במשך חודשים ארוכים עסקה התקשורת הבריטית בשאלה מי יהיה האיש שימונה לתפקיד הבכיר ביותר בתעשיית התקשורת במדינה – המנהל הכללי של ה-BBC. עיתונאים, כלכלנים ויועצים מילאו עמודים רבים בספקולציות, דעות והצעות. נאמר שעל המועמד, האמור להצעיד את הרשת לקראת האלף הבא, להיות חכם, יצירתי, משכיל, מנוסה, יוצר, מנהל, ומה לא.
בסוף יוני השנה הכריזה סוף-סוף ועדת המינויים הציבורית על בחירתה המפתיעה. בראש המופתעים עמד הזוכה בתפקיד, גרג דייק, שהעיד שבועות ספורים לפני ההכרעה שסיכוייו להיבחר לתפקיד הרם דומים לאלו של סדאם חוסיין.
מבט חטוף על קורות החיים של המנכ"ל החדש מעלה את הרושם שהוא עונה על כל הדרישות לתפקיד: עיתונאי בכיר, עורך ומפיק, מראשי ערוץ 5 החדש ומנהלה של חברת טלוויזיה עצמאית משגשגת (Pearson TV). אם לא די בכישורים העסקיים והטלוויזיוניים, אפשר להוסיף כי דייק הוא גם מנהלה של קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד, ושבבעלותו מועדון גולף יוקרתי.
למרות הישגיו של דייק, הפתיעה הבחירה משום שבעיצומו של המירוץ לתפקיד התברר כי הוא איש לייבור מובהק. החל מ-1994 ועד היום תרם דייק כ-55 אלף ליש"ט למפלגת הלייבור בראשותו של טוני בלייר. יש הטוענים גם כי העביר כספים רבים למטה הבחירות של ראש הממשלה.
השאלה שהתעוררה מיד היתה אם יש להפקיד את ספינת הדגל של השידורים הציבוריים בבריטניה בידיו של אדם המזוהה ומזדהה עם מפלגה מסוימת, שהיא במקרה, או לא במקרה, מפלגת השלטון.
במשך 75 שנות קיומו נתפס ה-BBC כסמל למערך שידורים ציבורי עצמאי וכמובן א-פוליטי. האם המינוי החדש שבר את המסורת? מפלגת השמרנים השיבה בחיוב. ביום שבו הוכרז על המינוי קבע ויליאם הייג, מנהיג המפלגה, כי דייק אינו ראוי לתפקיד. "לא יעלה על הדעת", אמר מנהיג האופוזיציה, "שאדם התומך כלכלית בגוף פוליטי כלשהו ינהיג את ה-BBC. המנכ"ל אמור לסמל את עצמאותו של גוף השידור הציבורי. כל המפלגות צריכות להיות משוכנעות מעל לכל ספק כי אכן כך הדבר".
ועדת המינויים הציבורית שבחרה את דייק לתפקיד לא התרשמה מההתנגדות וסירבה לשנות את החלטתה. המנכ"ל הנבחר הוא, לטענתה, האיש הטוב ביותר לתפקיד, ומעורבותו הפוליטית אינה אמורה לפגום בתפקודו כראש גוף השידור הגדול במדינה.
למרות נחישות עמדתם, התקשו חברי הוועדה (אנשים רמי דרג ובעלי תוארי אצולה) להתעלם מהתנגדותם הנחרצת של השמרנים, שזכתה להבלטה רבה בתקשורת. ימים ספורים אחרי ההודעה על המינוי נפגשו חבריה והמנכ"ל הנבחר עם ויליאם הייג, מנהיג האופוזיציה.
סר כריסטופר בלנד, יושב-ראש הוועדה, הבהיר לשמרנים ולעיתונאים הרבים כי המנכ"ל הנבחר ידוע כאיש הגון וישר, ושלמרות תרומותיו למפלגת הלייבר הוא אינו נתון ללחציה ולהשפעתה. דייק הודיע כי הוא מתכוון לפרוש לאלתר מעיסוקיו הפוליטיים, וכי בכוונתו לשמר את אי-תלותו ואת הגינותו של ה-BBC.
השמרנים לא התרשמו. מיד בתום הפגישה אמר מייקל אנקרם, יושב-ראש המפלגה, כי היא לא היתה משביעה רצון. המפלגה השמרנית הודיעה, בצעד חריג, על כוונתה להקים גוף חיצוני ובלתי תלוי שתפקידו יהיה לפקח על שידורי ה-BBC ולהבטיח על-ידי כך את אי-תלותו הפוליטית. אנקרם הוסיף, בנימה חמורה, כי בתנאים הקיימים חובה לפקח על התחנה הציבורית. דייק הגיב להצעה הקיצונית בלקוניות בריטית: "אני מבין את החשד המוצדק, אבל נראה לי כי את תפקודי ניתן יהיה לשפוט רק לאחר שאשב על כיסא המנכ"ל ולא קודם לכן".
השמרנים מסרו כי גוף הביקורת החיצוני עדיין לא הוקם, ולפי שעה מנסה המפלגה לעכל את המינוי החדש. בין אם יוקף גוף מעין זה ובין אם לאו, נראה כי תמיכתו של דייק בלייבור תרחף מעליו לאורך כל תקופת כהונתו. במסדרונות ה-BBC דימו את קשריו של המנכ"ל עם הלייבור לפצצת זמן המתקתקת מתחת לשולחנו.
"ה-BBC נאשם לעתים קרובות על-ידי פוליטיקאים בהעדפה מפלגתית", אומר אחד העובדים הבכירים בתחנה. "המנכ"ל חייב להיות במצב שבו הוא יכול לבלום את ההתקפות האלו ולא לתגבר אותן". עובד בכיר אחר הוסיף כי תפקיד המנכ"ל קשה מספיק, בעיקר נוכח התקפותיהם של פוליטיקאים נרגזים. "המצב יהיה גרוע בהרבה לדייק. לא משנה מהי האמת; החשד בהטיה פוליטית יתקיים תמיד".
נראה כי בחירתו של דייק לתפקיד הפתיעה לא רק מסיבות פוליטיות. לשלב הגמר בהתמודדות על תפקיד המנכ"ל הגיעו שני מועמדים ידועי שם נוספים – אלן ינטוב, מנהל הטלוויזיה, וטוני הול, מנהל חטיבת החדשות. שניהם אנשי BBC מובהקים, יוצרים ומנהלים מהדרגה הראשונה. דייק הוא המועמד היחיד ברשימה הסופית לניהול הארגון המזוהה דווקא עם טלוויזיה מסחרית.
דייק מוכר לצופי הטלוויזיה כמי שהביא למרקע שעשועונים פופולריים דוגמת "בינגו" ואת הבובה חסרת החן רונלד, שהסתובבה בלימוזינה ורודה בחופי בריטניה. במלים אחרות, דייק הוא אחד הסמלים המובהקים של טלוויזיה מסחרית פופוליסטית. את דרכו המקצועית הוא החל בשנות השבעים כעיתונאי בתחנת השידור העצמאית LWT. משם המשיך כמנהל של תחנות עצמאיות יוקרתיות. שמו הולך לפניו כמנהל קשוח ורדיקלי שלא היסס לקצץ בהוצאות תחנות השידור שניהל. כיום הוא ידוע כמולטי-מיליונר שעשה את הונו מתעשיית הטלוויזיה.
במסדרונות ה-BBC חוששים שמינויו של דייק למנכ"ל, שאמור להצעיד את תחנת השידור היוקרתית לאלף הבא בעידן של ריבוי ערוצים וטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, מסמל, אולי, מגמה חדשה. עובדי ה-BBC טוענים שהתחנה הציבורית, שנהנתה עד כה מתקציב ממשלתי מפואר ומהכנסות מתשלומי אגרה גבוהים, תתפקד תחת שרביטו של דייק כתחנה מסחרית נוספת.
המנכ"ל החדש אינו מכחיש את כוונתו ליעל את הרשת, אבל הוא מקפיד להבהיר כי הוא מכיר בנחיצותו של ערוץ ציבורי כדוגמת ה-BBC וכי בדעתו להבטיח את מעמדו ואת איכות שידוריו. בכל מקרה, נערכת ה-BBC לאלף הבא עם שלושה ערוצים דיגיטליים חדשים, אתר האינטרנט הגדול באירופה וסוללות של יועצים אסטרטגים.
תמר אשורי כותבת את הדוקטורט שלה בתקשורת ב-London School of Economics
גיליון 22, ספטמבר 1999