נולדתי וגדלתי בחיפה. התגוררתי בה מרבית שנותיי. זכרונות הילדות שלי הן מחיפה והמפרץ. חלק ממשפחתי הקרובה והמורחבת עדיין מתגורר בחיפה ובקריות. אני אוהב את העיר ותושביה יקרים ללבי.
עננה גדולה מרחפת מעל מפרץ חיפה מזה שנות דור. מפעל קטלני ממוקם בטבורו של המפרץ ומכה בתושביה ללא רחם. אלפים רבים נפגעו מזיהומי המפעל הזה לאורך השנים. רבים חלו. רבים מתו. אלו שמתו הותירו מאחוריהם חלל פעור בלבבות רבים.
אני, שאיבדתי אחות אהובה שנפטרה מסרטן, מבין את עומק הכאב שחלל כזה מייצר. העיר חיפה מבכה את חלליה ומחפשת ניחומים. תולה תקוות בהצהרות של פוליטיקאים אופורטוניסטים ובתכניות ממשלתיות מחוררות.
אני זוכר את הסיפורים מילדותי על זיהום האוויר בשכונת נווה-שאנן, הצופה אל המפרץ. אני זוכר את החשש ממנו. אני זוכר את המראות. כשלמדתי בטכניון, התגוררתי בעיר נשר הסמוכה. כמעט מדי בוקר ראיתי ממרפסת ביתי את הערפיח מכסה את פני המפרץ ומסתיר את עין השמיים. לא הכרתי אז את הסטטיסטיקות. את חומרת המצב. את אזלת ידה של המדינה.
עידן עופר, בעל השליטה בבז"ן (צילום: משה שי)
איך היתה נוהגת מדינה שאלפים מתושביה היו נספים מפגיעת הפצצת אויב? ברור שהיתה יוצאת מיד למלחמה, שעלותה עשרות מיליארדי שקלים. איך נוהגת ישראל, כאשר מפעל מזהם מכרסם בתושביה, במעין מלחמת התשה? מתרפה, מתרשלת, מתעלמת.
שר המשפטים שלה, גדעון סער, חושש להתחייב על תאריך סגירת המפעל המזהם לפני תחילת מו"מ מולו, שמא יבולע למדינה בשל תביעה כספית של המפעל. שר האוצר שלה, אביגדור ליברמן, לצד בכירי אגף התקציבים, חושש לתקצב תכניות פינוי, שמא לא יימצאו לכך מקורות בשנים הבאות.
האם ישראל לא הכריזה על צעדים מיוחדים בהיקף של מעל 200 מיליארד שקלים לצורך ההתמודדות עם מגפת הקורונה? האם ישראל לא הגדילה לצורך זה את יחס החוב-תוצר שלה? האם ליברמן לא היה מוצא את התקציב, גדול ככל שיהיה, כדי לעצור יחידת מתנקשים המתהלכת בינינו וקוטלת אלפי אנשים?
את בעיית בז"ן, והחללים הרבים שהיא מפילה, אפשר היה לפתור בהרבה הרבה פחות כסף.
האם בכירי האוצר חשבו יצירתית על רכישת השליטה בבז"ן, ששוויה הבורסאי מתנודד בימים אלו סביב 3.5 מיליארד שקלים, כדי שתהיה להם הגמישות הניהולית של פינויה בלוח זמנים שהולם את מצוקת תושבי חיפה והמפרץ, ולא כזה שהולם את כיסיו התפוחים של בעל השליטה במפעל? רכישה כזו, מסדר הגודל של 2 מיליארד שקלים כולל פרמיית שליטה, היא הוצאה מינורית ביחס להוצאה הכוללת החזויה בפרויקט הבראת מפרץ חיפה.
האם שר המשפטים העלה על דעתו את האפשרות להלאים את המפעל המזהם הזה, הס מלהזכיר, כדי לנהל את התהליך נכונה על פי האינטרסים של מי ששלח אותו לתפקידו, קרי אזרחי ישראל?
התשובות לשאלות הללו, הן ככל הנראה לא ולא, לצערי. אחרת, התכנית ההיסטורית שתובא מחר לאישור ממשלת ישראל, תוכנית פינוי בז"ן שמאפשרת למעשה את הרחבת בז"ן, לא היתה נראית כגבינה שוויצרית מחוררת. תוכנית ללא התחייבות להקטנת סך התשתיות הפוסיליות בשל משברי האקלים והזיהום, ללא תאריכי יעד לסיום ההיערכות הממשלתית, ללא תקצוב, ללא שיתוף ציבור ראוי, ללא תכנית מיסויית-סביבתית כוללת שתמריץ את גמילת המשק מדלקי מאובנים. אותם דלקים מזהמים שפרנסתו של המפעל הפוגעני עליהם.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הגיעה כדי לשנות, כך אני מאמין. במו אוזניי שמעתי אותה אומרת שבחרה את המשרד הזה ולא נאלצה לקבלו כסרח עודף, כפי שנדמה היה שנאלצו מרבית שרי הגנת הסביבה לדורותיהם. ראינו כיצד פעלה ללא היסוס מול חברות מזהמות אחרות: קצא"א בהקשר להסכם שינוע הנפט האמירתי, כי"ל בהקשר לכרייה בשדה בריר ועוד. לכן, תפקידה של זנדברג הוא למשוך את השטיח תחת רגלי החוגגים במסיבת הקוקטייל המזויפת הזו, כל עוד לא יתקיימו התנאים הבאים:
1) קביעת תאריך גג לסיום היערכות משק האנרגיה בישראל - בתוך חמש שנים ממועד קבלת החלטת הממשלה.
2) הימנעות מכל בינוי נוסף לצורך אחסון דלקים ותזקיקים, להוציא עבור אחסון גפ"מ (גז פחמימני מעובה - הלא הוא גז הבישול והחימום הביתי) וביטומן (לייצור אספלט).
3) ביטול הזיקה הקיימת בין סיום ההליך התכנוני עבור אתר אחסון הקבע לתזקיקי נפט, לבין הפסקת הזיקוק בבז"ן.
4) קביעת תכנית ממשלתית מפורטת למעבר מאסיבי לתחבורה ציבורית ופרטית חשמלית, לרבות שינויי מיסוי נדרשים (צאו ולמדו מנורבגיה).
5) תקצוב כל הנדרש להיערכות מלאה של משק האנרגיה, לרבות אחסון הגפ"מ והביטומן (ככל שזה לא יוקם ע"י המגזר הפרטי), עוד במועד קבלת החלטת הממשלה.
6) בחינת העומס הזיהומי על העיר חדרה, שיתגבר בשל הצורך לקלוט את הקונדנסט הרעיל שמוזרם כיום לאחסון בחוות תש"ן (תש"א) שבקריית חיים. עם פינוי החווה הקונדנסט צפוי להיות מוזרם דרומה למיכלים במתחם תחנת "אורות רבין" של חברת החשמל. זאת, בזמן שנבחנת הקמתה של תחנה גזית שלישית בעיר (OPC2), נוסף על שימור יחידות פחמיות והמרת אחרות לשימוש בגז.
7) שיתוף ציבור מלא טרם החלטת ממשלה ביחס לתכנית החדשה, ולא התנהלות במחשכים כפי שנעשה עד כה.
אני מעריך שהשרה זנדברג תתנגד מחר להחלטת הממשלה שתוגש תחת השם המכובס: "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה". מדוע אני סבור כך? כי לו הייתי בתפקידה, הייתי מתפטר ממנו לאלתר לולא היו מבוצעים בהחלטה השינויים הנדרשים.
יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית" ומייסד "הפורום לאנרגיה נקיה"