מנהל השירות המטאורולוגי, ניר סתיו, נעלב. במאמר שפירסם ב"הארץ" הוא יוצא נגד פעילי סביבה ("פעילים", במרכאות), שמנסים לכפות עליו "נרטיבים" במקום להתחשב במורכבות ובאי-הוודאות שבתפיסת עולם מדעית. הנרטיב הוא כמובן זה של משבר האקלים, והשפעתו העכשווית והמורגשת על אורחות חיינו. השפעה שמשום מה, השירות המטאורולוגי מצניע, אם לא מוחק כליל, מפרסומיו השונים.
סתיו מתייחס לשני מאמרים שפורסמו לאחרונה, הראשון על ידי, כאן באתר "העין השביעית", והשני על ידי מיטל לוקוף ב"הארץ". השירות המטאורולוגי הישראלי כנראה לא שמע על משבר האקלים, כתבתי כאן בחודש שעבר, אחרת איך אפשר להסביר שבדף הפייסבוק או באתר של השירות, כמו גם בסקירות האקלימיות ואפילו בדו"חות בנוגע לשינויי האקלים, לא מזכירים את המשבר?
כבר בדף באתר השירות המטאורולוגי העוסק בשינויי אקלים, בולט היחס המוזר של אנשי השירות לתופעה המשמעותית ביותר בתחום עליו הם אמונים (וכפי שעוד ועוד מנהיגים ברחבי העולם מבינים ומצהירים, התופעה המשמעותית ביותר בכל תחום בעצם).
יפה שהשירות המטאורולוגי מתבסס על המילון של ה-IPCC, שהוא בר הסמכא העולמי לנושא, אלא שבאותה ההגדרה לשינוי אקלים של ה-IPCC יש המשך, שנעדר מאתר השירות המטאורולוגי
"על פי ההגדרה של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPPC)", נכתב שם, "[...] שינוי אקלימי יכול לנבוע הן מתהליכים טבעיים (דוגמת שינויים במחזור השמש או התפרצויות וולקניות) והן מתרומה אנושית (דוגמת פליטה עודפת של פחמן דו חמצני או שינויים משמעותיים בשימושי הקרקע)". מיד אחר כך מצוין כי "השינוי האקלימי הנוכחי הוא תוצאה של שילוב גורמים אנושיים משמעותיים על רקע של השתנות אקלימית טבעית גדולה".
יפה שהשירות המטאורולוגי מתבסס על המילון של ה-IPCC, שהוא בר הסמכא העולמי לנושא, אלא שבאותה ההגדרה לשינוי אקלים של ה-IPCC יש המשך, שנעדר מאתר השירות המטאורולוגי, על פיו אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) מגדירה כי שינוי אקלים הוא: "שינוי אקלים המיוחס במישרין או בעקיפין לפעילות אנושית המשנה את הרכב האטמוספירה הגלובלית ובנוסף לשינוי האקלים הטבעי שנצפה על פני פרקי זמן דומים".
זאת ועוד, בהמשך ההגדרה מצוין כי "ה-UNFCCC מבחין בין שינויי אקלים המיוחסים לפעילות אנושית המשנה את הרכב האטמוספירה, ושונות האקלים המיוחסים לסיבות טבעיות". יתרה מכך, בכל דו"ח של ה-IPPC ועל כל בימה עולמית מודגש חזור והדגש כי שינויי האקלים הנוכחיים הם בשל הפעילות האנושית, כל זאת בשונה לגמרי ממה שנכתב באתר השירות המטאורולוגי הישראלי.
כאן, עכשיו ובכל מקום, חוץ מבשירות המטאורולוגי
זו היתה נקודת הפתיחה שלי כשהחלטתי לכתוב על השיח האקלימי, או יותר נכון היעדר השיח האקלימי, בפרסומי השירות המטאורולוגי הישראלי. הפער הזה, בין המוסכמה המדעית בקשר למשבר האקלים לבין הנרטיב, כן, הנרטיב, של פרסומי השירות המטאורולוגי, בוטה דווקא ובמיוחד בשל המידע שכן קיים באתר השירות על שינויי האקלים התכופים והקיצוניים אצלנו.
הנה רק כמה שורות אחר-כך, באותו דף באתר השירות שמצטט באופן חלקי את ההגדרה ל"שינוי אקלים", מופיעות סקירות ותחזיות של אגף אקלים ואגף מחקר על שינויי האקלים בישראל, שמראות כי: "הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מ"צ מ-1950 ועד 2017 והיא צפויה להמשיך ולעלות עוד בכמעלה אחת עד 2050". וגם ש"העלייה בולטת במיוחד בעונת הקיץ", וש"חלה עלייה במספר הימים והלילות החמים וירידה במספר הימים והלילות הקרים ומגמה זו צפויה להימשך".
סתיו, בתגובה, שאנחנו "לא רוצים שניתן לעובדות לבלבל אותנו", לכן אולי בחר שלא להתייחס לטיעונים ולעובדות שהעלינו
הן ממשיכות וחוזות כי "לפי התרחיש החמור, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בכ-4 מ"צ עד סוף המאה הנוכחית". וגם ש"נראה כי שיעור ההתחממות עשוי להגיע לתוספת של 5 מעלות צלסיוס לטמפרטורות המינימום בקיץ, בהתאם לתרחיש החמור".
כלומר משבר האקלים כבר כאן ועכשיו, בכל מקום - חוץ מבשיח היומיומי של השירות המטאורולוגי.
לכן, אחרי שהמשכתי וקראתי בפוסטים של השירות בדף הפייסבוק שלו ובסקירות האקלימיות, ולא מצאתי אזכור או קישור למשבר האקלים, כתבתי טור שהסביר את הההבדל בין מזג אוויר לאקלים והציג את היעדר השיח המשברי בפרסומי השירות. וכאמור, טור דומה התפרסם גם ב"הארץ", הציג אחד לאחד את כל הטיעונים שהעליתי, והוסיף שהמידע בנוגע למשבר האקלים, גם זה שכן נמצא באתר השירות המטאורולוגי, קבור ואינו נגיש.
סתיו כתב בתגובה שלו שאנחנו "לא רוצים שניתן לעובדות לבלבל אותנו", לכן אולי בחר שלא להתייחס לטיעונים ולעובדות שהעלינו. הטיעון העיקרי שהציג הוא שלא כל הצפה, עצירת גשמים או אירוע ערפל, נגרמים בגלל משבר האקלים. "תנודות האקלים הטבעיות" בישראל, כתב סתיו, משום שאנחנו "על התפר בין מערכות מזג אוויר אירופאיות למערכות מזג אוויר סאב-טרופיות, עשויות להיות חריפות מאוד גם בלי קשר לשינוי האקלים".
הנרטיב של מר סתיו
הבעיה היא שאף אחד לא טען אחרת. ברור שכל אירוע בודד יכול להיות מוסבר באופן מקומי, ואין חולק שישנם שינויים מטאורולוגים מקומיים, אבל האם מר סתיו הוא חזאי טלוויזיה או מדען? והאם השירות המטאורולוגי הוא שבשבת יקרה מאוד או גוף מדעי חשוב שיש לו תפקיד ואחריות ציבוריים?
סתיו עצמו מקדיש חלק נכבד מטורו כדי להדגיש את ההבדל בין מדענים לבין פעילי סביבה (פעם אקדיש טור למי שנוהגים לכתוב "פעילי סביבה" במרכאות, ובכלל האם אני מדען או פעיל סביבה? ולמה אי-אפשר להיות שניהם?) ובין מדע לנרטיב. אבל באיזה נרטיב מדובר בעצם? העובדה ששינוי האקלים שריר וקיים מוסכמת על הקהילה המדעית בעולם, בקונצנזוס רחב מאין כמוהו, וכאמור, גם העובדה שהוא מעשה ידי אדם.
כשסתיו בוחר להיאחז בטענה שאירוע מקומי כזה או אחר יכול להיות מוסבר גם בלי קשר לשינוי האקלים, כדי לטעון שלא ניתן לקשור את כלל אירועי האקלים הקיצוניים למשבר האקלים - הרי שהוא פשוט מעדיף נרטיב אחד על פני נרטיב אחר
לכן, כשסתיו בוחר להיאחז בטענה שאירוע מקומי כזה או אחר יכול להיות מוסבר גם בלי קשר לשינוי האקלים, כדי לטעון שלא ניתן לקשור את כלל אירועי האקלים הקיצוניים למשבר האקלים - הרי שהוא פשוט מעדיף נרטיב אחד על פני נרטיב אחר. רק שהנרטיב שלו מקובל רק בשולי עולם המדע ובקרב לוביסטים של חברות נפט ופחם (למשל), והנרטיב האחר הוא הקונצנזוס המדעי. ולמרות שלא טענתי ואיני טוען שכל שיטפון או שריפה נגרמים בשל משבר האקלים, כפי שסתיו מנסה לשטח את טענותיי, אני בהחלט טוען שאי אפשר שלא לראות ולהתייחס גם למכלול האירועים ולקונטקסט הרחב, ובמקרה זה אחד ועוד אחד לפעמים שווים יותר משניים (כן, גם זה אפשרי במדע, המכיר בהשפעה סינרגית).
סתיו גם מאשים אותי בברירה סלקטיבית של עובדות ("קטיף דובדבנים"), אבל דווקא הוא קוטף בעליצות דובדבנים כשמתוך אירועי הגשם הקיצוניים שחווינו בחורף הזה עד כה, הוא בוחר להתייחס דווקא לזה שלא נגרם בשל כמות גשם יומית חריגה (וגם טועה בתאריך - ההצפה המדוברת בגעתון לא היתה בנובמבר אלא בינואר) ולא לאלו ששברו את השיאים ליממה אחת או שתיים - לפי נתוני השירות המטאורולוגי (אגב, ביחס לאותו אירוע בגעתון, הופיעה סוף סוף התייחסות לשינוי האקלים בפוסט בדף הפייסבוק של השירות, בתשובה לשאלה מדוע אירועים כאלה הפכו בשנים האחרונות לנפוצים).
הרמה ששיח האקלים צריך להגיע אליה
סתיו הוא ודאי מדען רציני ומשרת ציבור מסור, ואני ודאי שלא מבקש ממנו להתאים את עצמו לאג'נדה כזו או אחרת אלא להיות נאמן לאמת המדעית ולשליחותו הציבורית. והרי המטרה של השירות היא, כפי שכותב סתיו, "להראות באופן מבוסס מדעית את מגמות האקלים, ולספק למקבלי ההחלטות ולציבור בסיס יציב ולא מוטה לקבלת ההחלטות הנדרשות בהיערכות לשינויי האקלים הצפויים", כפי שעושים גופים מקבילים בעולם, שמדגישים שוב ושוב את ההקשר הגלובלי לאירועים המטאורולוגיים המקומיים.
נכון שלסתיו יש, כפי שהוא כותב, אחריות להציג את "האי-ודאויות והמורכבויות כדרך לחתירה לאמת", אבל יש לו גם אחריות לחתור בסופו של דבר לאמת. ומשום שהוא לא רק מדען עיוני שפועל במגדל שן, אלא מנהיג גוף ציבורי חשוב, לאחריות הזו יש משמעות הרת גורל. כך למשל תואר בטור שפורסם באוגוסט האחרון באתר "וואלה", כיצד קוצר הראות של הממשל בארה"ב, שלא פעל להיערכות נכונה למרות שכל הנתונים היו לפניו, הביא לאסון הנורא בניו-אורלינס כשפגע בו ההוריקן קתרינה, וכיצד בעקבות האסון הפנים הצבא האמריקאי את הלקח ונערך כיאות.
"אצלנו השיח על שינוי האקלים עוד לא הגיע לרמה שכזו", נכתב באותו טור, "השיח כאן על שינוי האקלים הוא איכותני ולא כמותי. ללא בסיס נתונים מפורט, מבוסס מחקר מדעי, אף גורם רציני לא ממהר להשקיע סכומי עתק בהיערכות הנדרשת. זאת, על אף שמקבלי ההחלטות כבר הפנימו שהאקלים סביבנו הולך ומשתנה, ולמרות שברור כי האנושות לא מסוגלת 'להחזיר את הגלגל לאחור' ולהעלים את הריכוזים הגבוהים של גזי החממה באטמוספירה".
"תוואי שינוי האקלים במחצית הראשונה של המאה ה-21 הוא עובדה מוגמרת [...] אנו בעיצומו של משבר סביבתי ההולך ותופס תאוצה", קובע הכותב, העונה לשם ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. ומה שיפה לטור באתר "וואלה", יפה גם לאתר השירות המטאורולוגי, לדף הפייסבוק שלו, ולטורים אחרים שמנהל השירות מפרסם מעת לעת (וטוב שכך) בעיתונות המקומית.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)