עידן נתניהו זכור במיוחד בשל האופן בו התייחס ראש הממשלה לשעבר לתקשורת. לא רק התיקים הפליליים שהסתבך בהם בשל ניסיונותיו להטות את הסיקור התקשורתי, אלא גם שגרת היחסים: תגובות מכפישות, החרמה של כלי תקשורת שאינם מחניפים לו, מתן בלעדיות לכאלה שכן ובאופן כללי היחס לעיתונות כאל צינור חלול לתיווך מסריו הפוליטיים.
האם חילופי השלטון ישנו גם את שגרת היחסים הרעילה הזו? בדיקת "שקוף" מעלה כי רה"מ נפתלי בנט נוהג לקיים אירועים מתוקשרים שהם לא רק סגורים לשאלות עיתונאיות, אלא גם מוגבלים במספר כלי התקשורת שמורשים לסקר אותם. זאת אחרי שרק לאחרונה התפרסם ב"עין השביעית" כי בנט חיקה את נתניהו והפקיע זמן שידור בפריים-טיים ל"הצהרה" בדבר מגיפת הקורונה - ללא מתן אפשרות לשאלות עיתונאיות.
ב-27 ביולי ביקר רה"מ נפתלי בנט בבית האבות "מגדל נופים" ירושלים. לסיקור האירוע הוזמנו ארבעה כלי תקשורת בלבד: ynet, רשת כאן ב' של תאגיד השידור, ערוץ 9 בשפה הרוסית וסוכנות הידיעות הבינלאומית "רויטרס". מדוע רק ארבעת אלו? בלשכה לא נוהגים לתת הסבר למה שהוא נוהל שגור: לאירועים מסוימים מוזמנים בבלעדיות נציגים ממספר מצומצם של כלי תקשורת, כך שרק הם יכולים לסקר אותו.
"גוף ציבורי צריך לנהוג על פי אמות מידה שוויוניות והגונות ולהימנע ככל האפשר משימוש בכלים כמו אמברגו ובלעדיות", אומר ל"שקוף" עו"ד אלעד מן, יו"ר עמותת העין השביעית ויועמ"ש "הצלחה". לדבריו, שיקולי בלעדיות צריכים להישקל רק בנסיבות מיוחדות ובכל מקרה לא בהקשר של מידע חדשותי שוטף המועבר לכלי תקשורת ולכתבים, כמו זה שנסקר בבדיקת "שקוף".
צילום מסך מהשידור של ynet את מסיבת העיתונאים ללא עיתונאים של רה"מ בנט ושרים
"החלטה מטעמו של דובר ממלכתי להעביר חומרים שונים בבלעדיות לכלי תקשורת כזה או אחר, או לתת בלעדיות לסיקור אירועים ומתן גישה למרואיינים, נגועה לכאורה בפגמים יסודיים ומהותיים", אומר עוד עו"ד מן, "יש בפעולות כאלו כדי לפגוע פגיעה קשה בזכות לשוויון ובחופש התחרות של כלי תקשורת שונים ואף בזכויותיהם של צרכני תקשורת, והציבור הרחב בכללותו. יש בדפוס התנהגות כזה כדי להוות גורם מדכא ומעוות על הניסיון לשמור על חופש עיתונות וביטוי, זרימת מידע חופשית והזדמנות שווה".
מדובר אם כן בנוהג פסול או לפחות בעייתי, אבל כלל לא ברור אם מדובר בזכות גדולה. זאת משום שכלי התקשורת מוזמנים לסקר את האירוע הממלכתי - ללא אפשרות לשאול שאלות, משל היו ערוצי תעמולה שתפקידם לשדר את רוממות המנהיג מבלי להקשות עליו.
אגב, על אף שהאירועים הללו מדווחים משל היה רה"מ מלך ולא נבחר ציבור, יש שיוסיפו חטא על פשע וידווחו על האירוע ישירות מהודעת הדובר. כך, ב"ישראל היום", שכלל לא הורשה לשלוח נציג לאירוע, בכל זאת פרסמו כתבה (מבלי שאף עיתונאי יהיה חתום עליה).
ב"ישראל היום" דיווחו על מסיבת העיתונאים ללא שאלות של רה"מ בנט - מבלי שכלל נכחו בה (צילום מסך)
בדיקת "שקוף" כללה עשרה אירועים מאז תחילת הכהונה של בנט, אליהם הוזמנו רק מספר מצומצם של כלי תקשורת. הבדיקה מעלה כי רשת ב' וגלי צה"ל מקבלים עדיפות קבועה (רשת ב' זכו לשמונה הזמנות וגלי צה"ל לשבע הזמנות), לעומת זאת נוכחותם של ערוצי הטלוויזיה הישראלים דלה יחסית, כשערוץ 12 זכה לארבע הזמנות, וערוצים 13 ו-11 להזמנה אחת בלבד (נזכיר שכאן חדשות ורשת ב' שייכים שניהם לתאגיד השידור, כך שהמקופח הבולט הוא ערוץ 13). הסוכנויות העולמיות רויטרס ו-AP לעומת זאת זכו לחמש הזמנות מתוך 10.
ההחרגה של ערוץ 13 ו"ישראל היום" מעוררת תהיות. מדוע לא הוזמנו? האם בלשכת רה"מ לא סבורים שבשני כלי התקשורת הללו יש עניין במעשיו ובדבריו של ראש הממשלה, כמו בכל כלי תקשורת? אגב, ערוץ 20, שבתחילת הקדנציה של בנט לא קיבל כלל הזמנות לאירועים, הוזמן לארבעה מתוך חמישה מאז ה-1 ביולי.
ומה קורה באתרי החדשות? "וואלה" ו-ynet זוכים למספר דומה של הזמנות, כמעט ללא חפיפה ביניהם. כלומר, לשכת רה"מ מחלקת את ליטרת יחסי הציבור שלה לאתרי החדשות באופן "בלעדי". צריך לציין שלא כל כלי התקשורת שמוזמנים בהכרח מגיעים ומסקרים את האירוע. ובהתחשב בכך שלא מדובר במעמד עיתונאי, אפשר גם להבין מדוע.
אם בכל מקרה אין מקום לעיתונאים לשאול שאלות, במשרד רה"מ יכולים לשדר את האירועים באופן ישיר לכל כלי תקשורת שירצה בכך, מבלי לזרוק עצם מדי פעם. בכך תאבד לשכת ראש הממשלה מנוף שיש לה על כלי התקשורת. מבחינת יחסי הציבור של בנט מדובר אולי בדבר שלילי, אבל לא כך מבחינה ציבורית ועיתונאית. ואם כלי תקשורת ממש רוצים להגיע לאירוע שהוא לא באמת אירוע עיתונאי, למרות שהם לא מוזמנים, מדוע לשכת ראש הממשלה לא מאפשרת זאת?
הפנינו את השאלות הללו ללשכתו של רה"מ בנט. טרם התקבלה תגובה.