סבור שלא".
בן גביר מתעמת עם שוטרים בשנת 2008 (צילום: מיכל פטאל, פלאש 90)
דוד שי כתב: "שליפת אקדח היא אירוע נדיר גם בישראל, שבה אזרחים רבים חמושים. כיוון שכך, כאשר ישראלי שולף את אקדחו פעמיים בשנה אחת, יש שתי אפשרויות: או שהאיש חי בסיכון גבוה במיוחד, או שהאיש משתמש באקדחו בפזיזות. בלי לקבוע מה משתי האפשרויות רלוונטית לאדם שלפנינו, יש לתת לקורא את העובדות הבסיסיות על תופעה חריגה זו". בדבריו התייחס לאירוע שליפת נשק נוסף שביצע השר בן גביר בעימות בשייח' ג'ראח לאחר שטען כי חש מאוים.
"לא פרט מהותי", הגיב משתמש בשם גופיקו. לאחר דיון ארוך הוחלט ברוב קולות להסיר את החלק מויקיפדיה. עורכים שעמדתם לא התקבלה, עמם שוחחנו ב"שקוף", שיתפו כי "לא כל דעה של ויקיפד מושפעת רק משיקולים אנציקלופדיים. לפעמים גם הפוליטיקה משפיעה".
עברו הפלילי של השר
מספר הכניסות לערכים בויקיפדיה משתנה בהתאם למצב האקטואלי שלהם, בעוד שמספר הכניסות הממוצע לערך של איתמר בן גביר הוא 985, ביום שבו עברה הצעת החוק לביטול עילת הסבירות לממשלה ולשרים בקריאה שנייה-שלישית מספר הכניסות לערך שלו עמד על 2,530 – פי שתיים וחצי יותר מהממוצע. הערך שלו נמצא על המוקד לעיתים רבות ודיונים רבים בו נפתחים שוב ושוב בעקביות רבה, ללא שינוי.
על הצורך באזכור הרשעותיו של בן גביר נראה כי אין חולק, אולם גם העורכים שם מבינים שלעיתים הקרב הוא לא רק על התוכן, אלא גם על התצורה והמבנה. תיאור ההרשעות מופיע בפתח הערך של בן גביר, בפסקה השלישית: "במהלך פעילותו הפוליטית הוגשו נגדו, לדבריו, 53 כתבי אישום, שמתוכם הורשע בשמונה עבירות פליליות, בהן התפרעות, הפרעה לשוטר והסתה לגזענות, וכן שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור, ושתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור".
אין דומה ציון הרשעותיו של אדם בתחילת התיאור שלו, לבין ציון הרשעותיו בסוף העמוד, היכן שקוראים רבים לא יטרחו להגיע, כמו כן עולה השאלה האם יש לפתוח פרק ייחודי תחת כותרת מתייחסת לנושא. "נדמה שכדאי לפתוח פרק נפרד להרשעותיו", מציע משתמש בשם גילגמש. "להבנתי בדומה לאולמרט ואחרים רצוי לציין הרשעות בפתיח. שאר המידע יצויין בערך עצמו", סבור משתמש אנונימי. "אני לא חושב שיש כרגע בערך מספיק חומר לפרק מיוחד, ופירוט כל אחד ואחד מכתבי האישום הוא מוגזם לחלוטין לדעתי", משיב להם מיכאל.צבאן. "בוודאי שאין צורך לפרט על כל כתבי האישום. אם אין מספיק חומר לפרק נפרד אז שישאר כמו שזה", משיב גילגמש. כרגע כאמור מופיע תיאור קצר של הרשעותיו בפתיח וכן בעיקר בחלק בשם "פעילות משפטית".