ביום שני שעבר (1.3) ניהל אריה גולן ראיון מופתי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית הבוקר בכאן רשת ב'. זה היה עימות רדיופוני מאלף שבו ניצב מול נתניהו מראיין מנוסה, בקי בפרטים וחסר מורא. כפי שעיתונאי ראוי לשמו אמור להיות במעמד הזה. גולן לא אפשר לנתניהו למרוח אותו, הציק לו בשאלות רלבנטיות, קרא תיגר על גרסאותיו ושיבש את ניסיונותיו להשמיע למאזינים מצגי שווא על ניהול ענייני המדינה.
ומה היה לעמית סגל, פרשן ערוץ 2 ורב טוראי ב"ידיעות אחרונות", לומר על הראיון הזה? במדורו ב"ידיעות אחרונות" קבע סגל שלשום (5.3) שגולן כמעט ולא הציג שאלות לנתניהו אלא "התפרץ ונזף, עלב וגידף" ולא היסס להזכיר לנתניהו שיצא לו שם של שקרן כשם שלא נרתע מלומר לו שלהתנהלותו בשנים האחרונות יש דפוסים של פשיזם. סגל אף נדרש לתקנון האתיקה של תאגיד השידור הציבורי כדי לטעון שגולן לא נהג בכבוד הדרוש בנתניהו וכי הראיון כולו היה מוטה באופן בוטה.
הקוראים מוזמנים ללחוץ על הקישור שלעיל ולהאזין לראיון במלואו (ראו הוזהרתם: אורכו 14.5 דקות) כדי להתרשם מתפקודו של גולן. לטובתם של המתעצלים הנה עיקר הדברים:
בדקה 2:44 מזכיר נתניהו בפעם הראשונה את החיסונים ומשרבב ללכסיקון הפוליטי העכשווי את נימוק המחץ: פקה-פקה-שאשא-שאשא. הוא מתפאר במעורבותו האישית בייבוא החיסונים ארצה וגולן קוטע: "הנה שוב - אתה ואתה ואתה - אני ואני ואני". נתניהו: "אתה רוצה לדבר או לקבל תשובות?".
בדקה 4:08 מפרט נתניהו את מגעיו האישיים עם מנהלי "פייזר" ו"מודרנה" ("ניהלתי אתם 30 שיחות, הם אומרים שאין ראש ממשלה בעולם שלוחץ עליהם באופן דומה"), נוקב בשמו של יאיר לפיד כמי שזלזל ביכולתו להביא את החיסונים ארצה ומסתמך על פרופ' גבי ברבש שהגדיר את מבצע השינוע הזה כ"פרויקט אישי" של נתניהו. "אני גאה בזה ואתה לא צריך להסתיר את זה", נוזף המרואיין בשדר. גולן: "אני לא מעלים את זה ואתה אמרת את זה אלפי פעמים".
בדקה 5:40 מעלה גולן לדיון את התנהלותו של נתניהו כשליט סולן ובין הדוגמאות שהוא מביא – החלטתו של ראש הממשלה, שלא דווחה מראש לשרים, להעביר חיסונים למספר מדינות. "אפילו חיסון אחד לא נגרע מאזרחי ישראל", מגיב נתניהו בזעם, "זה סתם עוד נה-נה-נה-נה".
גולן: "מה יש לך עם הנ-נה-נה-נה הזה?".
נתניהו: "מה יש לי? מה יש לך! אני שואל אותך – אני שהבאתי מיליוני חיסונים, כן – אני הבאתי ואני גאה בזה, יש לי אליך שאלה".
גולן: "כן, אמרת את זה".
נתניהו: "השאלה שלי אליך: אתה מבין שבעוד חצי שנה – יתכן שנה – נצטרך לקבל עוד חיסונים?".
גולן: "בוודאי".
נתניהו: "המשימה של ראש הממשלה הבא תהיה להביא מיד עוד 36 מיליון חיסונים (מפרט את החישוב לכמות הזו). יש תחרות ענקית על החיסונים ואני נחוש להיות עוד פעם המוביל בעולם בהבאת חיסונים".
גולן: "בוא, נתקדם. יש לי עוד שאלות".
נתניהו: "אני שואל אותך, מי יביא את החיסונים בשבילך ובשביל נכדיך – אני או ממשלת סב"ל (סער-בנט-לפיד)?".
גולן: "אני מאמין שכל ראש ממשלה יעשה את העבודה המוטלת עליו".
גולן מבקש להתקדם אל עבר נושאים אחרים אך נתניהו מתעקש לפאר שוב את קשריו עם מנהלי "מודרנה" ו"פייזר" ואת מעורבותו האישית בהשגת מנות החיסון וכן בהשגת הסכמי השלום עם מדינות המפרץ. גולן מנסה שוב להציג שאלות אחרות ונתניהו מתגרה בו: "קשה, הא? קשה לך לענות לשאלות שלי". גולן: "אני השואל כאן. אני לא שואף להתחלף איתך בתפקיד".
כשגולן מצליח להשחיל שאלה על השפה המכוערת שבה משתמש נתניהו בהתנצחויותיו הפומביות ("תחלואה, מפיצי מחלות") מתפרץ ביבי: "שקר, שקר, שקר".
גולן: "רגע, רגע, תרשה לי".
נתניהו: "תפסיק לשקר כבר. מספיק עם הספינים האלה".
גולן: "דווקא עליך אומרים שאתה שקרן".
בהמשך הוא מזכיר לנתניהו את אמירתו בזכות פירוקם של הוועדים הגדולים ומעיר כי גישה כזו מוכרת בהיסטוריה מהתנהלותו של מוסוליני בתקופת הפשיזם באיטליה.
נתניהו: "תתבייש, אריה! אני רואה את עצמי כראש הממשלה של כל אזרחי ישראל, אני מביא חיסונים לכל אזרחי ישראל".
גולן: "עוד פעם חיסונים? די!". נתניהו אינו מוותר וממשיך בפירוט פועלו למען כלל אזרחי המדינה.
גולן: "מה זה - אתה? זה הממשלה, זה המנגנון הממלכתי. מה זה 'אני-אני-אני'".
נתניהו: "אבל מישהו צריך להוביל את זה" – ושב ומונה את הישגיו. גולן מעיר כי עליו כשדר למנוע תעמולת בחירות בוטה מדי ונתניהו משיב: "מבחינתך, מה שרע זה אני ומה שטוב זה הממשלה".
10 דקות לאחר תחילת הראיון מצליח גולן להגיע לסוגיית משפטו של נתניהו ולשאול אותו מדוע הוא נוקט בתכסיסי השהייה במקום להתייצב בבית המשפט ולהוכיח את חפותו. תשובתו של ראש הממשלה: "האישומים יתפוררו ממילא; אלה תיקים תפורים" – וממחזר את טיעוניה המקדמיים של הסנגוריה בעניין תקינות הליכי החקירה.
סגל, כמו כל עיתונאי, יכול להחזיק בתפיסת עולם אידיאולוגית ולהביא אותה לידי ביטוי בעבודתו, ובלבד שיותיר אצל צופיו וקוראיו את הרושם שהשקפותיו אינן משבשות את יכולתו להציג את המציאות כהווייתה
הוא מתריס בגולן מדוע אינו מציג שאלות לפרקליטות על התנהלותה וקובע "הציבור מבין את זה. זה ניסיון להפיל ממשלת ימין". כאשר גולן מציין כי מול הימין של נתניהו ניצבות בסיבוב הבחירות הנוכחי מפלגות ימין מתחרות, משחיל המרואיין את הסיסמה: "הימין הזה חבר לשמאל של לפיד". המראיין שואל על החיבור בין נתניהו לבן גביר ונתניהו חוזר לדבר על מבצע החיסונים בהובלתו כשהוא מתייהר "מי עוד מסוגל להמשיך במבצע הזה ולנהל את המדינה?" גולן: "עוד פעם?".
על רקע התמלילים האלה, לא ניתן להשתכנע מהשגותיו של עמית סגל על תפקודו של אריה גולן במשדר ועל קביעתו שהיה זה ראיון מוטה באופן בוטה. גולן עשה מלאכה ראויה והגיב כהלכה על ניסיונותיו חסרי העכבות של ראש הממשלה להפקיע את זמן השידור ואת ניהולו מידי המראיין.
מי שמוטה בסיפור הזה הוא עמית סגל. עמדתו הפוליטית ו/או הזדהותו האישית עם נתניהו הן כה עזות שהן משתלטות על כושר שיפוטו. סגל ניחן בדנ"א עיתונאי משובח ולזכותו הישגים מקצועיים ידועים. מאכזב להיווכח שוב שאין הוא מצליח להשתחרר מנאמנויותיו האידיאולוגיות ו/או זיקותיו האישיות בבואו לסקר את הזירה הפוליטית.
סגל, כמו כל עיתונאי, יכול להחזיק בתפיסת עולם אידיאולוגית ולהביא אותה לידי ביטוי בעבודתו, ובלבד שיותיר אצל צופיו וקוראיו את הרושם שהשקפותיו אינן משבשות את יכולתו להציג את המציאות כהווייתה. כשהוא מתאר את הראיון של גולן עם נתניהו כ"עימות בחירות" (משל היו המראיין והמרואיין מתחרים על ראשות הממשלה) וכעדות להטייה שמאלנית מובהקת שבה לוקה כביכול כלל תאגיד השידור הציבורי – הוא מקעקע במו ידיו את אמינותו.