משפחתו של אליעזר פישמן, פושט הרגל הגדול בתולדות מדינת ישראל ומי שהחזיק לאורך שנים שליטה בעיתון הכלכלי "גלובס" ושליש ממניות "ידיעות אחרונות", תוכל להמשיך ליהנות משלל נכסים שהעביר להם פושט הרגל לאורך השנים בשווי כולל של כרבע מיליארד שקל, כך סוכם לאחרונה בהסדר גישור שקיבל את אישור בית-המשפט. בקשה של ארגון "לובי 99" להתנגד להסכם נדחתה.
פישמן, מבעלי ההון הידועים של הדור האחרון, התפרסם כבר בשנות השמונים של המאה שעברה כשהפסיד הון עתק למשקיעים עם התמוטטות קרנות ההשקעות "רונית" ו"ענת" (שנקראו על-שם בנותיו). פישמן חזר לעולם העסקים בעזרתו של שמעון פרס, אז שר האוצר, שהפריט לידיו של פישמן את החברה הממשלתית כלכלית-ירושלים במחיר נמוך בהרבה מערכה האמיתי. בשנות האלפיים הסתבך שוב בחובות של מיליארדים, בין היתר בעקבות הימורים כושלים על שער המטבע הטורקי.
אלא שהפעם היקף נפילתו הכלכלית נותר חשאי. רק כעשור לאחר שהיה פושט רגל בפועל, נאלץ לפשוט רגל גם באופן רשמי. במהלך אותו עשור, אולי אפילו יותר, כשהוא עצמו כבר יודע כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות, העביר נכסים רבים לבני משפחתו תוך שהבנקים מאפשרים לו להגדיל את חובותיו ולדחות את מועד התשלום. פישמן נעזר, בין היתר, בעיתון הכלכלי "גלובס" שבו שלט כדי להעניק לבנקים ולעומדים בראשם יחס חיובי במיוחד, כפי שפירט תחקיר נרחב שפורסם על כך ב"עין השביעית".
כעת, טוענים ב"לובי 99", הבנקים ממשיכים בפועל לגונן על הטייקון הנופל, לו הלוו מיליארדי שקלים שלא יכול היה להחזיר, ומסכימים להסדר חוב שיותיר הון עתק בידי משפחת פישמן בעוד נושיו של פישמן יספגו הפסדים של מאות מיליוני שקלים.
רונית פישמן (מימין) וענת מניפז, בנותיו של אליעזר פישמן (צילום מסך)
הליך פשיטת הרגל של פישמן, שנמשך זה שנים אחדות, הגיע לשלב מכריע בשבוע שעבר. השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, אישר הצעה להסדר גישור בין עו"ד יוסף בנקל, שמונה כנאמן נכסי פישמן, לבין בני משפחתו של פושט הרגל, רעייתו טובה פישמן ושלושת הילדים ענת מניפז, רונית פישמן-אופיר ואייל פישמן.
לפי הסדר הגישור שאושר לאחרונה על ידי השופט אורנשטיין, הסדר שנערך בפני המגשר והשופט בדימוס אשר גרוניס, ימכרו שלל נכסים משפחתיים שנותרו בידי משפחת פישמן ואלה יניבו לקופת פשיטת הרגל לא פחות מ-214 מיליון שקל. בנוסף התחייבו בני המשפחה כי סך התמורות שישלמו ביחד לא יפחת מ-20 מיליון שקל. מנגד, נכסים רבים אחרים יישארו בידי בני המשפחה, ולהערכת הנאמן בנקל מדובר בנכסים בשווי של כ-250 מיליון שקל.
בנקל התנגד להסדר וטען כי בפועל בני המשפחה ישלמו במסגרתו "סכום מגוחך, הקרוב לאפס, וגם זאת רק לאחר שקופת פשיטת הרגל תעביר לידיהם – שלא כדין – נכסים נוספים שהם אינם זכאים להם". בדיון האחרון, שהתקיים ב-15.7, אמר בנקל כי בהסדר עקרונות קודם ילדיו של פישמן "לא התחייבו רק ל-20 מיליון שקל אלא להרבה יותר" ואילו בהסדר הנוכחי "הם לוקחים מהקופה הרבה יותר מ-20 מיליון שקל ולא מחזירים לה, גם לא את ה-20 מיליון שקל".
"איך הגענו בכלל ל-20 מיליון שקל?", תהה עו"ד בנקל. "לפי כל החישובים שלנו נגיע להרבה הרבה יותר. [...] בעצם מה שעושים, יש לנו משפחה שהחזיקה קבוצת חברות, בעבר הרוב היה בידי האב שדאג לילדיו, עכשיו החלקים היחידים הבריאים עוברים לילדים שידאגו לאב". בנקל הזהיר מפני מצב שבו בני המשפחה יקבלו פטור מתביעות עתידיות והתייחס לכך במילים "'עיר מקלט' לנכסי החייב". הנושים הגדולים, בראשם בנק לאומי ובנק הפועלים, תמכו באישור הסכם. השופט אורנשטיין סמך ידיו על עמדת הנושים ואישר את ההסכם.
אליעזר פישמן עם בנו אייל (צילום מסך)
יומיים בלבד חלפו מיום אישור ההסדר בידי המחוזי ועד שארגון "לובי 99" פנה בבקשה דחופה להצטרף להליך ולהגיש בקשה לביטול פסק-הדין שאישר את ההסדר. הארגון טען, באמצעות עו"ד נועה זלצמן-רגב, כי במהלך אישור ההסדר לא נשמע קולו של האינטרס הציבורי. במקרה הנוכחי, טענו ב"לובי 99", "האינטרס של מנהלי הבנקים נוגד את האינטרס הציבורי".
"אמנם מר פישמן העמיד ערבויות אישיות לחובותיו", כתבו ב"לובי 99", "אך לאורך השנים הוא העביר לרעייתו ולילדיו נכסים רבים, כולל נדל"ן ומניות בחברות". לא זו בלבד שבני המשפחה ייותרו לאחר ההסדר עם נכסים בשווי של כ-250 מיליון שקל, הדגישו ב"לובי 99", בני המשפחה גם יזכו ל"פטור גורף ביחס לתביעות שיוגשו נגדם, בין היתר בשל תפקודם בכנושאי משרה בחברות הקבוצה, החבות לבנקים סכומי עתק".
ב"לובי 99" הטילו ספק בכך שהבנקים עשו ככל יכולתם על מנת לאפשר את גביית חובתיו של פישמן ובני משפחתו, באמצעות השבת הנכסים והזכויות שהעניק להם לאורך השנים. לפי הארגון, אישור ההסדר גם יעביר "מסר בעייתי" למגזר העסקי לפיו "על מנת להימנע מפירעון חובות יש להעביר נכסים וזכויות לבני המשפחה מבעוד מועד, וכך להרחיק אותם מידי הנושים". לטענת הארגון, בבנקים רצו "לשים סוף לפרשה שפגעה בתדמיתם הציבורית", וכיוון שממילא מחקו כבר את החוב של פישמן העדיפו, בניגוד לאינטרס הציבורי, לאשר את ההסדר.
השופט איתן אורנשטיין (צילום: רוני שיצר)
ההסדר שאושר, הוסיפו ב"לובי 99", "משקף את היחס המועדף לו זוכים הטייקונים מהמערכת הבנקאית בכל הקשור למתן אשראי ולגביית חובות", וגם זו סיבה להתנגד לו, שכן תופעה זו "פוגעת באמון הציבור במערכת הבנקאית".
אשר למועד הגשת הבקשה של "לובי 99" להצטרף להליך, הארגון הסביר כי היה פונה מוקדם יותר אולם צווי חיסיון ואיסור פרסום, שהאחרון שבהם הוסר רק עם פרסום פסק הדין, מנעו ממנה לבקש להצטרף במועד מוקדם יותר.
למרות זאת, השופט אורנשטיין דחה את בקשת הארגון בין היתר על בסיס מועד הגשתה. "הבקשה הוגשה בשיהוי ובאיחור המקים מניעות", החליט. לדבריו, היה בידי "לובי 99" די והותר זמן לבקש להצטרף להליך לפני ההכרעה בו. מעבר לכך דחה השופט אורנשטיין את הבקשה גם לגופה. לפי החלטתו, הנאמן בנקל ייצג נאמנה את עמדת "לובי 99" לאורך ההליך כך שבפועל קולו של "האינטרס הציבורי" נשמע היטב.
3642-08-16