שר הביטחון מסתודד עם אביו של החייל החטוף גלעד שליט. יום שני, במאהל המחאה בירושלים (צילום: אורי לנץ)
ספין רודף ספין
ידיעה קטנטנה המופיעה היום בתחתית עמ' 26 של "דה-מרקר" מוקדשת לקמפיין חדש של זכיינית הטלוויזיה המסחרית רשת למען שחרורו של החייל השבוי גלעד שליט [אופיר בר-זהר]. החל מאתמול, במסגרת תוכנית חדשה של גדי סוקניק, מופיע על המסך שעון המורה כמה זמן נמצא שליט בשבי. "זה המעט שגוף שידור יכול לעשות כדי להשאיר את הנושא על סדר היום", נמסר מרשת. בעיני מבקרת הטלוויזיה של "ישראל היום", שיר זיו, השעון דווקא מותיר בצופה "טעם רע במיוחד". נמליץ לה, אם כן, שלא תקרא את עיתוני היום.
במחשבה ראשונה, הקביעה של רשת כי "זה המעט" שניתן לעשות למען שליט נראית כמעט מגוחכת. שעון עצר קבוע בפינת המסך של הערוץ הנצפה בישראל הוא לא מעט. אך לאחר עיון בעיתוני הבוקר, נראה כי אכן יש לרשת עוד הרבה מה ללמוד.
השער של "מעריב" שוב מוקדש לשליט. הפעם, תחת סמליל ה"להחליט עכשיו" שהושק אתמול ככותרת ראשית, מופיעה כותרת ראשית חדשה: דרישתם של שרים בקבינט הבטחוני, "תנו לנו להכריע". גם הכפולה הפותחת מוקדשת לשליט, אף שדבר לא השתנה כמעט ביממה האחרונה; אף שבעניינים אחרים (מינוי שר המשפטים למשל) דווקא אירעו אתמול כמה התפתחויות; אף ש"מעריב" לוקח לעצמו קרדיט על חשיפת אותן התפתחויות. אבל על כך בהמשך.
ההתגייסות המלאה של "מעריב" למען שחרור שליט מביאה עימה את השלב שבו ציניקנים מנבאים כי הראיון הראשון עם גלעד שליט לאחר שובו מהשבי כבר מובטח לעיתון. נזכיר לציניקנים כי דווקא הם אמורים לדעת שדבר אינו מובטח בעולמנו. עובדה היא כי תמונת שליט הפעוט כליצן הועברה השבוע דווקא ל"ידיעות אחרונות". הבוקר מקבל "מעריב" פיצוי קל בדמות טור אישי מאת אביבה שליט, אמו של החייל השבוי. בלשון מרגשת פונה שליט אל ראש הממשלה מעל דפי העיתון ומתחננת שיחזיר לה את בנה.
התמונה העולה מקריאת הדיווחים ב"מעריב" מלמדת על אפשרות ממשית להשבת החייל השבוי עוד בקדנציה של הממשלה הנוכחית. בידיעה מאת מיה בנגל מצוטט השר בנימין (פואד) בן-אליעזר כמי שאומר שאם יביאו את ההכרעה בפני הקבינט הבטחוני, "אין לי ספק שהרוב המכריע של הממשלה יהיה בעד". דליה איציק מצוטטת באותה הידיעה כך: "יש סיכוי שגלעד יחזור הביתה לפני תום כהונתו של אהוד אולמרט".
גם ב"הארץ" מופיעים הבוקר סימנים חיוביים. ברק רביד ואבי יששכרוף מדווחים בעמוד השער על "התקדמות במאמצים להביא לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט", ובמסגרת טור פרשנות בעמ' 5 כותב יששכרוף על "סיבה לאופטימיות זהירה", לאור נסיעתו של האחראי על הביטחון בחמאס לקהיר, שם מתנהל המשא-ומתן.
ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, המצב קודר בהרבה. לא רק ששליט אינו מוזכר בשער העיתון והדיווח עליו נדחק לכפולה הרביעית, גם תוכן הדיווח אינו מעודד. הפרשן הבטחוני אלכס פישמן מעריך כי המרחק עד לעסקה רב. "מנסים בשבועות האחרונים בישראל לייצר את התחושה שהמו"מ מתקדם, שאנחנו בשלב קריטי, שיש סיכוי ששליט ישתחרר מן השבי עוד בתקופת כהונתו של אולמרט כראש ממשלה", הוא כותב. "ספין רודף ספין. מישהו דואג לזרות חול בעיני הציבור".
כמה מהאסירים המועמדים לשחרור, המכונים בדרך כלל "אסירים עם דם על הידיים", מכונים בפי פישמן "ארכי-רוצחים", ולגבי הדרישה להביא את ההכרעה לקבינט הבטחוני קובע פישמן כי אף זו "ספין" ו"קשקוש". "אילו היו מציגים לקבינט את הדרישות לחמאס לפני שבוע או שבועיים", כותב פישמן, "היה הקבינט מצביע נגד".
ב"ישראל היום" מבקשים להציע תמונה מאוזנת, ולצד טור דעה התומך בביצוע העסקה מופיע הבוקר טור מאת ד"ר מרדכי קידר, חוקר במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, המתלונן על כך ש"התקשורת כולה משתפת פעולה עם המלודרמה התורנית ומתגייסת לטובתה". קידר אינו קורא לוויתור על המאמצים לשחרור שליט, אלא ממליץ על שיטות אחרות להבאת שחרורו, שרובן ככולן בעייתיות מבחינת החוק הבינלאומי. למשל, הקשחת תנאי המעצר של אסירי חמאס או סגירה הרמטית של "החשמל, המים, המזון, הדלק, התרופות וכל שאר הדברים לעזה". חבל שאי-אפשר לסגור את האוויר שהעזתים נושמים.
משפחת שליט סומכת על גיוס הציבור הישראלי יותר מאשר על הכרעת הציבור הפלסטיני. הקמפיין שלה, המכוון למטרה זו, מתנהל בימים האחרונים באופן מקצועי ואפקטיבי ביותר. לפי דיווח מאת אבי יששכרוף ב"הארץ", המשפחה תשלח היום לחזית התקשורתית את אחיו של גלעד שליט, יואל, "שהוסתר עד כה מהתקשורת". יורי אלון ודניאלי סיריוטי מדווחים הבוקר ב"ישראל היום" על צעד צפוי נוסף בקמפיין של המשפחה – סמוך למאהל המחאה יוצב "אוהל קטן, שידמה את תנאי השבי הקשים שבהם נמצא גלעד".
על-פי "מקורב למשפחה" המשוחח עם כתבי העיתון, "האוהל הקטן יהיה מוחשך לחלוטין ויוצב בו דרגש קטן. מי מהשרים שיגיע למאהל וירצה לחוש ולו במעט מה עובר על גלעד בשבי, יתבקש לשהות באוהל מספר דקות". כך, כמו היו ראשי מדינה גויים המתבקשים לסור ליד-ושם, יתבקשו שרי ממשלת ישראל לקחת חלק במה שמזכיר יותר מכל אטרקציה בפארק שעשועים.
אם יש ממש במידע זה, מדובר בעליית מדרגה רצינית. אחרי שבתחילת השבוע הפכה משפחת שליט את קוראי "ידיעות אחרונות" למבקרים בביתה המדפדפים באלבום התצלומים המשפחתי, היא מבקשת עתה מהציבור להציב את עצמו בשבי מדומה של חמאס (שכן יש להניח כי לא רק השרים ייכנסו לאוהל הקטן עם הדרגש הקטן, אלא גם המצלמות).
שיתוף הפעולה של התקשורת עם הקמפיין של משפחת שליט מרתק. מדי פעם כותבים בגנותו, אך בינתיים לא נודע כמעט דבר על העובדות שמאחוריו. מי הם יועצי התקשורת שמסובבים את העיתונות על אצבעם? מה תיכננו לבצע בעבר ונפסל? מה עוד צפוי להתרחש בקמפיין? כיצד הם מתכוונים לסמן את יום האלף? את הפרטים המעניינים שומרים העיתונאים, כמו במקרים רבים אחרים, לפוסט-מורטם.
אור שמבשר את ההשכמה והזריחה
כפי שצוין לעיל, "מעריב" מעניק לעצמו קרדיט על חשיפה ראשונית של הפשרה המסתמנת בנוגע לתיק המשפטים. בידיעה מאת מרב דוד נכתב כי הפשרה שלפיה התיק יישאר בידי ישראל-ביתנו, אך לא יימסר לדניאל פרידמן, "נחשפה אתמול לראשונה ב-nrg 'מעריב'". וכפי שצוין לעיל, גם הקרדיט העצמי הזה לא עוזר לידיעה להביס את הקמפיין למען שחרור שליט בסדר העדיפויות של העיתון. ב"הארץ" ו"ישראל היום" הופך הנושא לכותרת ראשית. ב"ידיעות אחרונות" לכותרת גג בעמוד השער. ב"מעריב" נדחקת הכותרת לפינה בתחתית שער הגיליון.
אף שהמועמד לתפקיד שר המשפטים, יעקב נאמן, אומר ל"ידיעות אחרונות" כי "אף אחד לא דיבר איתי ואף אחד לא הציע לי את תיק המשפטים" [סימה קדמון, יובל קרני וצביקה ברוט], וחרף העובדה שמזל מועלם מדווחת ב"הארץ" כי נאמן אמר לה ש"לא שמע על כך דבר", נאמן מוצג כמועמד המוביל לתפקיד.
בשולי הידיעות מוזכר כי בעבר נחשב נאמן לסדין אדום בעיני מערכת המשפט, כפי שפרידמן נחשב כעת, עד כדי טענות על תפירת תיק להדחתו, אך נראה שגם האודם של הסדינים הוא עניין יחסי.
דן מרגלית, אחד המתנגדים הבולטים למינוי פרידמן לתפקיד, כותב הבוקר ב"ישראל היום" כי "מה שהובס אמש – אם אכן הידיעה נכונה – אינו פרידמן האיש, אלא הפרידמניזם". מרגלית גם חולק קרדיט ל"איים בתקשורת" שפעלו למען סיכול המינוי ("בעיקר ב'הארץ', ב'ישראל היום' ובקול-ישראל"). זאת ועוד, לאחר שבתחילת השבוע מתח ביקורת מסוימת על מנהיג הליכוד ואף פיקפק במידת השתייכותו אל "בני האור", חוזר בו מרגלית וכותב כי "ראוי נתניהו לצל"ש על שהאזין בסופו של דבר להמיית לבם של בני האור".
רגולציה על העיתונות (הכלכלית)
בשער "דה-מרקר" ובפתח "מרקר ויק" מופיע טור מאת גיא רולניק, הלועג לקמפיין המתנהל לאחרונה מעל דפי "גלובס" במטרה להביא להזרמת כספים לחברות שבבעלות טייקונים. קמפיין זה הגיע לשיאו האחרון בתחילת השבוע. אז, במאמר פרשנות מאת עירן פאר ב"גלובס", נכתב כי "הצד הצדקני של העיתונות הכלכלית יצלוב" את מי שיציע תוכנית שתעזור לחברות שבבעלות טייקונים. הבוקר תחזית הצליבה מתממשת. את מידת הצדקנות נותיר לשיפוטכם.
לפי רולניק, "ויכוח עז ניטש בשבועות האחרונים מעל דפי העיתונות הכלכלית: מי יחלץ את הטייקונים [...] מהסיטואציה המפתיעה והבלתי נוחה שאליה נקלעו כתוצאה מהמשבר הכלכלי".
טורו של רולניק מנוסח בלשון סגי נהור ומציע שלל תוכניות להזרמת כספים מהציבור לטייקונים שנקלעו למצוקה. בין היתר מציע רולניק "רגולציה על העיתונות" ומסביר כי "אירועי החודשים האחרונים מחדדים היטב את הצורך בעיתונות הממוקדת בצורכי הלווים הגדולים. מוצע להקים ועדה עצמאית שבה יכהנו ארבעה מתוך חמשת הלווים הגדולים במשק, ארבעה בנקאים ושלושה עורכי-דין מחמש הפירמות הגדולות, והיא תעקוב באופן שוטף אחר הכיסוי הכלכלי של המשבר הפיננסי וסוג ההצעות המועלות לדיון. עיתון אשר יימצא שאינו קשוב דיו לסיטואציה המיוחדת ייסגר או יועמד למכירה לאחר שניתנה לעורכיו הזדמנות של30 יום לתקן את דרכיהם. במקרה של חילוקי דעות תהיה לעו"ד רם כספי זכות וטו".
ענייני תקשורת
ערן סוויסה מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי נסלי ברדה וטלי פחימה נעצרו לזמן קצר על-ידי כוחות צה"ל לאחר שצילמו כתבה על רקע מחסום צה"לי.
רז שכניק מדווח במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" כי בעלי המניות של זכיינית ערוץ 2, רשת, הזרימו לחברה עשרה מיליון שקל, לאחר שזו נקלעה להפסדים כבדים.
עוד מדווח שכניק כי ועדת מרדכי, ששר התקשורת מינה לבחינת המעבר לשידורים מסחריים ברשיונות במקום בזכיונות, עומדת להמליץ על מעבר לשיטת הרשיונות כבר ב-2012.
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי שר התקשורת היוצא אינו צופה כניסה של פרסומות לשידורי הכבלים והלוויין בשנים הקרובות.
אמיתי זיו מדווח ב"דה-מרקר" כי בנימין נתניהו מבקש להקים רשות תקשורת עצמאית, אך לא לסגור את משרד התקשורת (כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט").
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי לפני שבועיים עלה לרשת האינטרנט אתר אקטואליה ותרבות הפונה לקהילה האתיופית בארץ. האתר, ביתא ישראל שמו, יושק באופן רשמי בשבת הקרובה.
העמוד האחורי ב"מעריב" מוקדש לקידום כתבה שתתפרסם במוסף "סופשבוע" של העיתון.