/אם הכל יתנהל על פי החוק והפסיקה, החודש יתפרסמו יומני הפגישות של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. מטרת המאבק המשפטי שניהלו עיתון "הארץ" ועמותת "הצלחה" כדי לחשוף את היומנים לציבור הייתה להבין כמה זמן הקדיש נתניהו לעיסוק במשפטו על חשבון העיסוק בניהול מדינת ישראל. זו רק דוגמה אחת מיני אינספור, למידע חשוב שנחשף לציבור בזכות השימוש העיקש של ארגונים ויחידים בחוק חופש המידע.

אבל בין אם מדובר בפעם הראשונה שאתה מגיש בקשת חופש מידע, ובין אם את עוסקת שנים בתחום, להשיג מידע באמצעות בקשות חופש מידע מרשויות ציבוריות זה עסק מאתגר. החל משלב ניסוח הבקשה, ועד למצב בו הרשות לא מספקת את המידע מכל סיבה שהיא. לאן ממשיכים מכאן?

את הפער הזה, בין החשיבות העצומה של האפשרות החוקית לקבלת מידע לבין הקושי הגדול ביישומה, זיהו עו"ד רבקי דב"ש, לשעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, ועו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה" ויו"ר עמותת העין השביעית ומשיאני מגישי בקשות חופש מידע בישראל. השניים החליטו לחלוק את הידע והניסיון שצברו כדי להקל על מבקשי המידע ולהיות מקור ידע לאלו שעוסקים בתחום. בימים אלה הם מגייסים את תמיכת הציבור להדפסת ספר ראשון מסוגו בתחום חופש המידע.

"אנחנו מקווים שהמדריך יהפוך לכלי שגור ויומיומי, יעודד את האזרחים להגיש בקשות חופש מידע, ובכך יעורר עוד את התחום ויחייב רשויות ציבוריות להיות מחויבות וממושמעות יותר לקיום הוראות החוק", אומרת עו"ד דב"ש ל"שקוף".

כשהמדינה מתחבאת

אחת המטרות העיקריות של עו"ד דב"ש ועו"ד מן היתה הנגשת הידע המשפטי. "הרבה פרקטיקות בנושא של חופש מידע ידועות רק ליודעי ח"ן, או מי שעוסק בנושא הרבה זמן. חשבנו שיהיה נכון לחלוק את הידע הזה, כדי להקל על מבקשי מידע", אומרת עו"ד דב"ש, ומוסיפה שלצד הספר עתיד לקום אתר אינטרנט מתעדכן שיכיל את התוכן, פתוח לכולם, וכמובן עם מקום להערות.

חופש המידע אינו עניין לעורכי דין או למשוגעים לדבר. אמנם לא תמיד ניתן לראות את השפעתו על חיי היום-יום שלנו בצורה ישירה, אך על מקבלי ההחלטות הוא משפיע באופן ישיר ונראה לעין, והדבר משליך, כמובן על כל אחד ואחת מאיתנו.

כך לדוגמה מספרת עו"ד דב"ש כיצד עתירה של התנועה לחופש המידע לקבל את כלל הוצאות הממשלה, הובילה אותה, כשעמדה בראשות היחידה הממשלתית לחופש המידע, לקבוע את נוהל פרסום ההוצאות "כך שכל משרד ממשלתי ויחידת סמך נדרשים לפרט הוצאות ולפרסמן באקסל באופן יזום אחת לרבעון".

כשהמדינה מתחבאת ולא מוכנה לחשוף מידע – נפרץ פתח להתנהלות ממשלתית שלא רואה את טובת הציבור. כך למשל, כחלק מהסכמי השלום עם האמירויות נרקמה עסקה סודית להזרמת עשרות מיליוני טונות של נפט בשנה מהמפרץ הפרסי דרך אילת ואשקלון אל אירופה, על כל המשמעויות והסיכונים הסביבתיים הכרוכים בכך. פרטי ההסכם חסויים לגמרי, אפילו בפני שרת האנרגיה. האם התנהלות שקופה של הממשלה היתה מאפשרת עסקה שכזו?

הרעיון לחיבור מדריך שקיפות התבשל אצל עו"ד דב"ש לפני כשנתיים וחצי, עוד בתפקידה הממשלתי. כבר אז זיהתה את הפערים בפרשנות החוק בין רשויות ציבוריות שונות לבין מבקשי המידע, ואת הצורך בספר מקצועי שמרכז את המידע בתחום.

למרות שבשנים האחרונות חלה התקדמות בשקיפות של רשויות בארץ - דוגמה עדכנית היא השקפת דיוני ועדת החקירה של אסון מירון - יש עוד הרבה לאן לשאוף. מאז נחקק חוק חופש המידע בשנת 1998, רשויות רבות עדיין מתקשות לעמוד בכלליו, מסרבות לחשוף מידע או נותנות מידע חלקי. כך למשל, בינואר האחרון פרסמנו כי משרד ראש הממשלה מסרב באופן עקבי להיענות לבקשות חופש מידע. ארגוני חברה אזרחית רבים פועלים במישור המשפטי ומגישים עתירות נגד התנהלות כזאת כדי לשנות את המצב.

"המדריך מקבץ במקום אחד את כל הידע והניסיון שנצבר בבתי המשפט, שעיצבו את החוק במשך השנים", אומרת דב"ש. "זה הספר הראשון שנכתב בנושא מזה 20 שנה. מטבע הדברים המדריך הוא משפטי, אבל ניסינו להנגיש אותו כך שיהיה כלי עבודה לכל מי שרוצה להגיש בקשות למידע, וכן לממונים ברשויות ציבוריות, ולעורכי דין המלווים את התחום".

נאמנות כפולה

נושא חשוב אחר בתחום השקיפות שדרוש טיפול, אומרת עו"ד דב"ש, הוא בגוף שהיא מכירה היטב: היחידה הממשלתית לחופש המידע, הפועלת ללא מנהל במינוי קבע. "זה משתק את היחידה, לא מחזק אותה, לא מאפשר לה לתכנן לטווח ארוך", אומרת עו"ד דב"ש. המינוי הזמני של ראש היחידה הנוכחי, עו"ד שלומי בילבסקי, הוא חלק ממכת מדינה של מינויים זמניים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי.

"במצב כזה של מינוי זמני, משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הללו מתקשים לפתח תוכניות, לקחת התחייבויות לעתיד ולהקנות תחושת יציבות למערכת. אין מי שעומד וחוצץ בין העובדים לדרג הפוליטי. ממלאי המקום עומדים בקונפליקט של נאמנות כפולה אפשרית: מצד אחד לציבור, לתפקיד ולמוסד שבו הם עובדים ומצד שני, אם הם רוצים לשמור על מקום עבודתם הם נדרשים להוכיח את עצמם בפני מי שממנה אותם באופן ישיר".

עוד נושא טעון שיפור לדעת עו"ד דב"ש נוגע לסמכויות המוגבלות של היחידה הממשלתית לחופש המידע, למשל בכל הקשור לרשויות מקומיות: "ליחידה אין סמכות לבחון ולבדוק תלונות על רשויות מקומיות. יש לה סמכויות לבירור תלונות על עיכוב מתן מענה, אבל אין לה שיניים ואין לה אפשרות לבוא ולקבוע לגופו של עניין. אם רשות ענתה בזמן ובאופן מנומק אבל מוטעה לחלוטין שסותר את הוראת החוק, הדבר היחידי שנותר הוא ללכת לבית המשפט".

לטענת עו"ד דב"ש, מה שמונע מתן סמכויות נוספות ליחידה הוא קרב על טריטוריות: "יש ויכוח בתוך משרד המשפטים בנוגע לסמכויות של היחידה, במובנים מסוימים, ברגע שהיחידה יכולה לקבוע החלטות משפטיות לגופו של עניין זה מתנגש עם הסמכויות של היועמ"ש לממשלה, שהוא הפרשן המוסמך של החוק".

צורך נוסף הוא עיגון סמכויות היחידה בחוק, במקום בהחלטת ממשלה כפי שקורה כעת. "עיגון הסמכויות באמצעות החלטת ממשלה מייצר הרבה בעיות", אומרת דב"ש. "אפילו אם אני אזרחית שפותחת את חוק חופש המידע וקוראת אותו אני לא יודעת שקיימת יחידה שאני יכולה להיעזר בה אם צריך".

מדריך השקיפות נמצא בשלב גיוס התמיכה ויהיה זמין לציבור בעוד כחודש, לקראת סוף ספטמבר.