משרד ההסברה, בראשות השרה גלית דיסטל אטבריאן, פרסם בשבוע שעבר סרטון תעמולה שבו הוא מאשים את כלי התקשורת המובילים בעולם בהפצה זדונית של מידע שקרי על ישראל. "זו לא עיתונות", קובעת הפרזנטורית בסרטון, ליטל שמש, שמסיימת בקריאה "בואו נלחם בפייק" ומפנה את הצופים לצריכת מידע מאתר משרד ההסברה שמספק "אינפוגרפיקה, קטעי וידיאו ומידע שימושי שחשוב לדעת".

מה עוד חשוב לדעת? העבודה של שמש, מגישת חדשות בערוץ 14, במשרד ההסברה, מנוגדת לתקנון האתיקה העיתונאי. לפי התקנון, "עיתונאים ואמצעי תקשורת לא יעמידו עצמם במצב שבו קיים חשש ממשי לניגוד עניינים מהותי בין חובותיהם כעיתונאים לבין כל אינטרס אחר" (סעיף 15 א'), ו"עיתונאים לא יעסקו בכל עיסוק, זמני או מתמשך, תמורת תשלום או בחינם, העלול לעורר חשש או מראית עין לניגוד עניינים, ובמיוחד בפרסום, בשיווק וביחסי-ציבור" (סעיף 15 ג').

שמש אינה לבד ברמיסת תקנון האתיקה על-ידי חלטורות, המעמידות אותה בניגוד עניינים. בשנה שעברה פרסמנו כי קרן מרציאנו, העורכת הכלכלית של ערוץ 12, הרצתה בוועידת שוק ההון וקיבלה תשלום מחברה שמעניקה שירותים משפטיים לגופים פיננסיים ומוסדיים בתחום. עוד פרסמנו כי עמליה דואק, הכתבת הכלכלית של חדשות 12, מסקרת חברות וגופים מסחריים ותעשייתיים מעל המסך ומחוצה לו מנחה כנסים בכיכובם.

אלו רק שתי דוגמאות. בעבר כתבנו כאן לא אחת על עיתונאים העוסקים בעבודות צדדיות, כמו הנחיית כנסים, תוך שהם מתעלמים מחובתם האתית ומההיגיון המקצועי הפשוט, לפיו על עיתונאי אסור לקבל כסף מגופים הקשורים לעבודתו.

לפני מספר שנים הוגשה תלונה בעניין ע"י תנועת "הצלחה" לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל, אולם גם בנושא זה, כמו נושאים אחרים אותם היא אמורה או יכולה לאכוף, מגלה הרשות חוסר רצון להתערב. כשפנינו לרשות בעניינה של שמש, הסכימו לומר לנו רק כי "הנושא בבחינה". אפשר להמר כי מדובר בבחינה שתימשך לנצח.

שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן מקדמת סרטון תעמולה של המשרד בכיכובה של "ליטל שמש המדהימה שלנו" (צילום מסך)

שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן מקדמת סרטון תעמולה של המשרד בכיכובה של "ליטל שמש המדהימה שלנו" (צילום מסך)

גם שמש, לבד מעבודתה במשרד ההסברה (ובהנחיית חדשות), מרבה לחלטר. היא הנחתה כנסים של ארגון הקבלנים, לשכת סוכני הביטוח ועמותת יהודי בוכרה. צה"ל שכר אותה להנחות כנס של אגף התקשוב. משרד החינוך שכר אותה להנחות את טקס פרס ישראל (יחד עם עיתונאי ערוץ 12 עפר חדד). משרד התרבות שכר אותה להנחות את טקס המשואות. משרד העלייה והקליטה שכר אותה להנחות טקס הוקרה ומשטרת ישראל שכרה אותה להנחות טקס עיטורים.

מוזר שצריך לכתוב זאת, אך גוף כמו משרד ההסברה, שמדברר את פעילות הממשלה, אמור להיות מחוץ לתחום עבור כל עיתונאי שעובד למען הציבור. תפקידה הבסיסי ביותר של העיתונות הוא לבקר את השלטון, לא לשמש לו דובר בשכר

שמש מוצאת זמן להנחות גם שבתות-תרבות (בפתח-תקווה), אחת מאופציות החילטור הפופולריות ביותר בקרב עיתונאים. מבחינה זו, ערוץ 14 הצעיר מצטרף להתנהלות הפסולה של מתחריו הוותיקים, הערוצים 12 ו-13, שנראה שאין עיתונאי בכיר המועסק על ידם שאינו מחלטר במקביל עבור גופי לובי או גופים שלטוניים כמו עיריות או משרדי ממשלה. חלטורות כאלו הן בניגוד ישיר לעבודה בהגשת חדשות, אבל עבודה עבור משרד ממשלתי שכל עניינו הוא תעמולה, חוטאת פי כמה לאתיקה ולמקצועיות העיתונאיים.

מוזר שצריך לכתוב זאת, אך גוף כמו משרד ההסברה, שמדברר את פעילות הממשלה, אמור להיות מחוץ לתחום עבור כל עיתונאי שעובד למען הציבור. תפקידה הבסיסי ביותר של העיתונות הוא לבקר את השלטון, לא לשמש לו דובר בשכר. זה אמור להיות גם תפקידה של שמש, שמנחה את "המהדורה המוקדמת" בערוץ 14. לשמש, כמו גם למעסיקיה, הדבר לא ברור כלל, וזהו כבר הסרטון השני שמגישה שמש עבור משרד ההסברה (הראשון עסק באמירות של הזמר רוג'ר ווטרס נגד ישראל).

כששאלנו את שמש על כך, היא הגיבה כי "אני פחות מעוניינת לדבר על העבודה שלי". בערוץ 14 סירבו להגיב. איך אמרה שמש בסרטון של משרד ההסברה? זו לא עיתונות.

משרד צעצוע

לסיפור הזה יש עוד צד: זה של משרד ההסברה. כידוע, מדובר במשרד ממשלתי הממומן מכספי מיסים ואמור לשרת את הציבור, ולא בצעצוע פרטי של גלית דיסטל-אטבריאן. אולם כשביקשנו לברר את הרקע להעסקתה של שמש, לא זכינו לתשובות.

בפתח משדר התוכנית "הסיפור המרכזי", שהגישו יחדיו בינואר 2021 בערוץ 20 (שמו הקודם של ערוץ 14), פנתה דיסטל-אטבריאן בקול נרגש לשמש בכינוי "יאחתי" (אחותי) ושמש הגיבה כי היא "מעריצה, מעריכה", את שותפתה להנחיה, שהיא "אחת המבריקות, המוכשרות". "התחושות הדדיות", סיכמה דיסטל אטבריאן.

לא רק את שמש דיסטל-אטבריאן מעריצה ומעריכה, גם את ערוץ 14 כולו. בחודשים האחרונים מגייסת שרת ההסברה את כשרון ההסברה שלה לקידומו של הערוץ, כמו בציוץ המתנשף ממרץ האחרון: "תיכף מגי ושרון יתחילו עם המהדורה המרכזית. אחר כך ינון יעביר את השעה הטלוויזיונית הכי מהנה בטלוויזיה הישראלית בפער. אחר כך אראל יטלטל אתכם במונולוג שיגרום לכם לחשוב ולהרגיש בד בבד. יש לו את היכולת הזאת. עכשיו 14. לחיצה קטנה בשלט שעושה היסטוריה. לכו על זה".

פנינו לדובר השרה וביקשנו הבהרות להתקשרות של המשרד עם ליטל שמש. שאלנו האם נערך מכרז, האם ההתקשרות עם שמש עברה את אישור הגורמים הרלוונטיים, כמה כסף קיבלה שמש עבור הסרטונים, כמה סרטונים מתוכננים לצאת, מדוע השרה רואה לנכון לקדם את ערוץ 14 ואת הצפייה בו והאם זה חלק מתפקידה כשרת ההסברה? הדובר השיב בתחילה כי "הכל חוקי", אחר כך ביקש שנעביר את השאלות במסודר, אך מעולם לא חזר עם תשובות.

עבור דיסטל-אטבריאן יש כאן סגירת מעגל. היא עצמה חילטרה, כאשר עבדה כעיתונאית, אלא שהיא לא עבדה בגוף תקשורת מסחרי אלא בשידור הציבורי. ב-2018 זומנה לבירור לאחר שנחשף כי משרד התרבות רכש ממנה נאומים עבור השרה מירי רגב.

דיסטל-אטבריאן טענה כי הסכום שפורסם שקיבלה, בסך 25 אלף שקל, היה רק הסכום הכללי שהוקצה לעניין, אך בפועל קיבלה רק כ-1,000 שקל. בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה" חשפה כי הסכום האמיתי גדול פי ארבעה. כשהדבר פורסם באתר "העין השביעית", הגיבה כי מדובר ב"התנהלות עיתונאית מביכה" של תקשורת השמאל.