הוויכוח על אופיה של תחנת השידור גלי צה"ל נמשך מאז היווסדה, וכך גם הניסיונות לסגור אותה או להפקיעה מצה"ל. הגלגול הנוכחי, ביוזמתו של שר הביטחון בני גנץ מכחול-לבן, חריג בכך שהמוטיבציה שלו באה משמאל ולא מימין, בשל הדומיננטיות של הפרשן תומך נתניהו יעקב ברדוגו בשידורי התחנה, אולם המטרה נותרה זהה: לסגור את התחנה או להפריט אותה (ובכך, ממילא, לשנות את אופיה כליל).

בינואר הכריז גנץ על הקמת עוד ועדה, מספר מי יודע כמה, "צוות מקצועי בין משרדי" בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ובגיבויו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שככל הרמטכ"לים האחרונים מעוניין להיפטר מהתחנה.בשונה מוועדות אחרות, הוועדה הוקמה לא כדי לבחון את הפרטת התחנה, אלא כדי לייצר מתווה להפרטה. כלומר, מבחינת גנץ וכוכבי העניין גמור.

למעשה, גנץ רצה להורות על ההפרטה בפועל, אולם נמנע מכך אחרי שהוסבר לו כי אינו יכול לבצע צעד דרסטי כזה כשהוא שר בממשלת מעבר. הוועדה אמורה להמליץ את עמדתה בטווח של שבועות, ואם המערכת הפוליטית תיוותר לא יציבה, ניתן להניח שהדבר ימשיך להוות מעטפת הגנה לתחנה. גם לתוצאות הבחירות עוד כשבועיים יוכל להיות אפקט שרשרת משמעותי על המוטיבציה של גנץ לסגור אותה, משום שמעמדו של ברדוגו בתחנה כרוך בגורלו הפוליטי של נתניהו.

כזכור, עד המדינה ניר חפץ טען בתביעה שהגיש נגד ברדוגו, כי הלה מונה לתפקידו בעקבות התערבותו של נתניהו, כמו שורה של אנשי תקשורת שנתניהו היה מעורב לכאורה במינויים. ברדוגו מכחיש את הדברים, אולם כך או כך הוא מייצג בתחנה באופן מוצהר ובוטה את האינטרסים הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו.

להגביר את העצמאות, והפיקוח

אתמול הציג ארגון העיתונאים, הארגון היציג של העיתונאים בתחנה, את עמדתו לוועדה. שלא במפתיע, העיתונאים מתנגדים להפרטת התחנה שמקדמים גנץ וכוכבי. היום הופצה חוות הדעת של הארגון, שאת העבודה עליה ריכזה אחראית חופש העיתונות בארגון ענת סרגוסטי, בשיתוף עיתונאים מהתחנה, מתייחסת לפיל שבחדר - ברדוגו - מבלי להזכיר את שמו.

"תוכן השידורים נקבע על ידי מפקד גלי צה"ל כעורך ראשי של התחנה, ועל ידי עורכים שונים בתחנה במחלקות השונות. בפועל לא קיים פיקוח רגולטורי או אתי על התכנים המופקים ומשודרים בתחנה. איש אינו נדרש לסוגיות של ניגודי עניינים ולא מתווה נהלים של גילוי נאות ולא שומר על שידורים הכפופים לקוד אתי מקובל", נכתב בחוות הדעת של הארגון.

"על פי הקוד האתי של גלי צה"ל התחנה מחוייבת בשמירה על ניגודי עניינים: 'לא יעמוד בעל תפקיד במצב שבו יש חשש לניגוד עניינים בין חובתו לציבור, כממלא תפקיד בתחנה, לבין כל אינטרס אחר. בעל תפקיד בתחנה – אזרח או חייל, בכל מעמד – לא יעסוק בעבודה, שירות, יחסי ציבור, פרסומת או כל עיסוק אחר המעוררים חשש או מראית עין לניגוד עניינים'. לעיתים קרובות הנחייה זו אינה נשמרת ואין הקפדה על גילוי נאות בנושא ניגודי עניינים של גורמים משדרים מרכזיים בתחנה", מסכם חלק זה של חוות הדעת, ברמז עבה.

מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ (צילום: אורן פרסיקו)

מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ (צילום: אורן פרסיקו)

גם בשל כך, ארגון העיתונאים ממליץ לוועדת אשל לבטל את תפקיד מפקד התחנה הנהוג כיום, המאויש בדרך-כלל ע"י עיתונאי שגם מנהל ואחראי על המערכת העיתונאית וגם מנהל את ההיבטים האחרים של התחנה ואת היחסים עם הצבא (כיום ממלא את התפקיד שמעון אלקבץ). הארגון ממליץ להפריד את תפקידי המנכ"ל והעורך, כפי שנהוג בתאגיד השידור. בנוסף, ממליץ הארגון להקים ועד מנהל עצמאי, כמו מועצת התאגיד בשידור הציבורי, ועד אז להכפיף את התחנה לתת-ועדה בתוך התאגיד (שגם כך יש לו אחריות חוקית על שידורי התחנה). עם זאת, הארגון מתנגד לפתרון של הטמעה מלאה של התחנה בתאגיד.

לפי המלצות הארגון, מנכ"ל התחנה ינהל אותה, ואילו העורך הראשי ינהל את המערכת העיתונאית, ותובטח לו אוטונומיה מקצועית מלאה, שתמנע בין היתר פוליטיציזה, בחישות ולחצים מהסוג האופייני לכלי שידור ציבורי. עוד ממליץ הארגון להפוך את התקציב לשקוף ולהפריד בין החיילים המשרתים בתחנה לבין האזרחים (ההמלצה האחרונה נותרת סתומה למדי בחוות הדעת).

"אילו היינו בעולם מושלם עדיף היה שבצבא לא תהיה תחנת שידור אזרחית, אין לזה הצדקה, אבל בהינתן שזה המצב הקיים, לסגור אותה תהיה פגיעה אנושה בשידור הציבורי", אומרת סרגוסטי, "גם ההצעה להעביר את התחנה לתאגיד אינה טובה, התאגיד לא יכול לנהל שתי תחנות אקטואליה מתחרות והתוצאה תהיה שגלי צה"ל תיטמע ותתפוגג. צריך להקים לגלי צה״ל במתכונתה הנוכחית ועד מנהל אפקטיבי, שגם יפקח, ולא פחות חשוב יקפיד על השמירה על האתיקה העיתונאית בכל תוכניות האקטואליה. כרגע התחנה לא מנוהלת ולא מפוקחת".

"גלי צה"ל היא תדר מרכזי בשיח הציבורי בישראל, ואין להעלות על הדעת לסגור אותה", מסכמת חוות הדעת, "הרעיון להפריט את התחנה ולמכור אותה לידיים פרטיות, תחסל משאב ציבורי חשוב שתורם גם לשיח הציבורי, גם לזכות הציבור לדעת, לחופש הביטוי, לחופש העיתונות, לפלורליזם ולמחויבות לאינטרס הציבורי ולא לשום בעל הון, או שיקולי רייטינג שמדרדרים לעיתים קרובות את התכנים למחוזות נמוכים".

*  *  *

חוות הדעת של ארגון העיתונאים

להורדת הקובץ (DOCX, 172KB)