תעמולה לא מזוהה ולא מסומנת, מועמדים פוליטיים המצטלמים עם חיילים וילדים: כמעט לכל המפלגות והמתמודדים במערכת הבחירות הנוכחית יש עמוד ברשת החברתית טיקטוק, הם מפיצים סרטונים המפרים את חוקי הבחירות ומסרי הקמפיין מוצגים גם בדפים אנונימיים שאינם מצהירים על שייכות מפלגתית - שוב בניגוד לחוק.

רבים מתייחסים עדיין לטיקטוק, המציגה סרטוני וידיאו קצרצרים, כרשת שטותית ולא חשובה במיוחד בשיח הפוליטי, אך לפי נתונים עדכניים בתחילת 2022 היו לטיקטוק לא פחות מ-2.5 מיליון משתמשים פעילים מעל גיל 18 בישראל. פוטנציאל של מנדטים רבים. בבחירות לכנסת ה-25, טיקטוק מתבלטת כג'ונגל של תעמולה אסורה.

כיצד יתכן שפלטפורמה אליה נשואות כל כך הרבה עיניים פועלת מתחת לרדאר של הגופים המפקחים? האם, כמו במשל המפורסם של ברקלי, המטיל ספק בנפילתו של עץ ביער שומם, פוסט שמפר את חוק הבחירות בפלטפורמה שאין בה אף מבוגר אחראי, לעולם לא יגיע לתשומת לבה של ועדת הבחירות המרכזית?

בשנים האחרונות לא ניתן להפריד את הפוליטיקה מהרשתות חברתיות, וגם בבחירות הנוכחיות בולטת פעילות המתמודדים והמפלגות ברשת. חוק הבחירות - דרכי תעמולה, המסדיר את הפרסומים הפוליטיים בתקופת מערכת בחירות, נחקק בשנת 1959, עשרות שנים לפני הולדת האינטרנט, ולפיכך קיים קושי מובנה באסדרת התעמולה ברשתות החברתיות.

המפלגות השונות מתייחסות ברצינות לרשת ומשקיעות בהפצת המסרים שלהן באמצעותה, ובמערכת הבחירות הנוכחית מתמודדת המועמדת הראשונה ש"נולדה" בטיקטוק

סדרה של פסיקות, ותיקון לחוק שנחקק ממש עם פיזור הכנסת ה-24, הצליחו לתת מענה מסוים לאסדרת הפרסומים הפוליטיים ברשתות החברתיות. התיקון החדש לחוק קובע כי כל חשבון מטעם אחת המפלגות הפועל ברשתות חברתיות ועוסק בתעמולה, במימון או שלא במימון, חייב בגילוי נאות.

בעוד שבסבב הבחירות הנוכחי דומה שהמפלגות מצייתות לתיקון לחוק בכל האמור בפעילות שלהן ברשתות הפופולריות בישראל, פייסבוק וטוויטר, נראה כי ישנה רשת אחת שחוקי תעמולת הבחירות לא ממש חלים עליה. טיקטוק, הרשת הצעירה שהפכה תוך שנים ספורות לאחת הדומיננטיות בעולם.

כאמור, המפלגות השונות מתייחסות ברצינות לרשת ומשקיעות בהפצת המסרים שלהן באמצעותה, ובמערכת הבחירות הנוכחית מתמודדת המועמדת הראשונה ש"נולדה" בטיקטוק. הפעילות הפוליטית של הדר מוכתר ומפלגתה "צעירים בוערים" החלה בסרטוני טיקטוק ומשם הגיעה לתקשורת המרכזית. לטיקטוק יש השפעה ברורה על מערכת הבחירות, אך רשויות החוק לא ממש מתעניינות במה שמתרחש שם.

כללי הקהילה של טיקטוק אוסרים על פרסום מודעות פוליטיות בתשלום כבר מספר שנים. הפלטפורמה גם הודיעה בספטמבר על "כיבוי אוטומטי של פונקציית הגדרות פרסום בחשבונות של פוליטיקאים ומפלגות פוליטיות, דבר שיעזור לנו לאכוף בצורה עקבית יותר את המדיניות שלנו". לפי טיקטוק, חשבונות פוליטיים "לא יוכלו לתת או לקבל כסף דרך הגדרות המונטיזציה של טיקטוק, או להוציא כסף בקידום התוכן שלהם ברוב הנסיבות".

"טיקטוק היא קודם כל פלטפורמת בידור, ואנחנו גאים להיות מקום שמפגיש אנשים עם תוכן יצירתי ומבדר", הכריזו ברשת החברתית הסינית, "באמצעות שילוב של הגבלת הגדרות עבור חשבונות של ממשלות, מפלגות פוליטיות ולחשבונות פוליטיים, יחד עם איסור על גיוס כספים, אנו מאמינים שאנו מייצרים את האיזון הנכון בין מתן אפשרות לאנשים לדון בנושאים רלוונטיים לחייהם לבין שמירה על פלטפורמה יצירתית ומבדרת, כמו שהקהילה שלנו רוצה".

הרשת עצמה מעודדת פוליטיקאים להפוך את החשבון שלהם למאומת, אך היא אינה מחייבת זאת, מה שהופך את זיהוי התוכן הפוליטי למורכב

האם ניתן לקחת ברצינות את צפירות הארגעה של הנהלת טיקטוק? מאז חודש יולי התחלנו לעקוב אחרי תוכן פוליטי ישראלי בטיקטוק ואספנו אלפי סרטונים שניתן להגדירם כחלק מתעמולת בחירות, לפי התגיות בהם השתמשו (למשל #בחירות). ביקשנו לבחון באיזה אופן באים לידי ביטוי כללי הקהילה של טיקטוק בנוגע לתעמולת בחירות, וכיצד אלה מתיישבים עם חוקי הבחירות בישראל.

הרשת עצמה מעודדת פוליטיקאים להפוך את החשבון שלהם למאומת, אך היא אינה מחייבת זאת, מה שהופך את זיהוי התוכן הפוליטי למורכב יותר. ואכן, אחד הדברים הבולטים במאגר הסרטונים שאספנו הוא שלא כל חשבונות הטיקטוק הפוליטיים מסומנים ככאלה, ולא כולם מאומתים באופן רשמי (verified), כלומר בעלי תו המזהה אותם כחשבון הרשמי של מפלגה או מועמד. עובדה זו עומדת גם בניגוד לחובת הגילוי הנאות שנחקקה לאחרונה. הצופים בסרטונים לא יכולים לדעת בוודאות שהם צופים בתעמולת בחירות.

כך למשל העמוד "רק ימין" נראה כעמוד תמיכה מובהק באיתמר בן גביר ומפלגתו, עם 12.3 אלף עוקבים וקרוב לחצי מיליון צפיות, אך לא ברור כלל מי מפעיל אותו. עמוד אחר, politics_ill, מפרסם תוכן רב נגד נתניהו ומחנה הימין ולא מזוהה כלל.

דוגמה נוספת להפרה בוטה של חוקי תעמולת הבחירות ברשת היא האופן שבו חיילים מופיעים בסרטונים של מתמודדים בטיקטוק. חוק הבחירות אוסר על מתמודדים לכנסת להציג חיילים בפרסומי תעמולה במהלך 90 הימים שלפני יום הבחירות. למרות שדומה שברשתות החברתיות המקבילות – פייסבוק וטוויטר – המתמודדים לכנסת מכבדים את הוראות החוק (וככל שישנן חריגות, יש מי שמתריע או עותר לוועדת הבחירות המרכזית), בטיקטוק המצב שונה.

הדר מוכתר בסרטון בטיקטוק (צילום מסך)

הדר מוכתר למשל, העלתה שלושה סרטונים בהם היא לובשת מדי צה"ל, בעקבות הביקורת שקיבלה על כך שלא שירתה בצה"ל. סרטון נוסף שהעלה חייל גבעתי מציג אותה בביקור אצל חיילים המביעים את תמיכתם בה כשהיא מפזרת מסרי קמפיין: "אוהבים את הלוחמים, שיהיו ללוחמים דירות" ו"גבעתי מצביעים צ' בקלפיות".

גם שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי העלתה לעמוד הרשמי שלה סרטון שבו היא מגיבה לתלונות של חייל על כך שאוטובוסים לא עוצרים לו, תוך הצגת אותו חייל.

מתמודדים אחרים אמנם לא עברו רשמית על החוק האוסר להציג סרטונים עם חיילים 90 יום לפני הבחירות, אבל הם ממחישים את הבעייתיות שבהגבלות החוקיות לפלטפורמה כמו טיקטוק. בשונה מפלטפורמות אחרות, למועד פרסום התוכן בטיקטוק השפעה פחותה על החשיפה שהוא מקבל. פירוש הדבר הוא שגם סרטונים עם חיילים שהתפרסמו יותר מ-90 יום לפני הבחירות ממשיכים להיות מוצגים ומוצעים למשתמשים במהלך הזמן שאסור להשתמש בו בחיילים לתעמולה.

כך לדוגמה סרטונים מהעמוד של איתמר בן גביר, בנימין נתניהו ובני גנץ, שעלו במקור לפני 90 הימים בהם אסור להפיץ תעמולה עם חיילים, עדיין ממשיכים לצבור צפיות גם היום. הסרטון של בן גביר הועלה לעמוד הנקרא ouzma2, שלפי התוכן המוצג בו נראה כעמוד תעמולה רשמי של מפלגת עוצמה יהודית, למרות שהוא לא מסומן ככזה או בשום סימון רשמי אחר.

מגמת התעמולה בשילוב חיילים תוך שימוש בחשבונות לא מסומנים קיבלה ביטוי נוסף בימים האחרונים. עמוד לא מסומן בשם aboyair (אבו-יאיר הוא הכינוי בו נתניהו משתמש בתעמולה המכוונת לציבור הערבי בישראל) העלה סרטון של נתניהו פוגש חיילי סוללת כיפת ברזל.

איתמר בן-גביר בסרטון בטיקטוק (צילום מסך)

חוק הבחירות אף אוסר על הצגת קטינים מתחת לגיל 15 בתעמולת בחירות. דומה שהמתמודדים לכנסת מתעלמים גם מסעיף זה בסרטונים אותם הם מעלים לטיקטוק. למשל, בסרטון של בן-גביר ניתן לראות בבירור ילדים מתחת לגיל 15 מתקבצים סביבו, ובסרטון אחר שהעלה גנץ, הוא מופיע לצד אם ותינוק. האם אומרת לגנץ: "תחייך, אתה עומד להיות ראש ממשלה".

אלה רק מספר דוגמאות מובהקות להפרה הבוטה של חוקי תעמולת הבחירות בטיקטוק, פלטפורמה שלמרות הפופולריות הרבה שלה בקרב צעירים, נשארת מופקרת כזירת תעמולה בה כל מפלגה ומועמד פוליטי יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

ירדן סקופ היא עמיתת מחקר ותלמידת דוקטורט באוניברסיטת זיגן בגרמניה, במרכז מחקר מיוחד במימון קרן המחקר הגרמנית (CRC Media of Cooperation)

פרופ' ענת בן-דוד היא חוקרת תקשורת דיגיטלית במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה