האם "ידיעות אחרונות" מעורב בקמפיין הכפשה ואיומים בינלאומי המשרת את המיליארדר דן גרטלר? ארגון זכויות אדם צרפתי חושף סימנים לכך שהתשובה לשאלה הזאת חיובית, ופורש מסכת שמתחילה בקונגו, עוברת דרך לוב, צרפת והמפרץ הפרסי, ומגיעה עד רחוב מוזס בראשון-לציון.

הארגון, "הפלטפורמה להגנה על חושפי שחיתויות באפריקה" (PPLAAF), נטל חלק מרכזי בחשיפת מידע על התנהלות פיננסית של גרטלר סביב עסקי הכרייה שלו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. פעילי זכויות האדם טוענים כי בשל כך מתנהלת נגדם מתקפה – בין היתר באמצעות שימוש בעיתונאים כמו עמיחי אתאלי, הכתב הפרלמנטרי של "ידיעות אחרונות". אתאלי מכחיש כל מעורבות במקרה, אך בידי "העין השביעית" תיעוד של פניותיו לארגון הצרפתי.

המידע על גרטלר עמד במרכזו של תחקיר שפורסם לאחרונה ב"דה-מרקר". גרטלר, ראוי לציין, טען שהתחקיר שקרי ומבוסס על מסמכים מזויפים, ובהמשך הגיש נגד קבוצת "הארץ" תביעת דיבה שבה הוא דורש פיצויי עתק בסך 8 מיליון שקל. עוד לפני כן איים גרטלר בהליכים משפטיים נגד פעילי זכויות האדם שמחזיקים בידיהם את המסמכים.

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס (צילום: פלאש 90)

התחקיר של "דה-מרקר" מבוסס בחלקו על מסמכים של חברות הקשורות לעסקיו של גרטלר באפריקה. המסמכים עמדו במרכז דו"ח על גרטלר שפרסם ארגון PPLAAF יחד עם עוד ארגון זכויות אדם בינלאומי, Global Witness. בארגונים מסרו את המסמכים לשלושה כלי תקשורת – העיתון הצרפתי "לה-מונד", הרשת הכלכלית "בלומברג" ו"דה-מרקר" – שערכו תחקירים עצמאיים ופרסמו את ממצאיהם במקביל לפרסום הדו"ח. מאז, בתקשורת בקונגו וברשתות החברתיות מתחולל קמפיין הכפשה נגד חושפי הפרשה. פעילי זכויות האדם טוענים שהאיום מצד "ידיעות אחרונות" בפרסום תחקיר נגדם הוא חלק מהקמפיין.

מושא התחקיר של אתאלי הוא יו"ר ארגון PPLAAF, עורך-דין צרפתי בשם ויליאם בורדון המתמחה בזכויות אדם. בורדון ייצג בעבר שורה של חושפי שחיתויות (Whistleblowers) מוכרים, בהם אדוארד סנודן, חושף מנגנון המעקב הפולשני של הממשל האמריקאי, מייסד "ויקיליקס" ג'וליאן אסאנג' וחושפי שחיתויות אירופיים שהיו מעורבים בהדלפת "מסמכי לוקסמבורג" ו"מסמכי HSBC".

מיד אחרי פרסום הדו"ח, בורדון טען באתר התחקירים הצרפתי Mediapart שגרטלר מנסה לסחוט אותו באמצעות קמפיין הכפשה תקשורתי שבו מעורב גם הבנק האפריקאי אפרילנד, שממנו הודלפו חלק מהמסמכים. בארגונו של בורדון מסרו לאתר "העין השביעית" כי לפני פרסום הדו"ח, אחרי שכבר פנו לאנשיו של גרטלר וביקשו תגובות, עורכי-דינו של המיליארדר הישראלי שיגרו אליהם איומים מפורשים בנקיטת הליכים משפטיים בלונדון ובפריז.

"לצד האיומים בפתיחת הליך משפטי", אמרו ב-PPLAAF, "עורכי-הדין של גרטלר גם איימו להכפיש את מחברי הדו"ח באמצעות פרסום הקלטה". ההקלטה, הוסיפו בארגון, עוסקת לכאורה בקנוניה שקושרת את הארגון לאיחוד האמירויות. באותה עת פנה אליהם עמיחי אתאלי בשם "ידיעות אחרונות", ודרש תשובות על אותם נושאים בדיוק.

"אולי מדובר בצירוף מקרים, אבל נראה שהאימיילים הפסאודו-תחקיריים ששלח לנו אתאלי הם חלק מהניסיון של גרטלר לאיים עלינו ולבטל את הממצאים המטרידים מאוד שחשפנו לגבי עסקיו", נמסר מ-PPLAAF בתגובה לפניית "העין השביעית". "ביום שלפני פרסום הדו"ח נפתח בטוויטר קמפיין הכפשה שהתבסס על סרטונים בסגנון קונספירטיבי. כמה מהסרטונים האלה מתייחסים באופן ישיר להקלטה שעמדה בבסיס שאלותיו של אתאלי".

ההאשמה: קנוניה חובקת עולם

הפניות של אתאלי יצרו רושם שיש בידיו מידע מרשיע. בהודעת אימייל מאמצע חודש יוני הוא טען בפני הפרקליט הצרפתי שתחקירני "ידיעות אחרונות", שהוכתר בתואר המטעה "העיתון הנפוץ בישראל", חשפו ראיות על פעילות בלתי חוקית שלו. האישומים שהטיח בו אתאלי משרטטים קנוניה חובקת עולם: לטענתו, בורדון הוא בעצם נציג צללים של זרוע המודיעין של איחוד האמירויות הערביות – ומתוקף תפקידו הסודי הוא מסייע לרודנות הערבית לרדוף בעלי תפקידים בכירים מקטאר וטורקיה, שמסוכסכות עם איחוד האמירויות.

קטאר וטורקיה מעורבות במלחמת האזרחים שמתחוללת בלוב מאז נפילת משטר קדאפי לפני כעשור. אתאלי טען שבורדון ניסה להפעיל לחץ על קטאר וטורקיה כדי לגרום להן לבצע ויתורים בלוב. לטענתו, כדי לממן את המהלך ולהימנע מחשיפתו כסוכן של איחוד האמירויות, בורדון השתמש בארגון טוניסאי שדרכו הועבר הכסף.

עורך-הדין הצרפתי ויליאם בורדון (צילום מסך מתוך שידורי רשת ארטה)

"הסיפור שלנו", הודיע אתאלי, "יעסוק בהשפעה הגלובלית של הקונפליקט, יתרכז במשבר בלוב ויכלול עדויות על מימון עקיף, במקרה זה אליך, כדי שתבצע פעולות מטעם אבו-דאבי" (בירת איחוד האמירויות). בנוסף האשים אתאלי את בורדון במסירת מסמכים מזויפים לכלי תקשורת, שימוש בהאקרים והפרה של הכללים האתיים החלים על עורכי-דין בצרפת, ודרש ממנו להציג מסמכים שיוכיחו את חפותו.

בורדון מכחיש כל זאת באופן גורף. הוא הצהיר בפני אתאלי שאין ולא היה לו כל קשר עם גורמים כלשהם באיחוד האמירויות. הוא הוסיף שאינו קשור בשום צורה למלחמה בלוב, והצביע על כך שאתאלי לא צירף הוכחות שיעידו על כך שהמידע שבידיו נאמן למציאות. לדברי בורדון, אופי הטענות שהעלה אתאלי מעלה שיש בידיו את אותה הקלטה שבאמצעותה מאיימים עליו עורכי-הדין של גרטלר, או לחלופין תמליל שלה.

ההקלטה או התמליל המדובר, הוסיף בורדון, מתעדים פגישה שקיים לפני כשנה עם "אזרח צרפתי נודע לשמצה", כהגדרתו, שרצה לשכור את שירותיו המשפטיים. לדברי עורך-הדין, מדובר היה בפגישה ראשונית ויחידה – ואחריה נפסק הקשר עם אותו לקוח פוטנציאלי, משום שבורדון לא היה מעוניין לייצג אותו. "תומכים של גרטלר איימו לאחרונה להשתמש באותו תמליל או הקלטה, או לפחות באותו מידע, כדי להכפיש אותי ואת מחברי הדו"ח", כתב בורדון לאתאלי. "אנחנו מודעים לחלוטין למהלכים הללו, וזיהינו את קבוצת האנשים שעומדת מאחוריהם. אני לא חושב שהמכתבים שלך הם צירוף מקרים, ואני בטוח שגם אתה לא".

בורדון טוען בהתכתבות שהפניות של אתאלי הן חלק מהניסיון להלך עליו אימים, בכסות של הכנת כתבה לעיתון ישראלי. "פניותיך, שנראות כמו חלק אחד בתצרף גדול, עלולות להיכלל בקובלנה פלילית שבכוונתנו להגיש בצרפת, על סחיטה, איומים וכו'", כתב לאתאלי. "פניותיך ישמשו לחיזוק ההנחות שכבר יש ברשותנו, במיוחד אם הרשויות בצרפת יגלו את קיומם של יחסים מסוימים בינך לבין מר גרטלר או המעגל הפנימי שלו. אין ספק שהקובלנה שלנו תניע חקירה שתתבצע על-ידי הרשויות הצרפתיות".

אתאלי: לא מכיר את גרטלר

אתאלי הכחיש את האשמותיו של בורדון בתוקף. בהתכתבות עם בורדון טען אתאלי שבשנת 2020 כל אדם חזק שמעוניין להתחמק מהתמודדות עם עובדות זועק "פייק ניוז" ו"קמפיין הכפשה". "האינטרס שלי הוא, ותמיד יהיה, חשיפת האמת ומנגנוני הכוח", הצהיר הכתב הישראלי. "אני רוצה להבהיר שאני לא מעורב בשום קמפיין הרתעה נגדך, וכל טענה כזאת היא בגדר דיבה", הוסיף בהודעה אחרת. "אני לא מכיר את מר גרטלר, ואני ערוך לבחון כל מסמך והוכחה שיש ברשותך כדי להוכיח זאת. לעולם לא אהיה מעורב בקמפיין כזה".

עמיחי אתאלי (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת)

בניגוד לדבריו, אתאלי דווקא כן היה מעורב בעבר בקמפיין הכפשה שקרי, שאף גרר השלכות קשות. במקרה ההוא, שתואר בהרחבה בפסק דין חריף שכתבה סגנית נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, אתאלי פרסם בלי בדיקה כתבות שקריות שתיארו אשה חרדית – על לא עוול בכפה – כעבריינית, זונה ומנהלת בית-בושת. על רקע הכתבות וקמפיין שנלווה להן הוצתה דירתה של האשה, והיא נאלצה לעזוב את השכונה שבה התגוררה ואף הוכרה כבעלת נכות נפשית. במהלך התביעה התברר שהטענות היו חלק מקמפיין הכפשה חסר בסיס מטעם בעלה לשעבר.

הידיעות של אתאלי פורסמו באתר האינטרנט של "מעריב" בעת שעבד בעיתון ככתב התנחלויות. לאחר מכן עבר צד, פתח משרד יחסי-ציבור והעניק שירותים למועצת יש"ע ולגופים נוספים מהמגזר הדתי-לאומי. ב-2015 חזר לעיתונות ונעשה הכתב הפרלמנטרי של "ידיעות אחרונות", תפקיד שבו הוא נושא עד היום. חרף הקביעות החמורות שהופיעו בפסק הדין, אתאלי מעולם לא התנצל בפומבי על מעשיו, שבגינם נאלץ לפצות את האשה ב-110 אלף שקל.

ההתכתבות של אתאלי עם בורדון התקיימה כשבועיים לפני המועד שבו פרסמו ארגוני זכויות האדם את הדו"ח על גרטלר. אתאלי הציב לפרקליט הצרפתי שורה של דדליינים למסירת תגובה: בתחילה ביקש ממנו להגיב לטענות עד ה-20 ביוני. בהמשך – אחרי ההכחשות הגורפות של בורדון – הציע לו אתאלי למסור מידע והבהרות עד 29 ביוני. מאז עבר חודש וחצי, הדו"ח על גרטלר כבר פורסם – אבל הכתבה של אתאלי עדיין לא. בארגון PPLAAF מסרו לאתר "העין השביעית" שאתאלי פשוט ניתק מגע.

עורך "ידיעות אחרונות", נטע ליבנה (צילום: אורן פרסיקו)

המקרה של אתאלי מעורר יותר מתהייה אחת. "ידיעות אחרונות" הוא טבלואיד ישראלי שממעט לעסוק בחדשות חוץ, ואינו נוהג לפרסם תחקירים על פרשיות בינלאומיות שאין להן שום זווית ישראלית. אתאלי, כאמור, הוא בכלל הכתב הפרלמנטרי של "ידיעות אחרונות". מה הקשר בינו ובין סיפור מורכב על עורך-דין צרפתי והקשרים שיש או אין לו עם גורמים באיחוד האמירויות, לוב וטוניסיה? האם התחקיר הזה בכלל נועד להתפרסם?

הצגנו את השאלה הזאת לאתאלי. באופן מוזר, הוא סירב לאשר אפילו שעבד על כתבה בנושא: "אין לי מושג על מה אתה מדבר", השיב. את אותה תשובה נתן אתאלי כשנשאל מה תגובתו להאשמות על מעורבותו בקמפיין הכפשה מטעמו של המיליארדר דן גרטלר. כשנשאל האם בכלל פנה אי פעם לעורך-הדין הצרפתי ויליאם בורדון, אתאלי המשיך באותו קו: "אני לחלוטין לא יודע מה אתה רוצה ממני". כשנשאל האם בכלל שמע על הארגון שמאשים אותו במעורבות בקמפיין ההכפשה, אתאלי ניתק את השיחה.

אתאלי בחר גם שלא למסור תגובה לפנייה כתובה שהועברה לו לאחר מכן. עורך "ידיעות אחרונות", נטע ליבנה, בחר גם הוא שלא להשיב לפניות בנושא. הוא נשאל, בין היתר, האם אתאלי פנה לפרקליט הצרפתי מטעם העיתון – אך כאמור בחר לא להשיב.

המקרה של אתאלי אינו הקשר היחיד של "ידיעות אחרונות" לפרשת גרטלר. לפני שבועות אחדים פורסמה בעיתון של משפחת מוזס ידיעה חריגה על תלונה שהוגשה למועצת העיתונות. "ידיעות אחרונות" אינו חבר במועצת העיתונות, ואינו נוהג לסקר את התלונות שמוגשות אליה. אך במקרה הזה מי שהגיש את התלונה הוא ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל-ביתנו ומקורבו של נוני מוזס, האיש החזק ב"ידיעות אחרונות". ליברמן נמנה גם עם חוג מקורביו של גרטלר.

הידיעה ב"ידיעות אחרונות", ולצדה הפניית השער. 2.7.2020 (לחצו להגדלה)

ליברמן טען ששניים מהעיתונאים שהיו מעורבים בהכנת התחקיר של "דה-מרקר", גור מגידו וחיים לוינסון (שסייע למגידו בשלב ראשוני, אך לא עבד על התחקיר עצמו ואינו חתום עליו), ניסו להפליל אותו באמצעות סחיטה של איש עסקים אחר, צחי אבו, ושידולו לחתום על תצהיר שקרי. אף שב"הארץ" מסרו ל"ידיעות אחרונות" הקלטה שבה נשמע איש העסקים מציע מיוזמתו לכתבים חומר על ליברמן, הידיעה החריגה פורסמה בגדול ואף הובלטה בשער.

ובינתיים, בקונגו

התחקיר של אתאלי, לפחות לעת עתה, לא פורסם. אבל הסיפור המוכחש על קשריו של בורדון עם איחוד האמירויות דווקא מצא דרך להגיע לתקשורת – אם כי לא התקשורת הישראלית. ב-1 ביולי, יומיים אחרי פקיעת הדדליין שהציב אתאלי, צצה כתבה בנושא בכמה אתרי חדשות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לצד הסיפור על הפגישה של בורדון עם הלקוח הפוטנציאלי הוצג המקרה של מסמכי דן גרטלר (אם כי ללא אזכור שמו) כדוגמה להתנהלות פסולה של הפרקליט הצרפתי. במקביל, בנק אפרילנד הגיש נגד הארגונים תלונה למשטרת צרפת.

התחקיר של עמיחי אתאלי, לפחות לעת עתה, לא פורסם. אבל הסיפור המוכחש על קשריו של הפרקליט הצרפתי עם איחוד האמירויות דווקא מצא דרך להגיע לתקשורת – אם כי לא התקשורת הישראלית. הוא פורסם בקונגו

התלונה במשטרה והכתבות השליליות בכלי התקשורת הקונגולזיים הגיעו במועד אסטרטגי – יום לפני פרסום הדו"ח של צמד ארגוני זכויות האדם והכתבות של בלומברג, "לה-מונד" ו"דה-מרקר". ב-2 ביולי, במקביל לפרסום הדו"ח וכתבות התחקיר, פרץ בטוויטר קמפיין אגרסיבי נגד הארגונים והעיתונאים שהסתמכו על החומרים שחשפו. מטרת הקמפיין, טענו ב-Global Witness, היא להסיט את תשומת הלב מהדו"ח ולרסק את האמינות של הממצאים.

מחוללי הקמפיין ירו לכל הכיוונים: שני ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, PPLAAF ו-Global Witness, הוצגו בסרטונים שוב ושוב כ"ארגוני פשע". הטענות על קשרים של בורדון עם איחוד האמירויות, אלה שאתאלי הצהיר שבכוונתו לפרסם, הובאו בצירוף הקלטה שהתיימרה לחשוף את פניהם האמיתיות של הפרקליט ושל הארגון שבראשו הוא עומד. "מהי הדרך הטובה ביותר להסתיר רשע? להסתתר מאחורי מסכה של קדוש", חרץ קריין בעל קול סמכותי.

מלמעלה למטה: קריקטורה שמציגה את ג'ורג' סורוס ואת ארגוני זכויות האדם כנצלני העם בקונגו; פריים מתוך אחד הסרטונים (הכיתוב: "העידן הקולוניאלי חלף"); קריקטורה שמציגה את סורוס כשוטר שמתעלל באפריקה; וקריקטורה שמציגה את עו"ד ויליאם בורדון כדמות בעלת מאפיינים שטניים (צילומי מסך)

פרסומים אחרים התרכזו באחד התורמים המרכזיים של Global Witness – ג'ורג' סורוס, המיליארדר והפילנתרופ היהודי-אמריקאי שמככב בעל כורחו בשלל תיאוריות קונספירציה ימניות ואנטישמיות. מחוללי הקמפיין השתמשו בדמותו של סורוס כדי לצייר את הפרשה כקונפליקט גזעי. בקריקטורה אחת הוצג סורוס כשוטר שרומס אפריקאי כפות בזמן ששתי שוטרות בלונדיניות מביטות מהצד בסיפוק. על מדיהם הודבקו סמלילי ארגוני זכויות האדם.

בקריקטורה אחרת נישא סורוס על-ידי ארבעה שחורי עור על סף אפיסת כוחות בזמן ששתי השוטרות הלבנות מצליפות בהם בשוט. קריקטורה שלישית מציגה את סורוס כשהוא עומד ליד תותח ומצית את הפתיל; הקנה מכוון אל עבר שני אנשי עסקים שבדיוק סוגרים עסקה גדולה שדן גרטלר הוא אחד הנהנים ממנה.

באף אחת מהקריקטורות לא מוזכר במפורש שמו של גרטלר, אך המשתמשים שצייצו אותן הקפידו לפרסמן כתגובות לפרסומים על המיליארדר הישראלי. המסר שנוצר גרוטסקי: מבקריו של גרטלר הוצגו כקולוניאליסטים צחורי עור שמבקשים להשתלט בחזרה על משאבי הטבע של קונגו. האינטרס של גרטלר, איל כרייה ישראלי עם שורשים אירופיים, הוצג כאינטרס של אזרחי קונגו העניים והשחורים.

אחד מסרטוני קמפיין ההכפשה מבוסס על מתיחת קו בין גרטלר לדונלד טראמפ. סורוס מואשם בו ברדיפה אחר הנשיא האמריקאי (כולל סימון של כוונת על מצחו) וסחיטת פוליטיקאים ואנשי עסקים. "מתברר שטראמפ צדק!", נטען בסרטון, לצד הקריאה לחקור את סורוס ואת העיתונאים שכביכול פועלים מטעמו.

כאן צצה שוב הזווית הישראלית: אף שבסרטון לא מוסרים זאת ישירות, שני העיתונאים שאליהם מופנית האצבע המאשימה הם גור מגידו וחיים לוינסון. מחוללי הקמפיין, שבשום שלב אינם חושפים את עצמם, משתמשים בהקלטה שהיא עוגן מרכזי בתביעת העתק שהגיש גרטלר נגד "הארץ". בהקלטה נשמעת שיחה שקיימו חיים לוינסון ואיש העסקים צחי אבו, מקורבו של גרטלר.

צחי אבו הוצג ב"דה-מרקר" כשותף עסקי של אמו של גרטלר וכמי שמחזיק מיליונים בחשבון בבנק אפרילנד בקינשאסה – הסניף שבו, לפי התחקיר, מתנהלים עסקיו של גרטלר. בקטע נשמע לוינסון כשהוא מציע לאבו לנסח תצהיר שבו יודה כי קיבל כסף מגרטלר, ושאם הוא "יביא את הראש של ליברמן" – הכתבים יחוסו עליו, והוא "יהיה משוחרר". "צריך שתגיד לי שזה כסף של ליברמן, ואז יהיה אפשר אולי להתחיל לזוז פה ונשחרר אותך עם כל ההעברות כספים שלך", אומר לו לוינסון.

גור מגידו, חיים לוינסון וג'ורג' סורוס, מתוך שניים מהסרטונים שהופצו במדיה חברתית (צילומי מסך)

בקטע שהודגש בסרטונים שהופצו בקונגו שומעים את אבו שואל את לוינסון אם עליו להמציא מידע לא נכון, ולוינסון משיב: "אמרתי לך עכשיו נכון או לא נכון? תכתוב את זה". גם כשזוכרים שמדובר בקטע קצר ונטול קונטקסט, שנלקח מתוך שיחה ארוכה, הרושם נותר עגום.

בצד של "הארץ" יש כמה טיעוני נגד: ראשית, לוינסון לא ביצע את התחקיר, אלא רק סייע נקודתית לשני העיתונאים שהופקדו על הכנתו – גור מגידו והגר שיזף. לכן, התנהלותו אינה משקפת את עמדת המוצא והסטנדרטים של התחקיר. שנית, מגידו טען שדבריו של לוינסון נאמרו בציניות, ובתגובה לפרובוקציות מצד אבו. שלישית, גם לוינסון גורס שדבריו הוצאו מהקשרם: "ההצגה של הדברים מצד ליברמן, גרטלר ואבו היא חלקית, מסולפת ומקוטעת, ונועדה להסיט את תשומת הלב מהתחקיר של עמיתי מגידו ושיזף", מסר ל"העין השביעית".

ורביעית, לפני השיחה שהוקלטה והופצה בסרטונים התקיימו עוד שיחות עם צחי אבו. כמה מההקלטות נמצאות בידי "העין השביעית". השיח שמתועד בהן שונה בתכלית. הקלטה אחת מתעדת שיחה שקיים אבו עם לוינסון ומגידו בחודש ינואר השנה. בשיחה נאמר לאבו באופן מפורש שאי-אפשר להבטיח לו ששמו כלל לא יוזכר בתחקיר. לאחר מכן ניתן לשמוע את אבו מציע מיוזמתו לנסח תצהיר כוזב. ואולם, ברגע שהוא מעלה את האפשרות הזאת, מגידו מיד משיב בשלילה: "זה תצהיר שאני לא רוצה", הוא מבהיר. "גם אם זה הכי סנסציה בעולם – אני לא מחפש את זה אם זה לא נכון".

הגרסה של צחי אבו הפוכה: בתגובה שמסר ל"גלובס" הוא חזר על הגרסה של דן גרטלר וטען שכתבי קבוצת "הארץ" סחטו אותו ואיימו שאם יסרב לספק להם מידע שקרי שיפליל "איש עסקים" ו"פוליטיקאי מוכר" – הם יכפישו אותו ויגרמו נזק לעסקיו.

גרטלר: עלילה זדונית, לא היה ולא נברא

המחלוקת סביב הפרשנות של השיחות עם צחי אבו צפויה לעמוד במרכז תביעת המיליונים שהגיש גרטלר נגד "הארץ", אם אכן תתנהל ולא תסתיים בפשרה. סוגיה אחרת שעשויה לעלות בהליך המשפטי נוגעת לקמפיין ההכפשה הבינלאומי: כיצד הגיעו ההקלטות של צחי אבו, מקורבו של גרטלר, לידיהם של גורמים אנונימיים שמנהלים מאבק מקוון נגד הארגונים והעיתונאים שפרסמו תחקירים על גרטלר?

דן גרטלר (צילום מסך)

גרטלר, בכל אופן, מכחיש באופן גורף כל מעורבות שלו בקמפיין הכפשה – ומאיים בהגשת תביעה גם נגד "העין השביעית". היחצן רונן צור מסר בשמו את התגובה הבאה: "קראנו והעמקנו בפנייתך. למר גרטלר יש היכרות חברתית בלבד עם מר ליברמן. כמו כן, מר גרטלר התריע בפני הארגונים הזרים על כך שנציגיהם בארץ ובחו"ל פעלו בדרכים שאינן חוקיות בניסיון לרקום עלילה זדונית כנגדו, ולכן גם נתבעו על מעשיהם.

"כל השאר מוכחש באופן גורף, והנכם נדרשים לא לפרסם תיאוריות מופרכות נטולות ביסוס עובדתי כלשהן, והן בבחינת לא היה ולא נברא. לנוכח המציאות החדשה שנכפתה עליו, מר גרטלר החליט כי כל גורם שיפרסם מידע שקרי ולא מבוסס ייתבע". גרטלר נשאל לגבי הטענות על קשר בינו ובין הפניות של עמיחי אתאלי ו"ידיעות אחרונות" לפרקליט הצרפתי, אך בחר שלא להתייחס אליהן. בין היתר נשאל גרטלר האם הוא מכיר את עמיחי אתאלי, אך בחר שלא להשיב לשאלה.