עו"ד יוסי כהן, בא כוחו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ישלם פיצוי בסך עשרות אלפי שקלים למני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, בגין הוצאת דיבתו, כך קבע אתמול (30.8) בית-משפט השלום בהרצליה. בנוסף יקבל נפתלי עוד עשרות אלפי שקלים מעו"ד דוד שמרון, שאף הוא ייצג בעבר את נתניהו, כמו גם מתנועת הליכוד שבראשה עומד נתניהו ומשני עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה בתקופה שבה התגוררה בו משפחת נתניהו.
נפתלי היה לאחד ממובילי המחאה האזרחית נגד נתניהו, לאחר שחשף את תנאי העבודה הפוגעניים במעון ראש הממשלה בתקופת נתניהו. נפתלי זכה בתביעה הנזיקית שהגיש נגד משרד ראש הממשלה, בין השאר בשל התנהלותה של שרה נתניהו, אשתו של ראש הממשלה. נפתלי אף העיד במשטרה על ההתנהלות במעון.
בתחילת שנת 2015, על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה ובעוד תביעתו של נפתלי נגד משרד רה"מ מתנהלת, התכנסו נציגי משפחת נתניהו למסיבת עיתונאים שבה, בין היתר, הטילו את האשמה בהוצאות החריגות של המעון על אב הבית לשעבר נפתלי. מלבד הדובר והיועץ ניר חפץ השתתפו במסיבת העיתונאים גם עורכי-הדין דוד שמרון ויעקב בורובסקי, ובמסגרתה הואשם נפתלי בהגשת תצהיר כוזב ובחריגה בהוצאות מעון ראש הממשלה.
עורכי הדין יעקב בורובסקי (מימין) ודוד שמרון במסיבת העיתונאים בה השמיצו את מני נפתלי בשליחות משפחת נתניהו. לוחש באוזנו של שמרון: ניר חפץ, היחצן של משפחת נתניהו שהפך לעד מדינה נגדם, 17.2.15 (צילום: בן קלמר)
עו"ד שמרון טען בין היתר כי נפתלי "הזמין על דעת עצמו כמויות מזון גדולות" ובראיון ל"אולפן שישי" טען כי אב הבית "הגיש תצהיר סותר לבית הדין לעבודה" וכי אמינותו "צריכה להתברר על ידי רשויות החוק". עו"ד שולמית אשבול, שותפתו של בורובסקי למשרד, טענה בין היתר בראיון ליוסי הדר ברשת ב' כי הוצאות מעון ראש הממשלה תפחו בתקופתו של נפתלי. בראיון שהעניק חפץ לרזי ברקאי בגלי-צה"ל טען חפץ כי נפתלי אחראי להתנהגות "קשה ביותר".
עו"ד כהן, שאף הוא מקורב למשפחת נתניהו, התראיין בתוכנית הלילה של ערוץ 2 וטען כי נפתלי הוא "אדם כזבן, בלתי אמין, פרובוקטיבי", "אדם שאסור להאמין לו" אשר בתקופתו כמעט הוכפלו הוצאות המזון במעון "בגלל שהוא נהג בצורה לא מאוזנת" ו"עשה זאת בכוונה".
בשל אמירות אלו, ואחרות, הגיש נפתלי, באמצעות עורכי-הדין דן חי ותום שנפ, תביעת דיבה נגד חפץ, שמרון, אשבול וכהן, וכן נגד תנועת הליכוד ושניים מעובדי המעון, אמנון זכאי ועפרה שמעוני, שאף הם לדבריו הוציאו דיבתו בקשר להוצאות המעון.
עו"ד יוסי כהן באחד הדיונים בתביעת הדיבה שהגיש נגדו מני נפתלי, 26.12.17 (צילום: פלאש90)
הנתבעים כולם הכחישו כל לשון הרע. חפץ טען, באמצעות עו"ד אוהד מחרז, כי אין מקום כלל לדון בתביעה, כי נפלו פגמים רבים בכתב התביעה, וכי מכל מקום דבריו היו אמת לאמיתה ובעלי עניין לציבור. לקראת סוף שנת 2019, על רקע הפיכתו של חפץ לעד מדינה בתיק השוחד נגד נתניהו, הסכימו הצדדים כי התביעה נגדו תימחק.
עורכת-הדין אשבול טענה טענות דומות, באמצעות עו"ד רון אביב, והוסיפה כי "זוהי תביעה שכל מטרתה הינה הכתבות בתקשורת שפורסמו אודותיה, וכך גם מידת התעמקותה (מבלי להעליב חלילה אף עיתונאי)".
עו"ד יוסי כהן טען בין היתר כי נפתלי "הצטייד בעזות מצח יוצאת דופן ובחוסר תום לב בוטה וחריג במיוחד, על מנת להגיש תובענה כה חסרת בסיס וכה מופרכת".
עו"ד דוד שמרון טען, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וללא בסיס משפטי וכי יש לדחות אותה על הסף, או לחלופין משום שהדברים שאמר היו דברי אמת שנאמרו בתום לב. יתר הנתבעים העלו טענות דומות.
דין וחשבון לא הוגן
השופט גלעד הס קיבל את מרבית טענות נפתלי ודחה את טענות הנתבעים.
עורכי-הדין שמרון, אשבול וכהן, אשר שימשו בתקופה הרלוונטית באי-כוחו של נתניהו ורעייתו, טענו בין היתר כי דבריהם חוסים תחת הסעיף בחוק איסור לשון הרע המקנה הגנה מוחלטת לפרסום שנעשה על ידי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
השופט הס קבע כי מסיבת העיתונאים וראיון רדיו, שפונים לקהל הרחב, אינם יכולים להיחשב חלק מהליך משפטי שבו קיימת הגנה מוחלטת לפרסומי דיבה. "אין מקום לתת חיסיון על דברים שאומר בא כוח של צד למשפט במסגרת מסיבת עיתונאים לציבור הרחב", כתב בפסק-הדין. "[...] במקרה שלפניי, לא מצאתי כל קשר ממשי בין דברי הנתבע 2 [שמרון] במסיבת העיתונאים, דברי הנתבעת 3 [אשבול] בראיון ברדיו, או דברי הנתבע 4 [כהן] מעל גלי האתר, לבין הליך משפטי ספציפי זה או אחר במסגרתו ייצגו את ראש הממשלה או את הגב' נתניהו".
שרה נתניהו מגיעה לדיון במשפט הפלילי נגדה בפרשת המעונות, 7.10.18 (צילום: יונתן זינדל)
טענה נוספת שהעלו עורכי-הדין הנתבעים היא שהם זכאים להגנה הקבועה בחוק איסור לשון הרע על פרסום "דין וחשבון נכון והוגן" על אודות הליך משפטי. השופט הס דחה טענה זאת משום שדו"ח מבקר המדינה אינו נכלל בסוגי הפרסומים המוגנים לפין סעיף זה בחוק איסור לשון הרע. הנתבעים טענו גם להגנה לפי סעיף אחר המתיר "פרסום נכון והוגן" של מה שפורסם כבר קודם לכן על ידי שלל גורמים רשמיים המפורטים בחוק. במקרה זה קבע השופט כי אכן עקרונית קיימת תחולה להגנה זו, אולם בדו"ח מבקר המדינה לא היתה כלל התייחסות לנפתלי.
"נתבעים אלו אינם יכולים לטעון כי מדובר בדין וחשבון הוגן ונכון על שפורסם בדוח המבקר המדינה וזאת כאשר בדוח זה לא נרשם ואף לא נרמז, כי התובע אחראי לגידול בהוצאות", נכתב בפסק-הדין. "[...] עיון מעמיק בדוח מבקר המדינה מגלה כי זו אינו עוסק באופן פרסונאלי בתובע, ולמעשה שמו של התובע כלל אינו מוזכר בדוח מבקר המדינה". מכאן מסיק השופט כי הנתבעים היו רשאים לפרסם כי "דוח מבקר המדינה מצביע על גידול בהוצאות בשנים ספציפיות ומדובר בדיווח הוגן, אולם כאשר הוסיפו לפרסום זה כי באותם שנים ספציפיות היה התובע אב הבית, כאשר נושא זה כלל אינו נזכר ואינו עולה מהדוח, לא עומדת להם חסינות".
עו"ד שמרון טען להגנתו כי ביסס את דבריו על הגשת תצהיר סותר לכאורה בידי נפתלי על הליך בבית-הדין לענייני עבודה, אולם השופט הס מצא כי אין מדובר ב"דיווח הוגן" על ההליך שכן עו"ד שמרון "ציין בפרסום את הגשת 'התצהיר הסותר' כעובדה ולא כטענה שעלתה בהליך אחר". השופט מציין אגב כך כי אין בהליך שנידון בפני בית-הדין לעבודה כל קביעה או רמז כי נפתלי הגיש תצהיר סותר.
לא דיברו אמת
ההגנה המרכזית בשמה טענו הנתבעים היא "אמת דיברתי", כלומר הפרסומים שלהם היו נכונים ומדויקים. על סמך דו"ח מבקר המדינה שבחן את עליית ההוצאות על מזון ואירוח במעון ראש הממשלה, קובע השופט הס כי אכן נרשמה עלייה ניכרת בשנים 2011-2012. אשר לאחריות על העלייה בהוצאות, כותב השופט הס כי זו "אחריות משותפת של שלושה גורמים: התובע [נפתלי; א.פ], אשר כאב הבית היה הממונה הישיר על נושא ההוצאות בתחום המזון והניקיון, מר סיידוף [עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה. א.פ] אשר היה הגורם המאשר את ההוצאות החורגות והגב' נתניהו אשר דרשה הוצאות שאינן סבירות ואשר אינן בהתאם לנהלים".
השופט הס אף כתב בהמשך כך: "איני סבור שיש בעובדה שהתובע ביקש לרצות את אשת ראש הממשלה, או שהוא חשש מפניה, די על מנת להסיר מהתובע את האחריות לפעולות לא תקינות שביצע במודע". בשל זאת נדחתה במלואה התביעה נגד עו"ד אשבול, שכן כל דבריה התמקדו באחריות של נפתלי לגידול בהוצאות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו (משמאל) מצטלם לסרטון תעמולה על מצבו הפיזי הירוד של המעון הממלכתי בירושלים ב-2015 (צילום מסך)
עם זאת, השופט הס קבע כי טענת עו"ד שמרון כי נפתלי "הזמין על דעת עצמו כמויות מזון גדולות" אינה אמת. "הוכח כי התובע הזמין כמויות מזון גדולות, אולם הוא לא עשה זו על דעת עצמו, אלא לדרישת הגב' נתניהו ובאישור מר סיידוף", כתב השופט. מנגד, בהמשך קבע כי עומדת לעו"ד שמרון הגנת תום הלב ביחס להתבטאות זו.
בנוסף, האמירה של עו"ד כהן לפיה נפתלי "הוציא, והוא עשה זאת בכוונה", אינה יכולה לחסות תחנת הגנת אמת בפרסום. "אמנם, קיימת לתובע אחריות להוצאות, כפי שקבעתי לעיל, אולם לא מצאתי בחומר הראיות כל אינדיקציה, שלא לומר הוכחה, כי עשה זאת 'בכוונה' וזאת כפי שניתן להבין את האמירה 'בכוונה' באופן אובייקטיבי מהפרסום הזה".
השופט הס מצא כי גם דברי הליכוד, שהופיעו בפוסט מטעם התנועה, ולפיהם נפתלי הוא "עובד ממורמר לשעבר, המוביל מסע השמצות והכפשות נגד ראש הממשלה, על מנת להוציא כספים שלא כדין מקופת המדינה ולפגוע בראש הממשלה ובליכוד בתקופת בחירות", לא הוכחו כאמת.
פרק נכבד מפסק-הדין מוקדש לפרסומים של הנתבעים על חוסר אמינותו של נפתלי. השופט הס מונה את שלל ההתבטאויות לפיהן נפתלי "כזבן", "מניפולטור ושקרן גדול", "בלתי אמין לחלוטין", אשר "כיזב והטעה" ופעל "במרמה, הונאה ובתחבולה" ועוד כהנא וכהנא טענות, ומפרט לגבי כל אחת מהן מדוע לא הוכחה כנכונה.
השופט הס: "למרות רצף האירועים השליליים שניסו הנתבעים לייחס לתובע, הרי התמונה הכוללת שעולה מחומר הראיות לגבי חייו של התובע מגלה כי אין מדובר באדם שקרן, כזבן ומניפולטור, אלא דווקא באדם ערכי ואמין"
לבסוף הוא כותב: "סקרתי לעיל את טענות הנתבעים לגבי האירועים השונים בחייו של התובע ולא מצאתי כי עולה מהם כי התובע שקרן, ובוודאי לא שקרן גדול. ייתכן וכי באירוע ספציפי כזה או אחר היה צריך התובע לדייק יותר בדבריו, וייתכן כי באירוע אחר חלה עליו חובת גילוי רחבה יותר, אבל באף אחד מהמקרים לא מצאתי כי התובע שיקר באופן בוטה".
לפי השופט הס, "למרות רצף האירועים השליליים שניסו הנתבעים לייחס לתובע, הרי התמונה הכוללת שעולה מחומר הראיות לגבי חייו של התובע מגלה כי אין מדובר באדם שקרן, כזבן ומניפולטור, אלא דווקא באדם ערכי ואמין".
השופט דחה גם את טענות שני עובדי המעון, זכאי ושמעוני, וקבע כי אף הם לא הוכיחו את טענותיהם לגבי נפתלי. הגנת תום הלב נשללה אף היא משני עובדי המעון, כמו גם מעו"ד כהן, שכן "כאשר הנתבעים, בחרו להתרכז ולהתמקד באישיותו של התובע, ולייחס לו תכונות מכוערות כגון 'שקרן', 'כזבן' וכיוצ"ב, אזי לא ניתן לייחס להם תום לב".
הגנת תום הלב נשללה גם מהליכוד, שכן לדברי השופט הס "פרסום המאשים את התובע בכך שהתכוון להוציא כספים שלא כדין מהמדינה, הינו פרסום חסר קשר לדוח מבקר המדינה ולביקורת על ראש הממשלה מכוחו, והינו פרסום שמטרתו הינה רק לפגוע בתובע, ולא ניתן לקבוע כי הייתה קיימת חובה מוסרית או אחרת לפרסם אותו".
פיצויים והוצאות
עו"ד שמרון חויב לפצות את נפתלי ב-10,000 שקלים בשל האמירה לפיה אמינותו "צריכה להתברר על ידי רשויות החוק ואני מניח שהמשטרה תעשה זאת", ולא חויב בהוצאות.
עו"ד כהן חויב לפצות את נפתלי ב-65 אלף שקלים, בין היתר על רקע התנהלותו לאורך ההליך. כך, לדוגמה, מציין השופט כי בכתב ההגנה טען עו"ד כהן כי נפתלי "ביצע לכאורה שורה של עבירות שאינן מביישות את אחרון העבריינים", ובסיכומיו כתב כי "כולם תמכו בעובדה שמני נפתלי שקרן, אלים ופרובוקטיבי – וזאת לשון המעטה שבהמעטות". בנוסף חויב עו"ד כהן בהוצאות בסך 25 אלף שקלים.
תנועת הליכוד חויבה לפצות את נפתלי ב-25 אלף שקלים בשל הטענה כי הוא "עובד ממורמר לשעבר" שניסה "להוציא כספים שלא כדין מקופת המדינה". בנוסף חויבה הליכוד בהוצאות בסך 10,000 שקלים.
שני עובדי המעון חויבו לפצות את נפתלי ב-18 אלף שקלים כל אחד. הפרסומים שלהם היו הדיבתיים ביותר, קבע השופט, אולם הם לא התראיינו בתקשורת אלא רק כתבו מכתבים שהועברו לתקשורת. בנוסף, ובשונה מיתר הנתבעים, אין פערי כוחות משמעותיים בינם לבין נפתלי. בנוסף חויבו השניים בהוצאות בסך 10,000 שקלים כל אחד.
מנגד, נפתלי חויב לשלם לעו"ד אשבול הוצאות בסך 50 אלף שקלים בגין התביעה נגדה, שנדחתה במלואה.
בסך הכל, אם כן, צפוי לקבל נפתלי בניכוי ההוצאות לעו"ד אשבול, 141 אלף שקלים.
56442-02-15
* * *