התקשורת הישראלית, אם מותר להכליל, היא כמו מתקן הידראולי במוסך לא מורשה: מרימים בהתלהבות, נוברים ברשלנות, מורידים במהירות ונוסעים הלאה. לטיפול כזה, פחות או יותר, זכה גם הסכם השלום עם איחוד האמירויות. התחיל כהישג בלתי רגיל, ירד לנרמול היחסים (מה שערד ניר כינה יותר מפעם אחת "חתונה עם הפילגש"), התבוסס בחנוונות פוליטית ודהר אל התשוקה הישראלית כל כך לכבוש מרכזי קניות נוצצים. "הכינו את הדרכונים", ציווה דני קושמרו ב"אולפן שישי", כשהדיו על ההסכם עוד לא יבש ובישראל קרוב למיליון מובטלים חרדים לגורלם. סולי וולף, ראש הקהילה היהודית באיחוד האמירויות, דיבר על הזדמנויות נדל"ן - דירות במיליון שקל, שאי אפשר להשיג ברחוב הירקון בתל אביב.

התקשורת מתעניינת יותר בגרזן שירד על תכנית הסיפוח ובתגרנות הבין-מפלגתית העולה ממנו, ופחות בצדדים שההסכם נוגע להם. אמנון אברמוביץ' פלט ש"יש כאלה שחושבים שמדובר בבדואים, מדובר באליטה משכילה ביותר, כולם שם בוגרי סטנפורד, ייל...". אמירה שזכתה מיד לסיבוב של מגבון לח ("אמנון, יש גם בדואים משכילים מאוד"); אוהד חמו הרחיק עד מפקד המשטרה לשעבר בדובאי, מי שזיהה (לכאורה) את אנשי המוסד שהתנקשו (לכאורה) במחמוד אל מבחוח במלון פאר (בזה אין ספק) ב-2010 (איזה ערך עיתונאי יש לדבריו של מפקד משטרה לשעבר?); אל ח"כ איימן עודה הוא לא הגיע. ערביי ישראל, כרגיל, אינם גורם שנלקח בחשבון, ועמדת הפלשתינים לא באמת מטרידה איש.

התקשורת הישראלית, למרות שפרסמה את ההצהרה המלאה של טראמפ, הקדישה את כל תשומת הלב למה יוצא "לנו" מההסכם וכך נשמט מסדר יומה המשפט: "כפי שתואר בחזון השלום, כל המוסלמים שפניהם לשלום יוכלו לבקר במסגד אל אקצה ולהתפלל בו, ושאר המקומות הקדושים בירושלים יישארו פתוחים למתפללים מכול הדתות".

אם לאוזן ישראלית זו נשמעת עוד סיסמה, כדאי להאזין לדבריו של ג'ארד קושנר, אדריכל ההסכם. בראיון לכריסטיאן אמנפור ב-CNN הציג חתנו של הנשיא טראמפ את "סוגיית המסגד" כאבן יסוד בהסכם: "מוסלמים מכל העולם יוכלו כעת לטוס לדובאי, לאבו דאבי ולתל אביב, ויוכלו להתפלל במסגד. זה יעזור להילחם ברעיון של הקיצוניים שם, שאומר שאנשים אינם יכולים להתפלל במסגד, והמסגד נמצא תחת מתקפה, וזה כך מאה שנה".

המהלך, הוא מסביר, "מסיר כיום מהשולחן את הגורם המרכזי לקונפליקט ולחוסר היציבות באזור. מה שאתה עושה עכשיו זה לקחת את נושא המסגד, שאיחד את העולם המוסלמי בוויכוח עם ישראל במשך כל השנים האלה, ואתה מפחית אותו כיוון שעכשיו מוסלמים בכל העולם מרגישים שהם יכולים לבקר במסגד, והם יכולים. ישראל הסכימה שמלך ירדן יהיה האחראי על המסגד. אז העניין הדתי שגרם לכל המתח הזה במשך השנים - נפתר".

נראה, אם כך, שלא רק ישראלים מוזמנים לארוז כעת מזוודות. אבל לתקשורת אין ראש לדיונים מורכבים. היא מעדיפה להיות מופתעת, כהרגלה, מנחיתת מטוס המאמינים המוסלמים הראשון שיגיע מדובאי.