"החשש הוא שימוש של המשטר הסיני באפליקציה לצורך סחיטה, ריגול, השפעה זרה על מערכות בחירות ומעקב אחר אזרחים", הסביר לאחרונה ברנדן קאר, חבר רפובליקאי בכיר ברשות התקשורת הפדרלית (FCC). הכוונה, כמובן, לטיקטוק.
טענות על איסוף ושימוש בעייתים בנתונים נשמעות נגד רשתות חברתיות באופן כללי, אולם כשמדובר בטיקטוק הטון משתנה. הסיבה: בניגוד לרשתות החברתיות הפופולריות האחרות, טיקטוק אינה נמצאת בבעלות מערבית. שולטת בה החברה הסינית בייטדאנס, הכפופה לחוקי המשטר הסיני הדיקטטורי. אלו מאפשרים לראשיו לעשות שימוש בנתונים שחברות מסחריות אוספות.
האפשרות הזו, של שימוש זדוני בפרטיהם של עשרות מיליוני אזרחים, מטרידה מקבלי החלטות בעולם כולו. ב-2020, בשלהי כהונתו, חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו האוסר לבצע עסקאות עם חברת בייטדאנס, בשל חשש לשימוש לרעה של הסינים. ניתן היה לחשוב שמדובר בעוד אקט נמהר של הנשיא השנוי במחלוקת, אולם באופן נדיר אימץ ממשל ביידן את מדיניות קודמו ואפילו החמיר אותה.
ארה"ב איננה לבד בסוגיית החשש משימוש לרעה של הסינים באפליקציה המותקנת במכשירי הטלפון של אזרחים רבים. רק בשבעת הימים האחרונים בריטניה נוספה לרשימת המדינות האוסרת על שימוש באפליקציה בניידים של השירות הציבורי, ואליה הצטרפה גם ניו-זילנד. שתיהן הולכות בדרכן של ארה"ב, קנדה, בלגיה, טיוואן ומוסדות האיחוד האירופי.
כרגע רק שתי מדינות חוסמות כליל שימוש בטיקטוק. האחת היא הודו, שב-2020, במקביל לעלייה במתיחות בין שתי המדינות, חסמה את האפליקציה יחד עם עשרות אפליקציות סיניות נוספות. המדינה השנייה היא אפגניסטן שחוסמת את האפליקציה מטעמי "צניעות".
אבל גם בארה"ב הכיוון דומה: לצד האיסור על התקנת האפליקציה על טלפונים ממשלתיים, בממשל ביידן מנסים להחיות את הניסיונות שהחלו עוד בממשל טראמפ ולאלץ את החברה למכור את השליטה לחברה מערבית - או לעמוד בפני חרם כולל בארה"ב.
עד כה נחסם המהלך מסיבות משפטיות, אולם טיקטוק נמצאת בקרב בלימה בוושינגטון ובמדינות נוספות. ברבעון השני של 2022 זינקו הוצאות הלובינג של בייטדאנס ל-2.1 מיליון דולר, והלוביסטים של טיקטוק בוושינגטון עובדים סביב השעון בניסיון לעצור את הסחף ברשימת המדינות המגבילות שימוש באפליקציה בתחומן, ולמנוע מהקונגרס קבלת החלטה על איסור שימוש גורף באפליקציה בארה"ב.
מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, צפוי להעיד בסוף השבוע בפני הקונגרס, שם ינסה לגייס לטובתו את המוני המשתמשים בתוכנה והידוענים הרבים המתפרנסים ממנה. לקראת העדות התפרסם מטעמו כי האפליקציה הגיעה ל-150 מיליון משתמשים פעילים בארה"ב. ספק אם הנפנוף בפרט הזה יסייע לו במידה ולא ייענה לדרישות הממשל למכור את האחזקות לידיים מערביות.
לידיעת הסינים: בצה"ל אדישים
סחיטה? ריגול? מעקב אחרי אזרחים ועיתונאים? החשש המתגבר בארה"ב ובמדיניות מערביות נוספות, אינו מותיר לעת עתה רושם גדול על מקבלי ההחלטות בישראל, אפילו לא בצה"ל. דווקא אצלנו, היכן שכולם נדרכים לשמע אפשרות לבעיה ביטחונית, במיוחד סכנת ריגול, מגיבים בשוויון נפש לטענות הנשמעות כנגד האפליקציה הסינית.
במענה לשאלה שלנו שהופנתה לדובר צה"ל האם קיימת הגבלה לגבי התקנת טיקטוק בניידים של חיילי צה"ל בכלל, או לפחות בניידים של חברי המטכ"ל וחיילים המשרתים בתפקידים מסווגים, נמסר כי "הסמכות להגבלת השימוש של היישומון טיקטוק בישראל נתונה למדיניות ממשלתית. כרגע אין מגבלות כלשהן על השימוש ביישומון בצה"ל. במקביל צה"ל מבצע הערכת מצב שוטפת אודות שימוש המשרתים ביישומון".
תשובת דוברות צה"ל מצטרפת לתשובת מערך הסייבר הלאומי במשרד התקשורת, כפי שנמסרה השבוע לכתבת אושרית גן-אל מ-ynet: "כמדיניות, מערך הסייבר הלאומי ממליץ למשתמשים בכל רשת חברתית ואפליקציה על ניהול הסיכון באופן מושכל, כגון מסירת מינימום מידע פרטי, שימוש זהיר תוך נקיטת אמצעי אבטחה, ואימות מידע מול מקורות רשמיים", תוך התעלמות מוחלטת מהטענות לגבי השליטה הסינית במידע שהאפליקציה אוספת על המשתמשים.
כשהיה מדובר בקפריזה של נשיא אמריקאי מטורלל, היה קל יותר להתעלם מהאיום הביטחוני והאזרחי שמעמידה טיקטוק, אך כעת מי שמשמיעים את האזהרות הם אנשי ממשל ביידן, מוסדות האיחוד האירופי ומדינות נוספות. בישראל, בינתיים, מקבלי ההחלטות מעדיפים לטמון את הראש בטלפון הנייד.
תאגיד השידור ילך בעקבות ה-BBC?
מחוץ למערכת הביטחון ולשירות הממשלתי, מצאנו בישראל גוף אחד שכן לוקח ברצינות את החשש המתגבר בעולם מפני האפקליציה הסינית. תאגיד השידור הישראלי (כאן 11, רשת ב' ועוד) מסר ל"שקוף" כי הוא בוחן את הנושא.
בבריטניה, תאגיד השידור הציבורי, ה-BBC, ביקש מעובדיו שלא להשתמש בטיקטוק בניידים של הרשת. "אנחנו לא ממליצים להתקין אפליקציית טיקטוק על מכשירים של ה-BBC, אלא אם כן נעשה בה שימוש עסקי. אם אינכם זקוקים לטיקטוק לצורך זה, יש למחוק את האפקליציה", כך הודיעה השבוע הנהלת רשת ה-BBC לעובדיה, זאת אחרי שבריטניה אסרה על שימוש באפליקציה במכשירים שבבעלות השירות הציבורי.
בכך מביעה הרשת את החשש לפיו המשטר הסיני עשוי להשתמש באפליקציה לצורך מעקב וריגול אחרי עיתונאים. ההוראה הבריטית מגיעה אחרי בדיקה ממשלתית שהצביעה על בעייתיות באישורים שטיקטוק דורשת בעת התקנת האפליקציה לגבי אופן איסוף המידע והעברתו לרשויות בסין.
החלטת ה-BBC, החלטה וולונטרית של תאגיד השידור המוערך בעולם, עשויה להתבטא באימוץ מדיניות של גופי תקשורת נוספים. תאגיד השידור הישראלי לא הגביל עד כה את השימוש באפליקציית טיקטוק בקרב עיתונאים, אולם מדוברות התאגיד נמסר כי "הנהלת התאגיד דנה בעניין בימים אלה עם אנשי אבטחת המידע והסייבר של הארגון. בקרוב תהיה חוות דעת".