אתמול התבשרנו שהממשלה אישרה את התוכנית הכלכלית להפחתת יוקר המחיה. לכאורה, בשורה מעודדת: נקודות זיכוי למשפחות עובדות, סבסוד צהרונים, מענקי עבודה למשתכרים שכר נמוך והקמת ועדה להפחתת הריכוזיות. אלא שהצעדים הישירים שנקטה הממשלה להתמודדות עם מחאת יוקר המחיה, שכוונה כזכור כלפי מחירי המזון, אינם מעודדים כלל וכלל. למעשה, מדובר בצעד לאחור.

הפחתת המכסים על מזון כאמצעי להתמודדות עם יוקר המחיה תוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה: היא תגביר תחלואה, תזיק לסביבה ותתרום דווקא להעלאת יוקר המחיה.

שיעורי אי הביטחון התזונתי היו קרובים ל-20% עוד טרום הקורונה, אך כפתח לדיון על מחירי המזון חשוב לזכור כי יוקר המחיה הוא רק פן אחד בדיון על מזון, ועל תפקידו בחיים של כל אחד ואחד מאיתנו ושל החברה בכללותה. המזון משפיע לא רק על הכיס שלנו אלא גם, ואולי בעיקר, על הגוף שלנו. ולא רק עליו - אלא גם על הסביבה שבה המזון ואנחנו נמצאים, מכריתת יערות גשם לצרכי חקלאות ועד לפליטה המסיבית של גזי חממה כתוצאה מגידול המוני של בקר ומזון להזנתו בתהליך הגידול.

ההשפעות הללו יכולות להיות מיטיבות ויכולות להיות הרסניות. התוכנית הממשלתית הנוכחית מעודדת, למרבה הצער, דווקא את ההשפעות מהסוג השני.

ממשלת ישראל נגד ממשלת ישראל

התוכנית להפחתת מכסים כוללת מזונות רבים שמשרד הבריאות ממליץ להפחית בצריכתם ואף להימנע מהם כליל. כך נוצרת מציאות אבסורדית בה הממשלה ביד אחת מודיעה כי מזון מסוים הוא מזיק לבריאות, וביד השנייה פועלת להוזיל את מחירו.

נקניקים, למשל, הוכנסו לקטגוריה של מזונות מסרטנים על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות המליץ להפחית דרמטית את צריכתם. "עבור אכילה של 50 גרם בשר מעובד מדי יום, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס עולה ב-18 אחוזים לעומת אי אכילת בשר מעובד", הודיע המשרד הממשלתי. כעת הממשלה מסבסדת את הסרטן הזה.

מזונות אחרים שהמדינה תפחית את המכס עליהם נכללים בקבוצת המזונות האולטרה-מעובדים, המזיקים לבריאות על פי משרד הבריאות וכל גורמי הבריאות העולמיים. מזונות אלו תורמים למגיפות ההשמנה והסוכרת, שפגיעתן קשה עוד יותר באוכלוסיות חלשות. למגיפות הללו יש כמובן גם מחיר כלכלי.

מהלך הפחתת המכס עומד בניגוד מוחלט למהלכים הנדרשים לעצור את המגיפות הללו. למעשה, הוא עומד בניגוד למהלך חשוב ומתוקשר שרק עתה נחקק: המס על משקאות ממותקים. המדינה החליטה למסות את המשקאות הממותקים בשל השפעתם המזיקה על הבריאות והנטל הכלכלי על הציבור ומערכת הבריאות שהשפעה זו מייצרת. מזונות אולטרה-מעובדים לא היו צריכים להיכלל ברשימת המוצרים להוזלתם לציבור בהפחתות מכס אלא בדיוק להיפך, להצטרף למשקאות הממותקים בקבוצת המזונות שיש להגביר את המיסוי עליהם בודאי את החלק שישמש לממימון העלויות הבריאותיות הכרוכות בצריכתו, כדי לעודד הפחתה בצריכתם.

הפחתת מכסים לא מתגלגלת לצרכן

מהלך הפחתת המכסים כנראה גם לא יוביל להפחתת מחירים. הוויתור של המדינה על כספי ציבור בדמות מיסים מיבוא מזון, לא יתורגם להוזלה בפועל לצרכנים.

המהלך יוביל להפסד של המדינה מהפחתת המיסוי, לא יוביל להורדת המחירים לצרכן, ועלול דווקא להעלות את יוקר המחיה

בשנה שעברה פירסם מבקר המדינה דו"ח שבחן בין היתר את הדבר הזה בדיוק, כלומר, ההשפעה של הפחתת מכסים בשוק המזון על המחיר לצרכן. הנה מה שכתב המבקר: "השפעת הפחתות המכסים על המחיר לצרכן - הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס בשנים 2016 - 2020 לרוב לא התגלגלו ברובן לצרכן לעומת התקופה שלפני הפחתת המכסים או פתיחת המכסות".

כלומר, המהלך יוביל להפסד של המדינה מהפחתת המיסוי, לא יוביל להורדת המחירים לצרכן, ועלול דווקא להעלות את יוקר המחיה בשל העלייה בתחלואה כמו בהשמנה, סוכרת ומחלות לב (ואולי אף סיבוכי קורונה אם יגיעו גלים נוספים), שתיגרם בשל הצפת השוק במזונות אולטרה-מעובדים ובשר.

לא רק יוקר המחיה ובריאות הציבור עלולים לסבול כתוצאה מהפחתת המכסים שאישרה הממשלה, גם הסביבה. ישראל מחויבת למהלכים להפחתת פליטות גזי חממה, הפחתת מיסים על יבוא בשר עומדת לכאורה בניגוד למחויבות זאת, בין היתר משום שגידולו אחראי לנתח מסיבי מפליטות גזי החממה בעולם.

חשוב עוד לציין שהפחתת המיסוי על יבוא עגלים בעקבות חוק המזון הובילה לעלייה של מאות אחוזים ביבוא משלוחים חיים, המהווה סיכון תחלואתי משמעותי בהחדרת מחלות בעלי חיים שכבר לא היו נוכחות בישראל, ואיתן סכנה להתפרצות תחלואה שעלולה לעבור מבעלי חיים לאדם.

להבריא את המערכת

לממשלה אפשרות ליישם הוזלה מיידית ובריאה באמצעות מהלכים המבטיחים רווח מכל הצדדים. הראשון שבהם הוא החלת מע"מ דיפרנציאלי על מזון: מע"מ נמוך על סל המזון הבריא הבסיסי ובר הקיימא וגבוה על סל המזון האולטרה-מעובד. המע"מ הגבוה על המזון המזיק יגלם את העלויות החיצוניות שבצריכתו: עלויות הפגיעה בבריאות ובסביבה. מהלך כזה יקל מיידית על השכבות החלשות ומעמד הביניים ויחסוך עלויות בריאותיות וסביבתיות.

צעד רצוי נוסף הוא הכנסת סל המזון הבריא הבסיסי ובר הקיימא לרשימת המזונות הנמצאים בפיקוח מחירים ובראשם הלחם המלא מהגרעין בשלמותו, והוצאת המזונות המזיקים אשר עדיין נמצאים בפיקוח כדוגמת השמנת המתוקה. מה שעוד רצוי להכניס הוא את נציגי התזונה של משרד הבריאות לוועדות הקובעות מדיניות מחירים או כל מדיניות אחרת לגבי מזון ותזונה. כך יכול להימנע פיאסקו כמו זה שאישרה הממשלה אתמול.

מגיפות השמנה וסוכרת, אי ביטחון תזונתי ורעב סמוי, משברי אקלים ובריאות - כל אלו מחייבים אותנו לטרנספורמציה במערכות המזון, מהחקלאי ועד למקרר בבית, ייצור, שיווק, ייבוא, פרסום וצריכה. במקום חקלאות במגננה, תעשייה מזהמת וצרכנות בזבזנית - אנו זקוקים למערכות מזון בריאות ובנות קיימא מותאמות תרבותית.

רפורמת ההפחתה במכסים מנסה לעשות שוב את מה שנכשל שוב ושוב: להפקיר את הטיפול בבעיה לחסדי השוק החופשי. אלא שלא ניתן לטפל במערכות המזון הקריטיות לקיומנו רק על ידי היד הנעלמה. פתרון כזה רק יחריף את המגפות והמשברים מהם אנו סובלים, יפגע בייצור המקומי ויעמיק את עושק הציבור. היחידים שירוויחו יהיו קומץ יבואנים, שיגדילו את רווחיהם, על חשבוננו, על חשבון בריאותנו ועל חשבון המדינה, ממכירת מוצרי קמח נחות משולבים במרגרינה עם קצת מילוי וסוכר, באריזות מרשרשות, במחיר של עשרות רבות של שקלים לקילו.

ד"ר דורית אדלר היא נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא