הפובליציסטית סמדר בת-אדם ועיתון "ישראל היום" הפרו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות בפרסום מאמר רווי שגיאות עובדתיות, כך קבע היום (27.2) בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות.
בחודש יוני 2019 פרסמה בת-אדם מאמר במדור הדעות של "ישראל היום" תחת הכותרת "האם תיק 4000 נתפר ע"י הפרקליטות?". במאמר כתבה בת-אדם כי היא מסתמכת בין היתר על סדרת תחקירים בנושא שפרסם אבי וייס באתרו "טלקום ניוז". טוקר, כתב "דה מרקר", הגיש תלונה למועצת העיתונות וטען כי המאמר רצוף שגיאות והטעיות.
הדרך לעצם הדיון בתלונה לא היתה פשוטה: תחילה הודיעה היועצת המשפטית של מועצת העיתונות, עו"ד יעל גרוסמן, כי היא מנועה מלטפל בתלונה בשל ניגוד עניינים. לאחר מכן החליט המשנה שלה, עו"ד איתן להמן, לגנוז את התלונה משום שמדובר במאמר דעה ש"מתבסס על עובדות הניתנות לפירוש שונה". טוקר עירער. ועדת ערר בת שבעה חברים קבעה כי החלטת המשנה היתה שגויה, וכי גם בת-אדם עצמה טוענת כי קביעותיה עובדתיות, ולא פרשניות.
לכן, עברה התלונה לדיון בבית הדין לאתיקה, המונה בהחלטתו שבע "שגיאות עובדתיות והטעיות" להן טען טוקר, בנוסף ל"שורה של אי דיוקים" אותם בית הדין אינו מפרט.
"מאמר דעה, יכול שיהיה מוטה (במקרה הזה לטובת נתניהו), אך הטענות המועלות בו ומוצגות כעובדות, חייבות להיות נכונות ומדויקות. המאמר נושא החלטה זו, לוקה כאמור באי דיוקים ולעיתים במידע שגוי"
כך, לדוגמה, במאמר כתוב כי ראש הממשלה ושר התקשורת לשעבר בנימין נתניהו לא נחקר בתיק בזק, שנפתח בסוף שנת 2016, כיוון ש"הורחק (ניגוד עניינים) ממשרד התקשורת קודם". נתניהו, הזכיר טוקר, שימש כשר התקשורת עד תחילת 2017 ואף עסק בענייני בזק בעודו בתפקיד.
דוגמה אחרת היתה התייחסותה של בת-אדם במאמרה למכתב ששיגר מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה היום שלמה פילבר למנכ"לית בזק דאז סטלה הנדלר ובו אישר את ביטול ההפרדה התאגידית בחברה. לפי בת-אדם, "תוכנו [של המכתב] אושר במישרין או בשתיקה על ידי הפרקליטות, הרשות להגבלים עסקיים והאוצר".
טוקר טען כי המכתב מעולם לא אושר על ידי אף אחד מהגורמים הללו, ולמעשה כל הגורמים (למעט הפרקליטות, שאינה קשורה בעניין) הביעו התנגדות מוצהרת לתוכנו. כדי לאשש זאת נסמך טוקר על פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת מ-2.1.2017, שם התייחסו למכתב של פילבר הממונה על ההגבלים העסקיים והממונה על התקציבים באוצר והביעו התנגדות לתוכנו.
בתגובה לתלונה של טוקר טענה בת-אדם כי המאמר שפרסמה מבוסס על עובדות מוצקות ואילו טוקר הוא ששוגה. לפרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת אין מעמד משפטי, טענה, שכן הוא מתאר "דיון פוליטי, שספינים הם חלק בלתי נפרד" ממנו. לדבריה, היא התייחסה "אך ורק למסמכים רשמיים מהמקור, ובחתימת אנשים האומרים את הדברים".
אבי וייס (צילום: "העין השביעית")
בהמשך למשפט זה בתגובת בת-אדם לתלונת טוקר שהוגשה לבית-הדין לאתיקה, נכתב המשפט הבא: "אבי, בסעיפים 7-8 בפנייתו, מפנה נתי לדו"ח מבקר המדינה, לדבריו הסותרים את טענותינו, דעתך בנדון". אותו "אבי" מוזכר גם בהמשך תגובתה של בת-אדם, במשפט שבו כתבה: "אבי, אין כאן עדות לניגוד עניינים שטענתי כי היה קיים באותה עת, ונתי טוען שלא היה קיים... דעתך?".
חברי בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, שדנו בתלונה, כותבים בהחלטתם "אנו יכולים רק לשער, כי הכוונה למר אבי וייס, שהכותבת מפנה למאמר שכתב באותו נושא, באתר 'טלקום ניוז'. כך או כך, קשה לדעת האם התגובה היא כולה של הכותבת או גם דברים שכתב מר וייס".
"ישראל היום": אין איסור על פרסום עובדות שגויות
ב"ישראל היום" הגיבו לתלונת טוקר רק בבוקר הדיון בתלונה וטענו כי תקנון האתיקה של העיתונות אינו אוסר "פרסום עובדות שגויות" ומחייב את העיתונאי רק לבדוק את נכונות הידיעה טרם פרסומה. לפי "ישראל היום", אם העיתונאי בדק, ובכל זאת פרסם עובדות שגויות, הרי שלא ביצע עבירה אתית.
בנוסף טען העיתון כי אל לו לבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות להגביל את חופש הבעת הדעה והוסיף כי בירור התלונה דורש מבית-הדין לברר שורה ארוכה של עניינים המצויים בלב תיק 4000, "מבלי שבידיו הכלים לבצע זאת".
חברי בית-הדין לאתיקה עו"ד אליעזר פני-גיל, אורה עריף-כץ ואליק מאור, דנו בתלונת טוקר בנוכחותו. בת-אדם לא הגיעה לדיון וכך גם כל נציג מטעם "ישראל היום".
"נודה על האמת: אכן, צודק העיתון בתגובתו, שאין בידינו כלים לבדוק את כל הטענות כדבעי, שכן מי שאינו מצוי בעניין לפני ולפנים, ובפרט בנבכי תיק 4000, לא יוכל לבור את המוץ מן התבן, ולהגיע למסקנות בדוקות, היש דיוק בעובדות אם לאו", כתבו חברי בית-הדין בהחלטתם. עם זאת, לדבריהם, הם עשו מאמץ והחליטו להתייחס רק לעובדות שנכללו במאמר שלגביהן ניתן היה להגיע למסקנה.
"[הכותבת] מספקת מענה חלקי לטענות שנטענו כלפיה, והיא נשענת במידה רבה, על מסכת סבוכה של תמרונים סביב לוחות זמנים, שאין בהם כדי לתת מענה מלא לטענותיו של טוקר"
"לגבי אותן עובדות שבכל זאת בדקנו, מצאנו כי היו אי דיוקים מובהקים מצד הכותבת", קבע בית-הדין. התשובה של בת-אדם לתלונת טוקר, נכתב בהמשך ההחלטה, "מספקת מענה חלקי לטענות שנטענו כלפיה, והיא נשענת במידה רבה, על מסכת סבוכה של תמרונים סביב לוחות זמנים, שאין בהם כדי לתת מענה מלא לטענותיו של טוקר".
כך למשל כותבים חברי בית-הדין: "לא מצאנו בתשובתה של הכותבת הוכחות לטענותיה, כי מכתבו של פילבר בדבר ההפרדה התאגידית של בזק (סעיף 2, לתלונה), אושר על ידי הפרקליטות ומשרד האוצר. כמו-כן, לא מצאנו תימוכין למצג של הכותבת, ולפיו ניתנו לכך גם אישורים של הרשות לניירות ערך".
לפי חברי בית-הדין, "מאמר דעה, יכול שיהיה מוטה (במקרה הזה לטובת נתניהו), אך הטענות המועלות בו ומוצגות כעובדות, חייבות להיות נכונות ומדויקות. המאמר נושא החלטה זו, לוקה כאמור באי דיוקים ולעיתים במידע שגוי (למצער, לא מצאנו תשובות מספקות, לחלק מטענות המתלונן, ואשר יהא בהן כדי להפיס את דעתנו שאכן אין המדובר בשגיאות או בטעויות עובדתיות, כפי שטוענת הכותבת)".
בסעיף 3 לתקנון האתיקה של המועצה נכתב כי "עיתונאים יקפידו, ככל שניתן בהתאם לנסיבות, על דיוק, אמינות ושלמות המידע, ובכלל זה במאמרי דעה [...]". לפיכך, קבע בית-הדין, גם במאמר דעה הנסמך על עובדות יש חובה לבדוק את המידע העובדתי.
עורך "ישראל היום" בזמן פרסום המאמר, בועז ביסמוט (צילום: משה שי)
בסעיף 6 לתקנון נכתב: "עיתונאים המביעים את דעתם האישית, במסגרת תפקידם המקצועי, יעשו זאת בשקיפות, כך שאדם סביר יוכל להבין כי מדובר בהבעת דעה". "אנו מסופקים אם אכן עמדה הכותבת בחובה זו", כותבים חברי בית-הדין.
בית-הדין לאתיקה דחה את עמדת "ישראל היום" לפיה על עיתונאי חלה חובה לבדוק עובדות טרם פרסומם אך אין איסור לפרסם עובדות שגויות. "הרי עצם החובה לבדוק את נכונות הידיעה, לפני פרסומה, כמבואר בסעיף 5א' לתקנון, טומנת בחובה אף את החובה, שלא לפרסמה, כל עוד לא שוכנע העיתונאי בדבר נכונותה", הם כותבים. "[...] בשום פנים ואופן, אין לקבל את העמדה הנטענת (בסעיף 5, לתגובת העיתון), ולפיה אם יוברר כי טרם פרסומה, נבדקה נכונות הידיעה, ואם בכל זאת, כבר פורסם המידע המוטעה/השגוי, אי אפשר לטעון כנגד המפרסם כי עבר עברה אתית".
העובדה כי מדובר במאמר דעה, מוסיפים חברי בית הדין, אינה יכולה לשמש כתירוץ לפרסם עובדות בלתי בדוקות. "לא תמיד המטרה מקדשת את האמצעים", הם מוסיפים.
לנוכח זאת הגיע בית-הדין למסקנה כי בת-אדם ו"ישראל היום" הפרו את סעיפים 3 ו-6 לתקנון האתיקה של המועצה. עם זאת, כיוון שסברו כי הכותבת והעיתון פעלו כפי שפעלו "אולי בשל חוסר מודעות מספקת להגבלות האתיות החלות עליהם", החליטו להענישם בעונש הקל ביותר – אזהרה.
עדכון, 13.3: לאחר פרסום הכתבה, בעקבות פניית הבלוגר וייס, שלחה לו מועצת העיתונות "הבהרה" לפיה ההחלטה שפירסם בית-הדין לאתיקה נגעה רק לבת-אדם ו"אין בה כל קביעה שהיא לגבי מר וייס".