ערב רביעי היה בושה גדולה עבור השידור המסחרי הישראלי, ובעיקר עבור מערכות החדשות שלו. קשת ורשת, הערוצים 12 ו-13, שידרו במשך שעות ארוכות פרקים של ריאליטי ריקודים ו"האח הגדול", בליווי שטיפת המוח הרגילה של הפרסומות, בזמן שברחבי המדינה עשרות אלפי מפגינים יצאו באופן ספונטני לרחובות להפגין ולמחות בעקבות התפטרות מפקד מחוז מרכז של המשטרה עמי אשד.
עדותו של אשד על הלחצים הפוליטיים שהפעיל עליו שר המשטרה איתמר בן-גביר, לדיכוי אלים של המחאה נגד החקיקה הדורסנית, היו העילה המיידית למחאת רביעי. ברקע, קואליציית נתניהו מעלה הילוך בקידום ההפיכה המשטרית והאופוזיציה חסרת אונים. תפקידם של האזרחים הוא להביע את עמדתם, ותפקידה של התקשורת הוא לדווח.
אלא שזעמם של המפגינים נדחק לטובת שיחות הסלון בבית "האח הגדול" וריקודי הטנגו של דוד דביר ואנה ארונוב. רק השידור הציבורי, תאגיד כאן, המשיך לאורך כל הערב לדווח על הדרמה המתגלגלת בנתיבי איילון ובשאר המדינה.
הבחירה לשדר ריאליטי ופרסומות בעיתוי כל כך דרמטי לא יכולה להיות מוסברת רק ברצון להרוויח עוד כמה לירות. היא מסריחה מפחד להיתפס כ"שמאלנים" או ליברליים מדי, כניעה למתקפה הבלתי פוסקת של רה"מ נתניהו, ממשלתו ואנשי התקשורת הפועלים בשירותו. ערוץ 13, שיצא בקמפיין שמירה על הדמוקרטיה, חופש המחאה והעיתונות, שכח מהר מאוד מה הבטיח לצופים.
המסך המפוצל של הערוצים המסחריים מזכיר את ליל הפינגווינים הנודע לשמצה של התקשורת התורכית לפני עשור שנים, שהתעלמה משיא בדיכוי המחאה נגד שלטון ארדואן. בזמן שערוצי חדשות בינלאומיים שידרו במשך שעות ארוכות את הדיכוי האלים של המפגינים הצעירים בפארק גזי, התקשורת המקומית והגרסאות המקומיות של הערוצים הבינלאומיים, התעלמו ממנה. בערוץ CNN התורכי, שודר סרט דוקו על פינגווינים.
למחרת, הגיעו המוחים לפארק כשהם חבושים מסכות של פינגווינים, כתגובה לכניעה של התקשורת המקומית ללחצי הממשלה. הדימוי של מסך אחד בו נראים פינגווינים משתובבים בקרח ולצידו מסך שני המציג שוטרים חמושים בנשק לפיזור הפגנות, היה לסמל של המחאה.
בעידן הדיגיטלי, של רשתות חברתיות ותוכנות מסרים, מחאות ברחבי העולם מפתחות ערוצים עצמאיים להעברת מסריהם ולתקשורת ישירה עם התומכים והפעילים. זה לא אומר שצריך לוותר על התפקיד החיוני של התקשורת המרכזית, שדעת הקהל הכללית עדיין נשענת במידה רבה על תמונת העולם שהיא מספקת להם. ערוץ 12 הוא עדיין הערוץ הנצפה והמשפיע במדינה. ההחלטה של אבי ניר, המנכ"ל הכל-יכול שלו, לשדר ריאליטי ופרסומות בזמן שהמדינה בוערת, היא בדיוק האצבע שחסרה לנתניהו לקידום החקיקה האנטי-דמוקרטית שלו.