בניסיון לאתר את מה שנותר מהתגייסות התקשורת למען הממסד בעת מלחמה, נערך במסגרת המחקר ניתוח של שיח המדיה, בתקשורת האלקטרונית והכתובה, בארבעת השבועות של מלחמת לבנון השנייה. הממצא המרכזי במחקר,שנגזר מניתוח השידור המרתוני החי של האירועים והדיון הרפלקסיבי על השידור בעיתונות המודפסת לאורך המלחמה, הוא שגבורתו וסבלו של האדם הפשוט הם אלו שעמדו במרכז הדיון הציבורי המתווך. לכל אורך הדרך גילתה התקשורת סולידאריות עם העורף, ורק עם העורף, בהתאם להבנתה כיצד ניתן לתמוך בו בכל אחד משלבי המלחמה.
לתמיכה זו היה ביטוי שונה בשני שלבים שונים של העימות: בשבועיים הראשונים התקשורת התגייסה לטובת המלחמה (צה"ל וההנהגה הפוליטית) ואחד הביטויים המרכזיים היה ההתמקדות בחוסנו של העורף, בניסיון ליצירת דימוי של "עורף חזק", המסוגל לעמוד איתן במתקפה המכוונת כלפיו. הטקטיקה היתה האדרת חוסנו של העורף בדרכים שונות. העצמת העורף בתקופה זו היתה נדבך מרכזי בתמיכה במהלכי ההנהגה וצה"ל. בעוד שהתמיכה בעורף נמשכה גם בשבועיים האחרונים של המלחמה, בתקופה זו היא קבלה ביטוי דווקא בתקיפת הממסד וצה"ל על הפקרת העורף לטילי האויב והפיכתו לקורבן ולנטל.